הועדה המיוחדת לזכויות הילד דנה היום (ג') במעמדו הנמוך של החינוך הטכנולוגי במדינת ישראל ובדרכים לקידומו.
יו"ר הוועדה ח"כ יפעת שאשא- ביטון (כולנו) פתחה את הדיון ואמרה: "הדעות הקדומות לא מאפשרות לנצל את הצורך האמתי של מתן הזדמנויות עבור התלמידים. בתום 12 שנות לימוד, התלמיד צריך לצאת עם תעודה ביד שתקדם אותו ותדאג לעתידו. מערכת החינוך חייבת להתגייס למערך ולקדם תהליכי למידה שידרבנו תלמידים מכל הרמות ללמוד בחינוך הטכנולוגי במדינת ישראל".
גרשון כהן מנהל אגף טכנולוגיה במשרד החינוךהציג רפורמה ללמידה משמעותית בחינוך הטכנולוגי וטען כי כל תלמיד הלומד במסלול זה מקבל גם תעודת בגרות ובנוסף תעודת טכנולוגית. מהמידע שהציג עלה כי 38.4% מכלל התלמידים במדינת ישראל לומדים בחינוך הטכנולוגי. עוד עלה כי עד לסוף שנת הלימודים תשע"ה, התקיימה התכנית עבור נוער בסיכון בלבד והקיפה 2058 תלמידים וכיום לומדים בתוכנית זו תלמידים מכל שכבות האוכלוסייה.
בדיון נשמעו שורה של תלונות כלפי משרד החינוך מאנשי משרד הכלכלה ומנהלי תיכון מקצועיים, על אפליית תלמידים הלומדים בבתי ספר שמתקשים להוציא תעודת בגרות בשל החלטות שונות של משרד החינוך. לטענת הדוברים משרד החינוך החליט שרק תלמידים מהשכבות הנמוכות ילמדו בבתי הספר המקצועיים ואף מאשר רק להם להגיע וללמוד בתוכנית זו, והוא זה היוצר את המיתוג השלילי לבתי הספר.
שולי אייל, מנהל אגף בכיר הכשרה מקצועית במשרד הכלכלה אמר: "החינוך הטכנולוגי שדיבר עליו גרשון הוא לימודי מבוא, לא ניתן להתפרנס ממה שלמדו הילדים בבית ספר. יש הבדל בין תעודת מקצוע של תעודת החינוך לבין משרד הכלכלה, אנחנו יותר מותאמים להכשרה למקצוע, אצלנו זה הרבה יותר מעשי ורלוונטי. משרד החינוך לא מסכים לאשר תעודה למסלול הזה".
משה כץ ממונה פיקוח מקצועי פדגוגי במשרד הכלכלה הוסיף: "תלמיד שלומד טבחות במשרד החינוך מתמקד בתזונה לעומת משרד הכלכלה שמתמקד בהתנסות עם חונך ואתה יוצא איש מקצוע, זאת עלות תועלת של תלמיד שיוצא מהכשרה מקצועית גבוהה יותר".
אירית תלמוד, מנהלת תיכון מקצועי דב הוז ת"א אמרה: "חמישים אחוז מהתלמידים יוצאים ללא תעודת בגרות. מגיעים אלינו תלמידים שלא מאמינים בהם. מי שעושה את ההסללה לבתי הספר הוא רק משרד החינוך".
גרשון כהן התנער מההאשמות וטען כי המשרד עובד על פי נהלים מסודרים ואין שחר לתלונות: "אם משרד הכלכלה היה מגדיר הסמכות לכל מקצוע היינו פותחים מגמות מתאימות. אנו רואים את הצרכים ובהלימה פותחים מגמות".
ח"כ איילת נחמיאס (המחנה הציוני) אמרה כי "התחרות בין משרד החינוך למשרד הכלכלה מצערת ויש צורך למנף את החינוך הטכנולוגי ולא לייעד אותו רק לנוער בסיכון".
פרופסור יורם הרפז, יועץ אקדמי לרשת עתיד, הוסיף: "חינוך שמספק רק צורך של המדינה יהיה תמיד בדרג נמוך, הרעיון הוא לחנך אנשים טובים. השאלה היא לא דימוי אלא מהי מטרתו. יש צורך במיומנות והבנת הטכנולוגיה על כל הקשריה. לאפשר לתלמידים להמציא את הטכנולוגיה, ולחנך לכך שיצירתיות נובעת מהחלטה של אדם להיות יצירתי, ולכוון את בתלמידים לאידאולוגיות שונות, לדעות, הגות וחשיבה".
יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון: "הגיע הזמן שנעלה את עניין החינוך הטכנולוגי על סדר היום ונעשה את זה באומץ. צריך לשאול, איך מרימים מחדש ובצורה נכונה את החינוך הטכנולוגי במדינת ישראל. יש מיתוג של מי שהולך לחינוך הטכנולוגי, שהוא פחות נחשב. יצרו 'מכלאות' של ילדים שלא הסתדרו בבתי הספר ונשלחו למסגרות אחרות, אבל הרבה מאלה שלמדו בחינוך הטכנולוגי השתלבו היטב בשוק העבודה ומצאו מסלול חיים מניב. חינוך טכנולוגי צריך להיות לכולם, ולא רק לנוער בסיכון או למי שלא מצליח במסגרת לימודים עיונית. החינוך הטכנולוגי הוא לא חינוך נפרד, אלא חלק ממערכת".