מהפרסומים בתקשורת עולה כי הטעם שעומד בבסיס החלטה זו הינו העובדה כי לא יועד תקציב בתקציב המדינה הדו-שנתי לשנים 2018-2017 לחגיגות 70 שנות העצמאות של מדינת ישראל, ועל כן הוחלט לפנות לגיוס משאבים על ידי תרומות מגורמים פרטיים.
לעמדת התנועה, החשש מפני יצירת זיקה בין מגייסי התרומות לבין התורמים מחייב להכריע את הכף לטובת ביטול ההחלטה. ההחלטה עלולה להוות כר פורה לשחיתות, ללא תלות בזהות מגייס התרומות. התרפסות של שרי ממשלת ישראל בפני גורמים פרטיים איננה דבר של מה בכך, והיא עלולה להביא להפרחת שלל הבטחות שרק יחזקו את קשרי ההון-שלטון, במקום לצמצמם. הדבר אף בעייתי ביתר שאת נוכח העובדה כי ועדת התרומות רשאית להטיל חיסיון על שמות התורמים, באופן שימנע פיקוח ציבורי ראוי על הליך גיוס התרומות. לא בכדי כינה זאת השר אופיר אקוניס "מתכון לצרות".
איננו רוצים לראות את היום בו יום העצמאות ה-70 של מדינת ישראל יהיה בסימן "חוסר עצמאות כלכלית". ודוק, אין דבר שמסמל חוסר עצמאות יותר מאשר קיבוץ נדבות, ואין דבר שמסמל העדר ריבונות מדינית יותר מאשר הסתמכות על כספי גורמים פרטיים. חוזקה של המדינה בא לידי ביטוי בין היתר במידת עצמאותה, והוכחה לאותה עצמאות הינה תקצוב עצמי, בוודאי של חגיגות העצמאות. הכשל הפנימי של התנהלות זו זועק לשמיים, ויש ליתן לו משקל רב.