תוצאות מדד השלום החודשי של אוניברסיטת תל אביב והמכון הישראלי לדמוקרטיה: נמשכת הירידה בביטחון האישי; למעלה משליש מהציבור היהודי בעד נקיטת אמצעי חקירה שונים על מפגעים יהודים ופלסטינים; 45% סבורים שהזהות היהודית מתחזקת על חשבון הדמוקרטיה

תוצאות סקר מדד השלום החודשי של אוניברסיטת תל אביב ומרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, שנערך לפני הפיגוע האחרון בתל אביב, מצביעות על ירידה מתמשכת בתחושת הביטחון האישי. כמו כן נמצאה תמיכה רחבה בשימוש באמצעים פיסיים בחקירות במקרים של "פצצה מתקתקת" או באישור גורמים בכירים. חלק ניכר בציבור היהודי עושה הבחנה בין שיטות החקירה והענישה הראויות לגבי חשודים פלסטינים ליהודים וקרוב למחצית מהנשאלים סבורים שישראל הולכת ונעשית מדינה יותר יהודית ופחות דמוקרטית.

המצב האישי והמצב הביטחוני- ממצאי הסקר מצביעים, כי 70% מהמשיבים בציבור היהודי חוששים שהם או מישהו מקרוביהם יפגע בגל הטרור. מדובר בעלייה לעומת 67% שהשיבו כך בחודש שעבר ולעומת 57% שהביעו חשש כזה בחודש אוקטובר. בציבור הערבי רמת החשש מהיפגעות מטרור עומדת על 65.5%.

האם מותר להשתמש באמצעים פיסיים בחקירה? בקרב הציבור היהודי 29% טענו, כי תמיד מותר להשתמש באמצעים פיסיים בחקירות של חשודים בטרור ו-6% בלבד טענו כי אסור להפעיל אמצעים פיסיים בכל מצב. הרוב, 56%, הזדהו עם עמדות ביניים: 30% טענו, כי מותר להשתמש באמצעים אלו כשיש על הפרק פצצה מתקתקת ו-26% טענו כי הדבר מותר כשיש אישור מגורמים בכירים כשיש בכך תרומה ממשית לחקירה. בקרב הציבור הערבי לעומת זאת, נמצא קונצנזוס (83%) שאסור להפעיל אמצעים פיסיים בחקירה.בהמשך לכך,מעט יותר משליש מן המרואיינים היהודים סבורים כי חקירת יהודים החשודים בביצוע פיגועים צריכה להתבצע באמצעים פחות קשים מאשר חקירה של חשודים פלסטינים, זאת לעומת 57% שתמכו בנקיטת אמצעים זהים. התמיכה במדיניות שונה כלפי יהודים וערבים בעניין זה בלטה בקרב מצביעי ש"ס (74%) ויהדות התורה (54%).

ענישה של מפגעים- בדומה לשאלת אמצעי החקירה, גם בנוגע לענישה נמצאו הבדלים ניכרים ביחס הציבור היהודי כשמדובר במפגעים ישראלים לעומת פלסטינים. 30% מהציבור היהודי סבורים, כי יש להעניש מפגעים יהודים ביד קלה יותר לעומת רוב של 63% שסבורים אין להעניש באופן שונה מפגעים יהודים וערבים. גם במקרה זה, הקיצוניים ביותר הינם מצביעי המפלגות החרדיות.

גיבוי ציבורי לשב"כ - בציבור היהודי קיים קונצנזוס (88%) בנוגע לטענה כי השב"כ עושה כל מאמץ אפשרי בכדי למנוע פיגועים של פלסטינים כנגד יהודים וגם כי השב"כ עושה כל מאמץ אפשרי גם בנוגע לטרור של יהודים כלפי פלסטינים (78% הסכימו עם טענה זו). בקרב הציבור הערבי, התמונה שונה ורק 24% סבורים כי השב"כ אכן עושה כל מאמץ אפשרי בכדי למנוע פיגועים כנגד פלסטינים.

רוב לא גדול בקרב הציבור היהודי (43.5%) סבור ששיטות החקירה שבהן שנוקט שב"כ בחקירת פלסטינים הן מתאימות 21% הסבורים שהן קשות מדי ו-7% בלבד הסבורים שהן רכות מדי (28% אינם יודעים). בנוגע לנחקרים יהודים,יורד הרוב הסבור, כי השיטות מתאימות ל-36% ואחוז הסבורים שהן קשות מדי עולה ל-%23.5. 13% סבורים ששיטות אלה הן רכות מדי.

רוב ברור (81%) מהציבור היהודי, סבורים שאם יתברר כי הפיגוע בדומא בוצע על ידי יהודים, יש לראות בכך מעשה טרור (לעומת 13% שאינם מוכנים להגדיר אירוע כזה כטרור).

נוער שוליים- 73% מהציבור היהודי סבורים כי הקבוצות היהודיות שמבצעות פיגועים נגד פלסטינים הן קבוצות שוליים שמייצגות רק מיעוט קטן בקרב הציבור הדתי-לאומי. גם בקרב הנסקרים מהציבור הערבי, ישנה 60% הסכמה עם אמירה זו.

מדינה יהודית- 45% מהציבור היהודי, סבורים, כי ישראל הולכת ונעשית מדינה יותר יהודית ופחות דמוקרטית לעומת 50% שאינם מסכימים עם טענה זו. כצפוי, בקרב מצביעי השמאל והמרכז קיימת הסכמה יותר גבוהה לטענה כשכל מצביעי מרצ שהשתתפו בסקר סבורים כך, 73% ממצביעי המחנה הציוני ו-62% ממצביעי יש עתיד. בהמשך לכך, רוב הציבור היהודי (72%) סבור כי הקשר ההיסטורי, הדתי והתרבותי של היהודים לארץ חזק יותר מזה של הפלסטינים.