לאחר מאבק מתמשך של הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל וגופים אזרחיים נוספים סוף סוף למשרד הבריאות יש מדיניות רב שנתית כיצד לצמצם את הפערים בין הצפון למרכז. אבל תיקצוב ליישום ההמלצות - אין. אחרי 20 חודשי עבודה, משרד הבריאות חושף נתונים קשים ופערים בלתי נתפסים בין שירותי הרפואה הקיימים בצפון ובין אלו הקיימים במרכז הארץ, אך לא מתכוון לתקצב את הצעדים הנדרשים תיקון המצב.

כלים
שרת הבריאות לשעבר יעל גרמן - הקצתה לועדה 60 יום כדי לגבש את מסקנותיה
שרת הבריאות לשעבר יעל גרמן - הקצתה לועדה 60 יום כדי לגבש את מסקנותיה

לחברי הועדה לבחינת הרחבת שירותי הרפואה בצפון ('ועדת גרוטו') הוקצו 60 יום כדי להגיש את מסקנות הועדה אבל לאחר שנחשפו ממדי הפערים בין הצפון למרכז נדרשו כמעט שנתיים כדי להפיק דוח, שבו לא רק מסומנים מוקדי אי השוויון אלא גם - לראשונה - מתומחרים הצעדים שעל הממשלה לנקוט על מנת להקטין את אי השיוויון הקיים בין הגליל לבין המרכז.

שרת הבריאות לשעבר יעל גרמן הקצתה כאמור לועדה 60 יום כדי לגבש את מסקנותיה. הסיבה הרשמית לעיכוב החריג בעבודת הועדה היתה הניסיון לייצר תיאום בין הועדה הממשלתית לבין תקציב המדינה, ויו"ר הועדה פרופ' איתמר גרוטו הכריז יותר מפעם אחת שהועדה בראשותו נועדה להביא משאבים ולא רק לסמן את המציאות הכואבת.

בפועל פרסום הדוח נעשה בעיתוי אומלל ביותר – גם באיחור של למעלה משנה וחצי, וגם עם החלטה של משרד הבריאות להתעלם מהמלצות הועדה בתקציב הדו שנתי הנדון בימים אלו.

בכל פעם בה משרד הבריאות התבקש לטפל בחוליים הקיימים במצב הבריאות של תושבי הצפון, התקבלה התשובה האוטומטית שהמשרד בהחלט ירצה לעזור, אך אין לו המשאבים הדרושים לכך. והנה עכשיו, כאשר התברר כי משרד הבריאות עתיד לקבל תוספת חסרת תקדים של 4 מיליארד ש"ח בתקציב הדו-שנתי - ותקציבו יגדל מ-29.8 מיליארד ל-33.8 מיליארד ש"ח - צמצום הפערים בין המרכז והפריפריה עודנו מצוי בתחתית סדר העדיפויות של המשרד.

במציאות זו שתושבי הגליל חווים על בשרם -

• קיים פער של למעלה מ-900% (!!!) במיטות השיקום בין הצפון ובין המרכז, וכן חוסר מוחלט בשירותי שיקום לילדים ובמרכזי שיקום לב ושיקום ריאות. משפחה מאצבע הגליל צריכה לנסוע לקריות - למעלה משעה נסיעה לכיוון - כדי לזכות בשירותי שיקום לאחר אשפוז.

• התור הקרוב למרפאת כאב הוא בעוד שנה וחצי;

• אין מרפאות לבריאות הנפש ביישובים הערבים בצפון;

• שיעור הרופאים, האחיות וכוחות עזר רפואי נמוכים באופן משמעותי משיעורם במרכז. בתל-אביב פי שניים רופאים (ל-1,000 נפש) מאשר הצפון.

• ילד בגליל יחכה 6 חודשים לטיפול מציל חיים בבריאות הנפש.

החוסר המהותי בשירותי רפואה, שאלו רק דוגמאות בודדות לקיומו, בא לידי ביטוי במצבם הבריאותי של תושבי הצפון, לדוגמה:

• תוחלת החיים בצפון נמוכה בשנתיים מתוחלת החיים במרכז, ותוחלת החיים בחברה הערבית נמוכה ב-3 שנים בממוצע מבאוכלוסייה היהודית;

• בתוך עשור הוכפל מספר החולים במחלות כרוניות בחברה הערבית וכן חלה ירידה בתוחלת החיים בקרב גברים ערבים;

• שליש מהמטופלים בחברה הערבית לא רכשו תרופות במרשם בשל חוסר יכולת כלכלית;

הדוח המקיף מצביע על כך שאם הממשלה לא תשנה את סדר העדיפויות הלאומי שלה בחלוקת משאבים, הפערים ימשיכו להעמיק עוד יותר בכל תחומי הבריאות. "הועדה סקרה באופן מקיף את כל תחומי הרפואה בצפון לקבלת תמונה שלמה ומלאה. במסגרת זו נסקרו שירותי הקהילה, שרותי אשפוז, טיפות החלב, התפתחות הילד, שיקום, גריאטריה, בריאות השן, מד"א, בריאות הנפש, הערכות לשעת חירום, מוקדים לרפואה דחופה, הוראת הרפואה ומקצועות בריאות, מחקר, וכוח האדם הרפואי בצפון. הועדה מצאה כי במרבית התחומים קיימים פערים בולטי אל מול המצב בשאר הארץ. פערים או עלולים להעמיק ללא התערבות" (עמ' 5 לדוח).

תושבי הצפון לא ישלימו עם המציאות הקשה ועם היעדר התקצוב לשינוייה. כבר בשבוע הבא מתוכנן אירוע מחאה במאהל קרית שמונה בעקבות סדר העדיפויות הלקוי כלפי תושבי הגליל בתקציב המדינה.

הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל הינו פורום תושבי הגליל בעלי במקצועות הרפואה והבריאות, החינוך והחברה, אשר פועלים יחד להובלת הגליל למצוינות בבריאות, ולקידום שוויון בבריאות בקרב תושבי הגליל וביחס לאזורי הארץ האחרים. חברי הפורום מייצגים את מגוון האוכלוסיות בגליל ואת סוגי ההתיישבות השונים (ערים, ישובים, כפרים, קיבוצים), ופועלים מתוך הכירות אישית עם האזור וצרכיו.