דמוקרטיה

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון מחר בחוק ההשעיה: "המענה לסוגיה שעל הפרק- בחוק הפלילי; אין דמיון בין נוסח ההצעה לחקיקה בעולם המערבי"

אחרי הקמת המדינה התגלה אלוהים לדויד בן-גוריון ואמר לו: "היטבת עם עמי. הבע משאלה ואמלא אחריה." "אני מבקש שישראל תהיה מדינה יהודית ודמוקרטית, ותכלול את כל ארץ-ישראל," השיב בן-גוריון. "זה יותר מדי אפילו בשבילי!" קרא אלוהים, "אבל אתן לך שניים מהשלושה. אתה יכול לבחור בין ישראל יהודית ודמוקרטית, אבל רק בחלק מארץ-ישראל. או שתבחר במדינה דמוקרטית בכל הארץ, שלא תהיה יהודית. או שתבחר בישראל יהודית בכל הארץ, שלא תהיה דמוקרטית." מאז לא שינה הקדוש-ברוך-הוא את דעתו.

בעקבות הודעתו של יו"ר הכנסת אדלשטיין כי הוא תומך בחוק ההשעייה בנוסחו הנוכחי וכן על רקע העדכון, כי ראש הממשלה ממשיך לעמוד מאחורי החוק, הגיבו במכון הישראלי לדמוקרטיה בחריפות ואמרו כי מדובר בחוק הזוי שנותן לכנסת כלים שיפוטיים, שפוגע בזכות הבסיסית ביותר של הזכות לבחור והזכות להיבחר ושיוביל למחול שדים פוליטי שבו ירוויחו רק הקיצוניים

יו"ר הכנסת ויו"ר האופוזיציה נפגשו עם חברי המועצה המייעצת הבינלאומית של המכון הישראלי לדמוקרטיה. אדלשטיין ליו"ר המועצה ג'ורג' שולץ: "מודה לך על מעורבותך בעבר בחילוצי מהכלא הסובייטי"

מחקר משותף לאוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת נברסקה בארצות הברית: הצבעה בקלפי היא אירוע מלחיץ – יש לאפשר הצבעה מהבית.

תוצאות מדד השלום החודשי של אוניברסיטת תל אביב והמכון הישראלי לדמוקרטיה: נמשכת הירידה בביטחון האישי; למעלה משליש מהציבור היהודי בעד נקיטת אמצעי חקירה שונים על מפגעים יהודים ופלסטינים; 45% סבורים שהזהות היהודית מתחזקת על חשבון הדמוקרטיה

נשיאת העליון בירכה על הקמת המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. "תפקידו – למצוא את המשותף והמאחד בערכים היהודיים והדמוקרטיים"

המכון הישראלי לדמוקרטיה נגד חוק השקיפות של איילת שקד: "הצעה שרומסת עקרונות בסיסיים בדמוקרטיה ונובעת מרדיפה פוליטית"; "אות קלון ונקודת שפל שעל השרים להוריד מסדר היום"

תקנון הכנסת שונה ויאפשר שעת שאלות מחברי הכנסת לחברי הממשלה.

תגובת התנועה למשילות ודמוקרטיה למסקנות דו"ח גולדברג: "התנועה למשילות ודמוקרטיה מברכת על מסקנות דו"ח גולדברג הקוראות להקמת נציבות תלונות על הפרקליטות בחקיקה, ולכלול בסמכותה גם ביקורת על היועץ המשפטי לממשלה.

כבר עם הקמת גוף הביקורת על הפרקליטות קראה התנועה לחברי הכנסת ולשרת המשפטים לעגן את סמכותו בחקיקה ולהכפיף את היועמ"ש לביקורת.

עם זאת, התנועה למשילות ודמוקרטיה סבורה כי בניגוד לנציבות התלונות על השופטים, אשר אינה מבררת תלונות בנוגע לשיקול הדעת של השופטים, לנציבות התלונות על הפרקליטים יש לאפשר גם בירור תלונות שכאלה.

הסיבה לכך היא שעל שיקול דעתם של שופטים ניתן, במרבית המקרים, לערער בזכות או ברשות לערכאה נוספת, בעוד שעל שיקול דעתם של פרקליטים ושל היועץ המשפטי לממשלה, צומצמו עד מאוד עילות הביקורת השיפוטית ולעתים כלל אין הזדמנות אפקטיבית לעשות כן.

לכן, בניגוד למסקנות הדו"ח, יש לאפשר, לפחות עבור מקרים הלוקים בחוסר סבירות קיצונית, גם בירור תלונות הנוגעות לשיקול דעת של פרקליטים.

לפי תגובת התנועה: "בנוסף טוב עשה השופט גולדברג שהתעלם מהתנגדותו של פרקליט המדינה שי ניצן לאפשר קבלת תלונות מארגונים ציבוריים ועמותות כמו התנועה למשילות ודמוקרטיה (כדברי ניצן).

לגופים אלה תפקיד חשוב בשמירה על הליכים תקינים וודאי שאין להדיר אותם מפנייה לגוף הביקורת.

*התנועה למשילות ודמוקרטיה הינה עמותה רשומה העוסקת בשמירת האיזונים בין מרכיבי הדמוקרטיה השונים במדינת ישראל: הכרעת הרוב, זכויות הפרט, הגינות שלטונית ושקיפות.

המוסד עוקב, חוקר, מפרסם, מקדם חקיקה ורפורמות בממשק שבין הרשות הנבחרת, המבטאת את הכרעות הרוב ואת היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית לבין הרשות השופטת המופקדת על זכיות הפרט, מניעת שחיתות ושלטון החוק.