ארהב

(הדופק הפוליטי)
ח"כ יאיר לפיד

יו"ר מפלגת 'יש עתיד', ח"כ יאיר לפיד: לא לפתור את משבר היחסים עם ארה"ב זה חוסר אחריות לאומית – לא מדובר בהזמנה לקוקטיל אלא לחיזוק הצבא הישראלי וברכישת טילים, טנקים ומסוקים. על העלייה בסקרים אמר לפיד: מפלגת 'יש עתיד' עובדת בעומק השטח ומסביב לשעון כדי לפתור את הבעיות האמיתיות של האזרחים וכדי לקדם את מדינת ישראל.

(השוק)

מהדקים את קשרי הסחר עם ארה"ב: נשיא התאחדות התעשיינים ותת-המזכיר האמריקאי לסחר חוץ: יש לעדכן את הסכם הסחר בין המדינות. תת-המזכיר האמריקאי לענייני סחר חוץ, סטפן מ. סליג, התארח לאחרונה למפגש "שולחן עגול" עם בכירים במשק הישראלי – ביוזמת נשיאות הארגונים העסקיים בישראל ולשכת המסחר ארה"ב (U.S. Chamber of Commerce) ובהשתתפות לשכת המסחר ישראל-אמריקה * סליג: "אנו מחויבים להידוק קשרי המסחר בין המדינות"

(הדופק הפוליטי)

תוצאות מדד השלום החודשי של אוניברסיטת תל אביב והמכון הישראלי לדמוקרטיה: 61% מהציבור היהודי סבורים שירושלים מחולקת; 90% סבורים כי הביקורת על ישראל בעולם בהקשר של התמודדות עם הטרור אינה מוצדקת; הרוב מעריכים שטראמפ ידידותי לישראל

(דעות)

הטראמפ האחרון: איכר בא בפעם הראשונה לעיר הגדולה, מבקר בגן-החיות ועומד במשך שעות לפני כלוב הקנגורו. "אין חיה כזאת!" הוא ממלמל לעצמו. אני צריך להודות שהייתה לי הרגשה זהה כשראיתי בפעם הראשונה את דונלד טראמפ בטלוויזיה וכששמעתי שהוא מועמד לתפקיד נשיא ארצות-הברית. "לא יכול להיות," אמרתי לעצמי. "זו בטח בדיחה!". אמנם, האמריקאים מסוגלים להרבה דברים. מפעם לפעם הם לוקים בהתקף של שיגעון קולקטיבי. ג'ו מקארתי למשל. אבל לא עד כדי כך. זה יותר מדי!

(הדופק הפוליטי)
 יאיר לפיד: התקפה על הרמטכ''ל פירושה התקפה על צה''ל

יו"ר מפלגת 'יש עתיד', ח"כ יאיר לפיד, בהתקפה חריפה על השרים שביקרו את הרמטכ"ל: התקפה על הרמטכ"ל פירושה התקפה על צה"ל. שיתביישו להם שרי הליכוד והבית היהודי שגוררים את צה"ל לפוליטיזציה. על התנגדותו של לפיד לתוכנית לבניית קזינו באילת אמר: במקום שהממשלה תדאג להקמת סטארט-אפים מפעלים ומקומות תעסוקה הם מקימים קזינו. במקום שהילדים שלנו יעבדו וישקיעו במקומות הנכונים או הם ילכו לשים הכול על המספר ברולטה. על הקרע ביחסים בין ישראל לארה"ב אמר לפיד:נתניהו בסירובו להצעת הסיוע האמריקאי פוגע ביכולת האסטרטגית של צה"ל בעשר השנים הקרובות.

(הדופק הפוליטי)
 נשיא המדינה נפגש היום עם משלחת מנהיגות ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים העיקריים בארצות הברית. צילום: מארק ניימן/לע"מ

נשיא המדינה נפגש היום עם משלחת מנהיגות ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים העיקריים בארצות הברית. לדבריו: "התמיכה בישראל בארצות הברית, מעולם לא הייתה ואסור שתהיה, סוגיה פוליטית של מפלגה כלשהי. במהלך קמפיין הבחירות הנוכחי אני תקווה שהיחסים בין ארה"ב לישראל יישארו מעל לכל ויכוח."

(הדופק הפוליטי)
המסמך הרשמי שהוציא משרד האוצר האמריקני לרשויות המכס, ובו ההנחיה בעניין חובת הסימון.

פרסום ראשון הערב במבט בערוץ הראשון - ארה״ב מחייבת סימון מוצרים מההתנחלויות. הכתב המדיני של ערוץ 1, יאיר ויינרב, חושף כי המכס האמריקני העביר לפני חמישה ימים הנחיה ליבואנים בארה"ב ולפיה יש לסמן מוצרים שיוצרו בשטחים, בכיתוב: ״מיוצר בגדה המערבית/ עזה״ ולא בכותרת: מוצרים תוצרת ישראל. עוד נכתב בהנחיה כי יוטלו סנקציות על מי שלא ימלא את ההוראה

(בארץ)

אב אשר לא ראה את בתו במשך ארבע שנים וחצי גילה דרך הפייסבוק כי היא שוהה בחופשה בישראל. האב מנהל הליכים משפטיים בסוגיית חטיפתה לארה"ב ובסוגיית קיום הסדרי ראייה עימה במשך כשנתיים וחצי, במהלכם האם אינה מאפשרת כל הסדרים בין האב לקטינה! פרקליטיו של האב, עוה"ד גיל שחף ועוה"ד שרון זהבי-דידי ממשרד עורכי הדין שחף ושות', טוענים כי הקטינה נתונה תחת הסתה קשה ובלתי פוסקת כנגד האב כך שזו כיום מסרבת לראותו.

מדובר במקרה חריג ביותר של ילדה שנחטפה מאביה פעמיים: בפעם הראשונה נחטפה פיזית מישראל לארה"ב בהיותה במשמורת האב עת שהתה בביקור אצל סבה מצד האם. בפעם השנייה נחטפה פורמאלית עת בימ"ש בארה"ב נתן צו אימוץ השולל זכויות האב על הילדה תוך התעלמות מוחלטת מעמדת האב אשר התנגד מכל וכל לאימוץ הקטינה והתעלמות מוחלטת מההליכים המתנהלים בערכאות השיפוטיות בארץ. יצוין כי כיום הקטינה הינה אזרחית ישראלית ועקב האימוץ אף אזרחית אמריקאית. בתוך כך יצוין כי משרד הפנים שינה רישומיו ומחק את האב כאבי הקטינה וזאת מבלי לדרוש כי יינתן פס"ד בארץ המאשר את פסה"ד שניתן בארה"ב - נושא הנמצא כעת בבדיקה מול משרד הפנים.

עם הידיעה כי הילדה שוהה בישראל פנה האב באופן מיידי אל ביה"ד לעכב יציאתה מהארץ של הקטינה על מנת להבטיח קיום הסדרי ראייה בטרם זו תשוב לארה"ב, וביה"ד בצדק נעתר לבקשה. משפניות האב ובאת כוחו לקיים הסדרי ראייה עם הקטינה נותרו בלא מענה, האב פנה לביה"ד בבקשה דחופה להסדרי ראייה עם הקטינה וממתין להחלטה בעניין זה.

למיטב ידיעת האב, ומפרסום של האם באתר בארה"ב, זו פנתה לממשל ארה"ב לצורך סיוע בביטול צו העיכוב ונראה כי עתידה להיות מלחמת סמכות בין ביהמ"ש בישראל לביהמ"ש בארה"ב בעניין זה.

עוד שרון זהבי דידי

 בני הזוג התגרשו בשנת 2004, כאשר בהסכם הגירושין נקבע כי הקטינה תהא במשמורת האם. לאורך כל השנים עד למועד החטיפה עשתה האם כל שביכולתה לשלול קיומו של האב ולהסית הקטינה כנגדו. בשנת 2010, גילה האב במקרה כי האם טסה לארה"ב והשאירה את הקטינה אצל הוריה, מיד פנה לביה"ד הרבני וביקש משמורת זמנית על הקטינה. המשמורת הזמנית ניתנה לו. סב הקטינה (אביה של האם) ביקש לקחת את הילדה אליו לשבת, האב הסכים ושלח את הקטינה אל הסב ביום שישי בצהריים, אלא שבדיעבד גלה האב כי מדובר היה בתרגיל זדוני ומתוכנן מראש עת הסב דאג לכך שהקטינה תהא אצלו על מנת שהאם תוכל להבריחה לארה"ב מבלי שהאב יידע על כך. רק ביום שבת בצהריים גילה האב לתדהמתו כי הקטינה כבר עלתה על טיסה לארה"ב.

האב פנה למשטרה והגיש תלונה על חטיפה, ברם, עקב חוסר יכולת כלכלית לא יכול היה לפעול להשבת הקטינה עפ"י אמנת האג שכן כחודש בטרם החטיפה היה מעורב בתאונת דרכים קשה בעקבותיה איבד מקור פרנסתו. האב חסך כספים מכל מקורותיו במשך שנתיים והשתמש בכל כספי הביטוח שקיבל עבור התאונה לצורך קבלת ייצוג משפטי אלא שעד שהצליח לממן עו"ד מרכז חייה של הקטינה כבר היה בארה"ב והיה בלתי אפשרי לדרוש להשיבה לארץ. במעמד זה עתר בתביעה דחופה לקביעת הסדרי ראייה עם הקטינה בביה"ד הרבני האזורי באשדוד לו הייתה הסמכות לדון במשמורת הקטינה בעבר. כמו כן עתר לתביעה לביטול מזונות הקטינה עת אינו מקבל זכויותיו כאב ואינו רואה את הקטינה וכן תביעה נזיקית על החטיפה כנגד האישה וכנגד אביה אשר סייע לה במעשה החטיפה.

מזה כשנתיים וחצי מתנהלים הליכים בבית המשפט ובבית הדין, במהלכם האישה עושה כל שביכולתה לסכל את זכויותיו של האב, מבזה החלטות שיפוטיות הן של ביהמ"ש והן של ביה"ד, ההליכים המשפטיים עדיין נמצאים בשיאם עת במהלך כל תקופה זו האם אינה מאפשרת קיום הסדרי הראייה בין האב לקטינה ומבזה החלטות ביה"ד המורות לה להביא הקטינה ארצה למפגש עם אביה. לפני כשנה, בשיאם של ההליכים המשפטיים, גילה האב כי לתדהמתו כי בעלה של האם אשר הינו אזרח אמריקאי הגיש לביהמ"ש בארה"ב בקשה לאמץ את הקטינה. האב אשר לא יכול היה לממן ייצוג בארה"ב הגיש בעצמו תגובה בכתב בה התנגד מכל וכל לאימוץ והודיע כי מנהל הליכים כאן בארץ בנוגע לקטינה. ביהמ"ש בארה"ב התעלם מתגובתו ונתן צו אימוץ על הקטינה תוך שהוא שולל לחלוטין את זכויות האב על הקטינה - בכך נחטפה הקטינה פעם נוספת מהאב באופן פורמאלי.

יובהר כי מיד לאחר שהאב גילה בדבר הגשת הבקשה לאימוץ פנה לביה"ד באשדוד אשר יקבע כי הוא בעל הסמכות לדון בכל עניין הנובע מאפוטרופסות הקטינה. ביה"ד קבע כי הסמכות לדון במשמורת הקטינה נתונה לביה"ד בישראל תוך שקבע שביה"ד בארץ אינו יכול לקבוע בדבר ההליכים בביהמ"ש בארה"ב. בכך נותר האב מול שוקת שבורה בהתייחס להליכים המתנהלים בארה"ב כאשר כאמור, הגיש תגובתו בכתב וביהמ"ש בארה"ב התעלם מכך ושלל אבהותו. אם לא די בכך, האם אף הצליחה לשנות את שמה של הקטינה במשרד הפנים לשם משפחתו של בעלה האמריקאי ולמחוק את האב כאביה של הקטינה. ויובהר כי לא ברור איך עשתה כן מבלי לנקוט בהליך המאשר את פסק האימוץ האמריקאי כאן בארץ. עוד יובהר כי לאור העובדה כי הוגשה הבקשה לצו אימוץ ולאור העובדה כי בעלה של האם סירב לבטלה, ביהמ"ש לענייני משפחה ביטל חיוב האב במזונות הקטינה ממועד הגשת הבקשה לצו אימוץ.

GILSHAHAFADV

פרקליטיו של האב, עוה"ד גיל שחף ועוה"ד שרון זהבי דידי משחף ושות' - חברת עורכי דין, המומחים לגירושין, טוענים כי הקטינה נתונה תחת הסתה קשה ובלתי פוסקת כנגד אביה כך שזו כיום מסרבת לראותו ומבהירים כי לאורך כל ההליכים המשפטיים, האב פנה לביה"ד בבקשות לקיום הסדרי ראייה בינו לבין הקטינה, אולם האם סיכלה ניסיונות אלו פעם אחר פעם וביזתה החלטות ביה"ד פעם אחר פעם. פניות האב לביה"ד לחייב האב בביזיון ביה"ד נותרו ללא החלטה.

עוה"ד שרון זהבי דידי מ-שחף ושות' – חברת עורכי דין: "לפני מספר ימים ולאחר ארבע וחצי שנים שהאב לא ראה את בתו, גילה לתדהמתו דרך הפייסבוק כי הקטינה נמצאת בארץ. פנינו מיד לביה"ד וביקשנו לעכב יציאתה של הקטינה וזאת על מנת להבטיח כי יוכל לראותה בטרם תטוס חזרה לארה"ב ולהבטיח קיום הסדרי ראייה עתידיים בינו לבין הקטינה. פניות האב נותרו ללא מענה ונוצר מצב מעוות לפיו הקטינה מעוכבת בארץ והאב אשר לא ראה אותה במשך ארבע וחצי שנים ומשווע לראותה אינו יכול לעשות כן. אנו ממתינים להחלטת בית הדין בדבר קיום הסדרי הראייה".

(נדל"ן)

מאת: רואי קלנר, בעלים-שותף בחברת Kellner Investments המבצעת השקעות נדל"ן בארה"ב ובישראל  http://kellnerinvestments.com/il/

 

בזמן שבורסות העולם גועשות בתנודתיות מורטת עצבים, מוצאים את עצמם משקיעים רבים -  שיודעים שנדל"ן מניב הוא אפיק ההשקעה הטוב ביותר - מתפשרים על פוטנציאל רווח עתידי ספקולנטי ותשואות מינימליות. כשהמצב הוא כזה, העיניים נישאות לעבר שאר ארצות העולם בתקווה למצוא השקעות טובות יותר הנמצאות אצלן. כל משקיע שעבר תהליך כזה, לפחות בראשו, בוודאי התעניין או שקל להשקיע בנכסים בארה"ב. זה הגיוני, כיון שהמצב הכלכלי בארה"ב בשפל, מחירי הבתים נמוכים ושוכרים ניתן למצוא תמיד, או כמעט תמיד...

אם אתה אחד מהמשקיעים שחשב להשקיע ברכישת נכס בארה"ב, בוודאי נתקלת בחברות שונות המציעות לרכוש נכסים בפלורידה, באינדיאנה או אולי במישיגן. בתחילה, הכול נראה טוב ויפה כשחברות כאלה מפגישות את הלקוח הפוטנציאלי עם אנשי המכירות המלוטשים שלהן. אך בהמשך, ככל שצוברים ניסיון, כל משקיע רציני מבין את הצורך לשלוט בעצמו בנתונים ובשוק הנדל"ן לעומקו, משום שההצלחה האמתית נמצאת בפרטים הקטנים – אותם איש לא יגלה לך.

מטרתו של מאמר זה היא להציג בפניך טעויות נפוצות אותן מבצעים משקיעים מתחילים הרוצים לרכוש נכס בארה"ב. קריאת המאמר ויישומו יחסכו לך הרבה מאוד כסף על שגיאות מיותרות שניתן למנוע.

טעות 1#: קנייה בזול

נכס במחיר נמוך אינו בהכרח נכס בעל ערך !

הרבה פעמים אנחנו מאד זהירים לגבי סכומי כסף גדולים במיוחד, אולם מוכנים לשים את כספנו על קרן הצבי כאשר מדובר בסכומים לא גדולים. העניין הוא שגודל הסכום הוא תמיד יחסי. להשקיע 2,000$ בקרקע - שאולי יום אחד תהיה שווה פי  - 100 נשמע כמו השקעה טובה, אבל רק לאחר שמתברר לנו שמדובר באזור בו הקרקעות עולות 200,000$. אם נשווה זאת להשקעה של 2,000$ בקניית 4,000 מניות בבורסה בשווי 0.50 של $ כל אחת, על מנייה של חברה קטנה ולא ידועה בעלת פוטנציאל להיות שווה עוד כמה שנים פי 100....העסקה תשמע לנו פתאום מסוכנת.

בתפיסתנו, קרקעות נקנות במאות אלפים ואילו מניות נקנות בשקלים בודדים. הסכומים, הסיכונים והרווחים זהים, אולם תפיסת סדרי הגודל שונה והיא זו שגורמת לנו להשקיע יותר כסף, כאשר אנחנו מרגישים שמדובר בהשקעה נמוכה (2,000$ ליחידת קרקע). בדיוק על נתון זה, משחקות הרבה חברות המשווקות נכסים זולים.

כאשר מציעים לנו להשקיע בנכס סכום של - 5,000$, 10,000$ או 20,000$ המחיר נשמע זול; ובגלל התפיסה שלנו את מחירי הנכסים, אנחנו מוכנים לקנות לעיתים בלי לנסוע לראות את הנכס במו עינינו("מה אני אוציא עכשיו 2,000$ כדי לנסוע לחו"ל לראות נכס שעולה 10,000$?!").

בקיצור-  קונים בזול מתוך התלהבות, ונתקעים עם נכס חסר ערך.

טעות 2#: קנייה ביוקר וחיסול פוטנציאל עליית הרווח

ישנן בישראל ובעולם חברות הקונות נכסים במחירים מאד זולים, כגון 12,000$, משפצות אותם ומציעות אותם למכירה תוך זמן קצר. נכסים אלה בד"כ נמכרים ב-50,000$ עד 80,000$ למשקיעים, לעיתים עם דייר בנכס המשלם שכ"ד, דבר המשקף תשואה נאה. התשואה על ההשקעה נאה ולכן העסקה נראית כעסקה טובה; אולם בדיקת מחירי נכסים אחרים באזור מציירת בד''כ תמונה עגומה: מחירי הנכסים באזור נמוכים משמעותית ממחירו של נכס זה, ובעוד שהתשואה סבירה, פוטנציאל הרווח העתידי (מעליית ערך הנכס) גולם במחיר הקנייה ולכן הקונה נשאר עם נכס שעליו הוא שילם הרבה מעל למחיר השוק.

שים לב: תמיד יש לבדוק את מחירי הנכסים באזורים בו העסקה מוצעת, רצוי אפילו עם מספר גורמים ולא עם גורם הקשור למוכר.

טעות 3#: תשואה מובטחת

או במילים פשוטות – איך עובדים עליכם.

המשקיע המתחיל ידוע בכך שהוא מפחד. הוא מפחד "ליפול" על השקעה לא טובה ולהפסיד את כספו. הוא בעיקר מפחד כי חסר לו ידע ולכן הוא מנסה לפצות על כך על ידי כך שהוא נאחז בדבר שהוא מרגיש עימו בטוח. בדיוק על פחד זה משחקות חברות המשווקות נכסים בחו"ל בכלל ובארה"ב בפרט; הן מבטיחות למשקיע המתחיל תשואה נאה למשך 3-5 שנים בד"כ. עובדה זו נוסכת בו ביטחון והוא משוכנע שעשה השקעה טובה. במקרים רבים, בתום תקופת הבטחת התשואה, לפתע צונחת התשואה וההשקעה כבר לא נראית כל כך טובה.

מה שקורה בפועל הוא שחברות שמוכרות נכסים בתשואה מובטחת, מסוגלות להבטיח למשקיע המתחיל תשואה גבוהה ע"י כך שהן גובות מראש מחיר מופקע על הנכס ולמעשה מחזירות למשקיע חלק מההפרש שהוא בעצמו שילם.

לדוגמא, נכס שעלותו הריאלית 50,000$ נמכר למשקיע בסכום של -100,000$ עם תשואה של 10% מובטחת ל-3 שנים. המשקיע שילם 50,000$ מעל מחיר השוק, כאשר הוא מקבל 10,000$ כל שנה למשך 3 שנים מתוך הכסף שהוא בעצמו שילם (כלומר, 30,000$), ולחברה המוכרת נשאר ההפרש (כלומר, 20,000$).

שים לב: ככלל, אין תשואה מובטחת! אם יש, אז צריך להבין את מבנה ההבטחה ומה עומד מאחוריה.

טעות 4#: חוסר הבנה של השוק

יותר מידי משקיעים מתחילים "קופצים למים" לפני שהם מבינים מה קורה בשוק בו הם רוצים להשקיע. הבנת השוק כוללת בתוכה מגוון רחב של סיבות: הבנה של הסיבה לירידת/עליית/יציבות המחירים, ביקושי ההשכרה, האפשרויות להשכרה, החוקים החלים על המשכיר והשוכר, גיאוגרפיית האזור, דמוגרפיית השוכרים וקונים עתידיים פוטנציאליים, ביטוח, חוקי מס ועוד.

ככלל אין זה רעיון טוב לפעול לבד בשווקים שלא מכירים, אלא לאתר שותף מקומי; ללמוד את השוק ולקבל החלטה מושכלת בקשר להשקעה.

טעות 5#: הזמן הנכון לביצוע העסקה

כידוע שוק הנדל"ן בארה"ב נמצא בשפל מזה כ-3 שנים. ישנם אזורים שחוו ירידות משמעותיות ביותר, ישנם כאלה שחוו ירידות מינוריות ואחרים שאפילו חוו עליות מחירים. באזורים שחוו ירידות מחירים, המשקיע המתחיל מנסה לתזמן את השוק, כך שישיג את ה"עסקה הכי טובה" בדיוק בנקודת השפל. ישנם כאלה שלא ייקנו עד שיהיו בטוחים לגמרי שזו בוודאות נקודת השפל. אלה תמיד מחזיקים נתונים בשליפה מהירה, ממאמר שפעם קראו על כך שצפויה עוד ירידה בשוק הנדל"ן ולכן "לא כדאי להיכנס עכשיו".

מי שמנוסה בהשקעות נדל"ן, מבין שאין משמעות לכך שהשוק בנקודת השפל הנמוכה ביותר שלו, או לפניה או אפילו אחריה. מה שחשוב הוא שהשוק נמצא בפער מחירים כזה שמייצר הזדמנויות. השאלה לא צריכה להיות "האם אני קונה בנקודת השפל", אלא צריכה להיות "האם העסקה הזו טובה היום לטווח הארוך, גם אם המחירים יירדו בטווח הקצר."

חבל לנסות לתזמן את השוק. זהו מרדף חסר תועלת שאין בצידו שום רווח אמיתי.

לסיכום, ידע וקשרים נכונים הם המפתח להשקעות נבונות וטובות. העדר או חסר באחד מהם או בשניהם מעלים באופן משמעותי ומיותר את הסיכון הגלום בהשקעה. כיום, ישנן השקעות מצויינות בארה"ב, אבל זו היא ארץ ענקית ונדל"ן הוא עסק נקודתי.

אני מייעץ לכל משקיע מתחיל לעשות שיעורי בית, לא להתפתות לעסקאות זולות בגלל מחירן הזול, ללמוד כמה שיותר על השוק בו רוצים להשקיע, ולהתחבר למומחים מקומיים, המנוסים בהשקעות נדל"ן. רק כך ניתן להגיע לתשואות מרשימות, עם פוטנציאלי רווח עצומים ואפשרות להיכנס בצורה נבונה ומושכלת לשוק הנדל"ן המבטיח והמתקדם ביותר בעולם.

רואי קלנר הוא בעלים-שותף בחברתKellner Investments המבצעת השקעות נדל"ן בארה"ב ובישראל. החברה מתמחה בנדל"ן מניב למגורים בארה"ב ופועלת באמצעות שותפים מקומיים המהווים פלטפורמה לפעילות בכל אזור בו היא משקיעה.

(מאמרים - כלכלה)

ברוכים הבאים לעונת ההוריקנים. אנו מדברים כמובן על תופעה טבע אדירה זו, המעוררת כמעט תמיד השתאות, אימה, סקרנות וחשש, בפרט בעיני אזרחי מקומות בעולם אשר אינם רגילים בכגון זה. להרבה ישראלים קשה מן הסתם לקשר את המונח "עונה" עם סופות אדירות ומרעידות אמות סיפים כגון הוריקנים. אך למתגוררים בארה"ב, ובפרט באזורים מסוימים בארה"ב זוהי "צרה" שחיים איתה, ואפילו מנסים להתרגל אליה במובן מסוים, אם כי נראה שלעולם לא ניתן "להתרגל" להוריקנים קשים