בפסק דין תקדימי שניתן לאחרונה, נקבע בבית המשפט המחוזי שגובה המזונות שישלמו ההורים לילדים, ייקבע לפי שיקולים עניינים של הכנסות כל אחד ההורים ועל פי זמני השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים. בהלכה תקדימית חדשה שניתנה בימים האחרונים בבית המשפט המחוזי, מצמצם בית המשפט את הפער בין התפישה המשפטית למציאות החיים בישראל. עד כה היה נהוג לפסוק בתיקי גירושין על פי הדין העברי הקובע שהאב יחויב בתשלום המזונות

כלים

בפסק הדין התקדימי שניתן על ידי השופטים שנלר, ורדי וברנר נקבע שחישוב מזונות הילדים בגירושין יקבעו בהתאם להכנסות של שני ההורים ולפי הזמנים בהם הילדים נמצאים בפועל בביתו של כל הורה. כך ולפי שופטי המחוזי כאשר ההורים משתכרים שכר דומה ומחלקים ביניהם את גידול הילדים באופן שוויוני אמיתי, אזי אין צורך לשלם מזונות באופן אוטומטי וכל הורה צריך יהיה לשלם, רק את הוצאות הגידול של הילדים בעת שהם נמצאים בחזקתו, זאת החל מהתקופה בה הילדים עברו את גיל ה-15.

פסק הדין התקדימי הוא פסק דין נוסף בסדרה של פסקי דין תקדימיים, שניתנו לאחרונה ובהם נראית מגמה על פיה שופטי בית המשפט לענייני משפחה קובעים הלכות חדשות, במקום חברי הכנסת ושרי הממשלה שחוששים מלעסוק בתפוח האדמה הלוהט הנקרא מזונות ילדים בגירושין ומעמד ההורה המודרני לאחר הגירושין.

כמגשר שנתקל מדי יום באנשים שהשכילו שלא לאפשר לאחרים להחליט מה נכון עבורם ובמקום להילחם בבתי המשפט הם בונים ביחד ובהסכמה את הסכם הגירושין שלהם, התרגשתי לקרוא את דבריו של כבוד השופט שנלר שקבע ש-" מילת המפתח בנושא פסיקת מזונות קטינים הינה איזון, כאשר איזון ייעשה בכל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו".

בעצם דברים אלו, אומר השופט שנלר שכדאי שידעו אלו הבאים בשערי בית המשפט שאין מקרה הדומה למשנהו ושאי אפשר לצפות מראש מה תהיה הפסיקה הסופית של השופטים. משמע- שאל לו לציבור להסיק מסקנות מסיפורים של אחרים ואל לו להתרשם יתר על המידה מסיפורים ודוגמאות הניתנים לו, בכדי להעביר מסר שאינו רלוונטי למקרה האישי שלו.

אמירה זו סותרת את החשיבה השכיחה והמוטעית של הציבור- שישנו חוק ברור שיחייב את הצד השני לפעול בצורה מסוימת בהסכם הגירושין. חוק שכזה כפי שקובע השופט שנלר אינו קיים הלכה למעשה. אמירתו של שנלר מהווה חיזוק מוחשי לטענתי שעל הציבור לקחת אחריות על חייו ולהגיע להסכמי גירושין בהסכמה וללא התייחסות למה שעלול להיפסק בבתי המשפט. השיקול היחיד שצריך להוביל לקבלת החלטות בגירושין הוא טובת הילדים וטובת כל אחד מההורים בנפרד.

בעקבות השינויים הדרמטיים בפסיקה ובעקבות פסק הדין התקדימי האחרון, טוב יעשו הפונים לגירושין אם יטלו קורה מבין עיניהם ויפעלו ליישב את חילוקי הדעות ביניהם בגישור ובהסכמה ביניהם. רק בצורה זו יוכלו בני הזוג לוודא שאת פסק הדין שלהם הם כותבים בעצמם ולעצמם ושכל קביעה בהסכם תהיה מוסכמת על שניהם ולא תיעשה בכפייה.

הכותב הוא נדב נישרי, מגשר גירושין מנהל מרכז גישור גירושין יחד וחבר לשכת המגשרים בישראל