העתירה באה בהמשך לטיפול התנועה בפרשת הד"ר מאיה פורמן רזניק, שם קבעה נציבת הביקורת על הפרקליטות כי שתי משנות של היועץ המשפטי לממשלה ובכירות נוספות בפרקליטות המדינה נהגו שלא כדין בניסיון לשנות את עדות מנהל המכון הפתולוגי כפי שנמסרה לבית המשפט.
בתגובה לתלונה שהגישה התנועה למשילות למשטרת ישראל נמסר מהמשטרה כי היועץ המשפטי לממשלה דאז הוא שסגר את התלונה נגד המשנות שלו.
בעקבות כך הגישה התנועה למשילות ודמוקרטיה בקשת חופש מידע למשרד המשפטים בדרישה לדעת כמה תיקי חקירה סגר היועץ וינשטיין באופן ישיר מבלי שנעשו פעולות חקירה. בעזרת בקשה זו רצוו בתנועה למשילות לברר עד כמה סגירת התיק ע"י וינשטיין למשנות שלו היא תופעה חריגה. במשרד המשפטים סירבו לבקשה בטענה כי היא מצריכה הקצאת משאבים שאינם סבירים.
בעקבות כך עתרה התנועה למשילות ודמוקרטיה לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה כי יורה למשרד המשפטים לחשוף את המידע המדובר.
בעתירה נכתב כי אם סגירת התיק ע"י וינשטיין היא צעד חריג הרי שעולה החשש מפגיעה קשה בשוויון בפני החוק של בכירים ביותר ברשויות אכיפת החוק, והבקשה לקבלת מידע על מקרים דומים, בא על מנת להפריך או לאשש את החשש.
עו"ד אסתר וינשטיין מהתנועה למשילות ודמוקרטיה: "לא אמורה להיות שום בעיה למשרד המשפטים למצוא את המידע. הנתונים הללו שייכים לציבור וזכותו לדרוש ולקבל אותם, מה גם שהאינטרס הציבורי כאן גדול, ונועד לוודא את קיום עקרון השוויון בפני החוק. אנחנו מקווים כי בית המשפט יבין גם הוא את החשיבות ויורה למשרד המשפטים לספק את המידע".
בית המשפט המחוזי בירושלים יצטרך כעת להחליט האם לחייב את משרד המשפטים למסור את המידע אודות התנהלות היועץ וינשטיין בסגירת תיקי חקירה.