המטה למאבק בגזענות השיק הערב את המועצה הציבורית למאבק בגזענות באירוע שהתקיים בבית העיתונאים בתל-אביב. בין חברי המועצה הציבורית שנכחו גם באירוע היו: ח"כ לשעבר טאלב א-סנע, הרב גלעד קריב מנכ"ל התנועה הרפורמית לדת ומדינה, ח"כ לשעבר נעמי חזן, פרופ' חנה הרצוג, ד"ר יהודה מימרן מנכ"ל כי"ח, ד"ר סוהיל דיאב יו"ר האגף לקידום שוויון בהסתדרות ועוד רבים אחרים.
השופטת בדימוס דליה דורנר, נשיאת מועצת העיתונות נשאה דברי ברכה אשר התחילו במידה מסוימת של חוסר אופטימיות, אך הסתיימו עם תקווה: "זה טוב שיש אופטימיות אבל אני מצרה צער רב שיש צורך במועצה ציבורית למאבק בגזענות במדינה יהודית דמוקרטית. אני לא יכולה להיות אופטימית, אני עצובה כיהודיה וכאזרחית מדינת ישראל. העם היהודי אחרי מה שעבר, מדוע יש צורך בכנס כזה.
השופטת דורנר הוסיפה: "ב-30 השנים הראשונות לא היו תופעות גזעניות, היו מתחים. הגזענות הממוסדת החלה בשנות ה-80 וכתגובה הכנסת חוקקה חוקים נגד גזענות. החוקים לא עצרו את התופעה. צווים וחוקים זה טוב שהם קיימים אבל הם אינם מספיקים. העניין הוא להגיע ללב הציבור ולכן המועצה הציבורית הזאת היא חיונית. פעילות ציבורית זו התשובה לגזענות והמטרה היא שכל אדם הגון אשר ישמע אמירה גזענית ידחה אותה".
עו"ד נדאל עותמאן, מנהל המטה למאבק בגזענות: "אנחנו כמטה אומרים וממשיכים לומר כי מצב הגזענות בישראל מחייב התגייסות של הכוחות מכל התחומים אחרת השינוי לא יגיע. הוא לא יופיע אם לא נפעל יחדיו. ככל שנגייס באופן עמוק עוד אנשים שמגיעים מעשייה, שיתחילו להביע את דעתם מצבנו ישתפר. האמירה הזאת נגד גזענות מבטאת את הרוב, יש רוב במדינה נגד גזענות, אך הרוב הזה הוא רב דומם לצערי".
"המטרה היא להגיע לכל הקהלים ולאפשר להם לדבר על הבעיות שלהם. הציבור הערבי, האתיופי, הרוסי. עלינו לרקום שותפות בין הקבוצות וזאת האסטרטגיה שאנחנו דוגלים בה כמטה".
ח"כ לשעבר טאלב א-סנע: "אם היו מעלים כיום על סדר היום של הכנסת את מגילת העצמאות היא לא הייתה עוברת. חוקי היסוד כנגד גזענות גם הם לא היו עוברים היום".
ח"כ לשעבר נעמי חזן: "כשיש גזענות ולא נאבקים בה ומנסים למגר אותה, הופכים למשתפי פעולה". בכל אפלייה ובכל גזענות נגד כל קבוצה, יש קשר ישיר לשובניזם – הקו הוא קו ישיר. אנחנו ערב יום האישה הבינלאומי ואני מזכירה שצריך להסתכל גם על הצדדים המגדריים של הגזענות כיוון שהמאבק הזה הוא מאבק משותף. מאבק בגזענות הוא לא רק נגד תופעות של גזענות אלא גם בעד יצירת מרחבים משותפים של שוויון ודמוקרטיה. אם לא נעשה זאת, לא עשינו דבר".
ח"כ לשעבר רומן ברונפמן: "אנחנו בקרב הישרדות אחרון על הדמוקרטיה. בין יהודים וערבים, בין אתיופים ליוצאי בריה"מ, בין דתיים לחרדים, אורתדוקוסים ורפורמים, נשים וגברים והרשימה עוד ארוכה. קבוצות רבות בישראל שונאות אחת את השנייה. הממסד פיצל אותנו למגזרים ומגדרים וכל אחד נלחם על זכויותיו לבדו".
הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה הרפורמית: "החינוך לא נגמר בכיתה י"ב. אחת המשימות שלנו היא לדבר על חינוך לחיים משותפים דווקא בקרב האוכלוסיה הבוגרת. אני רוצה לראות הורים, סבים וסבתות, אנשי הדור הבוגר אשר נפגשים עם ישראלים וישראליות אחרים ואחרות, שונים מהם. עלינו לקבוע קווי גזרה למאבק שלנו. היכולת שלנו להוביל מהלכים משותפים בתחום המאבק בגזענות תלויה ביכולת שלנו לבנות אוהל רחב ככל האפשר".