קריאה לשנות את אופן מינוי חברי המועצה להשכלה גבוהה לקראת ההליך בעוד מספר חודשים. פרופ' פרץ לביא, נשיא ור"ה: "בנט רואה את המל"ג כגוף שצריך לתת שירות ולא מעבר". פרופ' חגית מסר-ירון: "הכאוס גורם לכך שההתערבות הפוליטית פורחת"

כלים

דיון סוער ובו קריאה לנקוט בפעולות אקטיביות לקראת בחירתה המחודשת של המועצה להשכלה גבוהה בעוד מספר חודשים. בכנס שהתקיים היום (ג') אותו ארגנו המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמותת "בשער" ומוסד שמואל נאמן על רקע אירועי החודשים האחרונים. בכנס הוצג מתווה של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשינוי אופן מינוי המועצה.

פרופ' חגית מסר-ירון, סיו"ר המל"ג לשעבר שהודחה מתפקידה אמרה: "המערכת חייבת לעבור שינוי יסודי. יש פער עצום בין הכוונות לבין איך שהדברים מתנהלים. נדרשת רפורמה רצינית כפי שבאה לידי ביטוי בוועדת המשילות שלא מומשה. המצב כיום הוא הרע בכל העולמות- מציגים בעולם שיש לנו אוטונומיה אבל זו אוטונומיה בכאילו. גם אם המועצה להשכלה גבוהה תהיה מורכבת מ-22 מלאכים, היכולת שלה לשלוט בתשתית הכוללת של החוק הנוכחי היא בלתי אפשרית. המסמך של המכון הישראלי לדמוקרטיה נותן סיכוי שהמל"ג יהיה ראוי במסגרת העקומה שבה אנו חיים ואם ההצעה הזו לא תעבור אין לי ספק שגם המל"ג הבא יהיה לא ראוי כמו הקודם וזה יביא לקיטוב בין המוסדות לבין הרגולטור. הכאוס גורם לכך שההתערבות הפוליטית פורחת".

פרופ' פרץ לביא, נשיא הטכניון וראש ועד ראשי האוניברסיטאות אמר: "מאז זבולון אורלב ז"ל כל שרי החינוך מתערבים במינוי של חברי המועצה להשכלה גבוהה. אני אישית קיבלתי טלפון מגדעון סער עם בקשה למנות מישהו וכשפסלתי אותו ועוד מועמד, הוא איים עלי שלא יהיה לטכניון נציג בכלל . השר בנט רואה את המל"ג כגוף שצריך לתת שירות ולא מעבר וזה מביא לכך שרק 8% מההחלטות שמתקבלות הן החלטות מדיניות. ההסכם שחתמנו במשבר האחרון בוועד ראשי האוניברסיטאות נתן עצמאות בבחירת נציגי האוניברסיטאות אבל אין בו שום בשורה בנוגע לתפקוד המל"ג בין השאר משום שהרוב הם נציגי מכללות ואחרים שהמערכת הפוליטית כנראה משפיעה עליהם אפילו יותר. אין שום ספק שדרוש שינוי הרבה יותר גדול".

עמוס שפירא, נשיא אוניברסיטת חיפה הוסיף: "מה שפרץ לביא השיג היה בדיוק מה שהיה צריך בנסיבות העניין. המצב היום אחרי ההסכם שהגענו אליו עם השר בנט יותר טוב כי בסופו של דבר השר יכל גם אז למנות את מי שהוא רוצה. כמי שמבין משהו ביחסי ציבור אני לא בטוח שעימות היה רע לשר ודי בחכימא לרמיזא".

פרופ' מרדכי קרמניצר, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: הציג מתווה לשינוי הליך מינוי המל"ג (מצ"ב) ואמר: "ההתנהלות בחודשים האחרונים שכללה את הדחת סגנית יו"ר המל"ג ומינוי בלתי מתאים במקומה, חייבה את מעשה ההתפטרות ואלו שהתפטרו ראויים להערכה על מעשה אקדמי ואזרחי למופת. חוק המל"ג קצר מאוד ומדבר מעט. ברור שמאז חקיקתו קרו דברים, ודי בלהזכיר שכיום יש מעל ל-60 מוסדות. מה שנוצר בפועל זו התנהלות של שרים כל אחד לפי פרשנותו האישית. ללא שבית המשפט יקבל חלקית לפחות את העתירה שעומדת לפתוח ויקח על עצמו תפקיד של "אפוטרופוס" על ההשכלה הגבוהה- לא ברור שיהיה אפשר להשיג הסדרה וכללים. ואם זה לא יקרה התהליכים הרעים שראינו בשנים האחרונות ימשכו".

פרופ' משה מאור, מופקד הקתדרה למשפט ציבורי על שם וולפסון באוניברסיטה העברית ויוזם ההתפטרות של מספר חברים במל"ג לפני מספר חודשים: "האסטרטגיה של המל"ג לא תואמת את גודל האתגרים. לא רק הדחת מסר-ירון היתה העילה להתפטרות אלא גם מקרה שבו מליאת המל"ג לא אישרה החלטה של ועדה מקצועית לתכנית במוסד שנכשלה בכל הקריטריונים והתקבלה החלטה לסגור אותה. יש לאמץ את המסמך שמציע המכון הישראלי לדמוקרטיה כדי שלא תהיה לנו מל"ג עם כשל תפקודי, לא עצמאית, לא איכותית ובטח שלא אפקטיבית".

שופטת העליון (בדימוס) אילה פרוקצ'יה: "אירועי השנים האחרונות בתחום החינוך ובתחום מערכת ההשכלה הגבוהה בפרט מעלים את השאלה מהו היחס בין הממשלה והפוליטיקה לחינוך הגבוה. ישנה בעיה מוסדית מובנת. מעמד המל"ג היום לפי ההסדר המשפטי הקיים לא מתיישב עם ערכי היסוד של החינוך הגבוה מבחינת שליטת הגורמים הפוליטיים בעבודת המל"ג ובמינוי חבריה וההחלטות המקצועיות שלה. זאת לאור ערכי היסוד של חופש אקדמי ומוסדי. המל"ג כתאגיד סטטוטורי מכורח החוק הוא חריג מבין תאגידים שקמו מכוח חוקים שיש בה שליטה של הגורם הפוליטי- אין בכך אח ורע. אין תאגיד ציבורי שעומד בראשו גורם פוליטי".

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS