צעדת השוויון כזכור, החלה ביום שלישי שעבר (14.6) כאשר ראשי רשויות מקומיות מהפריפריה, פעילים חברתיים, אישי ציבור ואזרחים מן השורה יצאו למסע בן שבוע מירוחם לירושלים, בדרישה מהממשלה להנהיג תקציב דיפרנציאלי בחינוך וברווחה.
סגן יו"ר הכנסת ח"כ חיליק בר: "תקצוב ממשלתי שגוי יוצר אי-שוויון מובנה ומנציח פערים חברתיים וכלכליים שאינם יכולים להתקיים במדינת ישראל 2016. לא מדובר במאבק מגזרי, פוליטי או עדתי אלא במאבק שנוגע לכולם. אין סיבה שבילד מצפת לא יושקעו משאבים כמו שמושקעים בילד מתל אביב, זה לא צודק וזה לא הוגן. שוויון וצדק בחלוקת המשאבים הוא אינטרס של כלל האזרחים. כדי לתת הזדמנות שווה בחינוך, יישובים חלשים וגם פריפריה חברתית צריכים לקבל תקציב פר תלמיד הגדול משמעותית מזה ביישובים חזקים.״
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), יו"ר הוועדה לביקורת המדינה תנאם מחר במליאת הכנסת על הצעת החוק לתקצוב דיפרנציאלי בין עיריות בתקציבי רווחה, בזמן שצעדת השוויון מסיימת את מסעה מירוחם לירושלים.
הצעת החוק, שנפלה ביום ראשון בוועדת שרים, ביקשה לתקן עוול היסטורי בו משרד הרווחה משתתף במימון של 75% משירותי הרווחה, ואילו הרשות המקומית מחויבת במימון בשיעור של 25%, שיעור בו לא כל הרשויות מצליחות לעמוד. כזכור, הצעת החוק הזו נפלה באותו היום בו בחרה הממשלה להעביר תקציבים רבים לאוכלוסיות שונות, תוך התעלמות מוחלטת מצרכי הפריפריה והמאבק המתגלגל של ראשי הערים השונים.
ח"כ אלהרר אמרה לקראת ההצבעה: "למליאת הכנסת יש הזדמנות לכפר על העוול שנחתם ביום ראשון בוועדת שרים ולהצביע בעד החוק. חלק נכבד מחברי הקואליציה נבחרו על ידי אנשים מהפריפריה הגאוגרפית והכלכלית של מדינת ישראל ותמוה הזלזול בהם. זה הזמן לשים את אשכולות 1-4 על המפה ולדאוג שהם לא יוותרו על תקציבי הרווחה שמגיעים להם. הזדמנות שווה עולה כסף וכדאי שממשלת ישראל תתעורר ותסתכל לכיוון ילדי ואזרחי הפריפריה."
מיכאל ביטון, ממובילי המחאה וראש העיר ירוחם: "המאבק לשוויון הזדמנויות בחינוך ורווחה שייך לכל המגזרים בחברה הישראלית – ערבים, יהודים וגם מועצות אזוריות שחלקן לא עשירות ואין להן את ההון העצמי להשקיע בחינוך ורווחת הילדים. יש ברית ברמה הלאומית בין כל המגזרים, והמבחן של הממשלה הוא שכל ילד בישראל יקבל את אותן הזדמנויות בחיים. הגשנו לממשלה תכנית של השקעות בהיקף של 5 מיליארד שקלים בחינוך וברווחה, במטרה להקטין את ההשתתפות העצמית של הרשויות שאין להן את המשאב להביא את העובד הסוציאלי. אנחנו בשעת מעשה ולא בשעת דיבורים, לא ייתכן שכמחצית מתושבי מדינת ישראל יקופחו באופן שיטתי. הזדמנות שווה בחינוך או יחס שוויוני בפעולות הרווחה אינן פריבילגיה וזה תפקידה של המדינה ושל השרים לקחת אחריות כלפי מחויבותם הבסיסית."