בהתייחסותו לסכסוך הישראלי פלשתיני: "מדינה פלשתינית לא יכולה להיות בר קיימה בעצמה, כל מדינה פלשתינית מוקפת בשלוש מדינות מסביבה, ישראל מצרים וירדן, מספיק שאחת המדינות האלו לא תחפוץ בקיומה, היא לא תתקיים. לכן, כל הלוגיקה של לעשות הסדר בינינו לבין הפלשתינים בלבד לא יכול להחזיק מים. השינוי צריך להיות בפוקוס – במקום להתחיל בפלשתינים ולצאת לאזורי, להתחיל באזורי ובתוך זה לעשות פעולות שיסדירו את היחסים עם הפלשתינים, זה תהליך של שנים אך אם נעשה אותו נכון יהיה סיכוי שבסוף יהיה גם שלום.
אני לא אופטימי כי אני חושב שהדבר שהכי מסוכן לקיום מדינת ישראל הוא לא האיומים החיצוניים: איראן, חיזבאללה, דעא"ש, אלא האיומים הקיומיים הם השסעים הקיימים בתוכנו: בין ימין ושמאל, בין דתיים לחילונים, בין יהודים וערבים, בין הפריפריה ולמרכז. אני בעיקר רואה היום את השוני בנינו ולא רואה את המכנה המשותף עליו כולנו מסכימים. העדר של מכנה משותף זה הוא האיום האמיתי והקיומי על מדינת ישראל."
מרכז יצחק רבין הוקם בשנת 1997 ופעילותו מוקדשת להנצחת זכרו ופועלו של יצחק רבין ולבחינת הלקחים שעל החברה הישראלית להפיק מהרצח, מנסיבותיו ומהשלכותיו. המרכז משלב בין פעילות חינוכית-חברתית, הנצחה מוזיאונית ותיעוד ופועל בכל שדרות החברה הישראלית. המרכז פועל כדי לשמש אתר חי ותוסס שיטביע את חותמו על השיח הציבורי בארץ, יעגן את מקומו של יצחק רבין בזיכרון הלאומי ויהווה מוקד משיכה והזדהות לנוער היה ודי בארץ ובעולם.