24 אחוז מהנשאלות והנשאלים ענו שדחוף להם לשפר את הזכות להתפרנס בכבוד. לאחר מכן הזכות לשוויון (22 אחוז), הזכות לדיור (21 אחוז) והזכות לשירותי בריאות וחינוך (20 אחוז). הזכויות החברתיות, שתופסות שלושה מתוך ארבעת המקומות הראשונים, מעידות על הביטחון התעסוקתי הרעוע והמצב הכלכלי טעון השיפור במדינה.
הסקר העלה ש-65 אחוז מהיהודים ו-85 אחוז מהערבים סבורים שקיים חוסר שוויון בין יהודים לערבים. עם זאת, רק 49 אחוז מהיהודים שמזוהים עם הימין חושבים כך, לעומת 90 אחוז ממצביעי השמאל ו-76 אחוז ממצביעי המרכז. רוב ברור של הנשאלים – כ-75% - סבורים שמדינת ישראל צריכה לשפר את רמת השוויון בין כלל אזרחיה. 26 אחוז מהיהודים ו-12 אחוז מהערבים ענו שאי אפשר לצפות שישראל תשפר את רמת השוויון הכללית במציאות המורכבת בה היא נמצאת.
השסעים החברתיים מתבטאים בתמיכה יחסית גדולה באפליה במרחב הציבורי: 30 אחוז תומכים בהפרדה בין יהודים לערבים במקומות ציבוריים, ו-18 אחוז תומכים בצמצום נוכחות של נשים באירועים ציבוריים.
האפליה בישראל אינה רק בתיאוריה, אלא באה לידי ביטוי גם בחוויות שעובר הציבור – 39 אחוז מהנשאלים ענו שחוו אפליה כלשהי. 64 אחוז מהיהודים ממוצא רוסי, 61 אחוז מהמתנחלים, 51 אחוז מהדתיים ו-46 אחוז מהמזרחים. 19 אחוז מהנשאלים חוו אפליה במקום עבודה, 15 אחוז במוסד ממשלתי או עירוני, 13 אחוז בעת קבלת שירות, 10 אחוז במוסד חינוכי ו-7 אחוז במקום בילוי.
חופש הביטוי, אחת מהזכויות הבסיסיות ביותר בדמוקרטיה, אינו קונצנזוס בציבור הישראלי. מיעוט יחסית גדול, 28 אחוז מהנשאלים, חושב שהמשטרה לא צריכה לאפשר הפגנות שנויות במחלוקת. בנוסף, 44 אחוז מהיהודים תומכים במגבלות על חופש ביטוי בנושאים רגישים כמו השואה או זהותה היהודית של המדינה. 61 אחוז מהימנים תמכו במגבלות אלו.
הפתעה נוספת נמצאת בתפיסת זכויות האדם בשטחים: 86 אחוז מהיהודים סבורים שישראל שומרת על זכויות האדם של הפלסטינים, לעומת 15 אחוז בלבד מהערבים. 95 אחוז מהימין ו-80 ממצביעי המרכז סבורים שישראל לא מפרה זכויות פלסטינים, לעומת 40 אחוז מהשמאל. כמו כן, 89 אחוז מהיהודים אמרו שמצדיקים מגבלות על חופש תנועה של פלסטינים בשטחים והריסת בתי משפחות של מפגעים. לעומת זאת, 52 אחוז מהיהודים חושבים שמגבלות על בניית ישובים, מעצר מינהלי של יהודים והאפשרות לפינוי ישובים מהווה הפרה של זכויות אדם, ו-46 אחוז מתוכם סבורים שפעולות אלו לא מוצדקות.
לפי התפיסה הבסיסית של זכויות אדם, כל אדם זכאי להן ללא קשר למילוי חובותיו. למרות זאת, חלק ניכר מהישראלים לא חושבים כך, ו-82 אחוז מהיהודים מסכימים שאזרח שלא ממלא את כל חובותיו לא צריך לקבל את מלוא הזכויות. 53 אחוז מהערבים סבורים כך, וגם 61 אחוז מהחרדים, למרות שבציבור הישראלי נטען נגדם לעתים קרובות שהם לא ממלאים את חובותיהם.
"הנתונים מלמדים אותנו שמדינת ישראל צריכה להשקיע יותר בחינוך לדמוקרטיה ולזכויות אדם, כדי לכבד כל אדם באשר הוא. אנחנו צריכים גם להיאבק באפליה וגם לחנך נגד אפליה, על מנת להגביר את השוויון ולאפשר לכל אחת ואחד מאיתנו לחיות בישראל בכבוד", אומרת מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח, עו"ד שרון אברהם-ויס.
הסקר כלל 500 יהודים/ות ו-200 ערבים/ות, ובוצע על ידי ד"ר דליה שיינדלין לרגל יום זכויות האדם הבינלאומי. איסוף הנתונים בוצע על ידי חברת הגל החדש. טעות הדגימה עומדת על 4.4 אחוז.