וגלנט? כמו שאמרנו, מסכן, באמת מסכן. מה הוא היה צריך דווקא עכשיו את ברק "על הראש"? למה הוא צריך לשלם את מחיר האיבה הכללית שכולם רוחשים לברק? הרי עם שר ביטחון שאיננו ברק, המינוי שלו לתפקיד הנכסף היה עובר חלק. איש לא היה נזכר לפשפש במעשיו (כמו שאיש לא פשפש במעשיו של "גבי"), איש לא היה מעלה מהאוב מעשיות עליהן כולם ידעו, איש לא היה טוען שדי בה ב"טירה בעלת ארבעה צריחים", כדי לפסול אותו לתפקיד.
הדברים הלא, כל כך ברורים: גלנט איננו חדש ב"ברנז'ה" הצבאית. כולם ידעו על מעלליו במושב עמיקם. איש לא קם ואמר שהוא אינו ראוי לשאת את דרגת ה"אלוף". אדרבא, כולם גמרו עליו את ההלל והגדירו אותו בעגה הצבאית כ"אלוף מוערך". ואני פשוט לא מבין: אם אתה כל טוב כ"אלוף" מדוע אתה כל כך רע כ"רב אלוף"? במקרה זה, התשובה פשוטה: אתה רע כ"רב אלוף", משום שאהוד ברק חפץ ביקרך. ואם ברק רוצה בטובתך, אתה פסול.
אז זהו ידידי גלנט: עד שלא נודע כי ברק חפץ ביקרך, היית בסדר ויכולת לשרת בכל התפקידים הרמים בהם שירתת. איש מהמתחסדים לא קם אז ואמר: "גלנט, אתה שקרן ואינך ראוי לשאת את דרגת האלוף." איש לא פצה פה ואיש לא צפצף, לא התקשורת, לא יריביו המרים של ברק, וגם לא "חבורת חסמב"ה". לא רק שלא דיברו, הם כמעט משחו את ראשך במשחת המלכות אחרי מבצע "עופרת יצוקה". ומה קרה מאז?
מאז "פגע בך הברק". מאחר שברק בחר בך, הפכת מיניה וביה לבלתי ראוי בעליל. זה התחיל ב"פרשה" שנושאת את שמך במקום לשאת את שם מחולליה. על "הפרשה" הזאת" עוד ידובר רבות. לעת עתה מדברים עליה רק בלחש. התקשורת הנשכנית שיודעת הרבה יותר ממה שאני יודע, שותקת. פה רמז, שם רמז, אבל לא יותר. וגם אז רק בלחשי לחשושים. למה? כי "ששש... אסור לפגוע עכשיו ב"גבי". המטרה שלנו היא ברק. ב"גבי" נטפל אחר כך, כאשר הוא יחבור לפוליטיקה ויהפוך לסתם "אשכנזי". אל תדאגו, גם יומו יגיע".
כך התקשורת שלנו. ואני? אני מודה שאני ממש מחכה ליום הזה. אני יודע שזה מרושע מצדי, אבל כבר "מת" לראות את "החמאה הניגרת" מעל מצחה של "חבורת חסמב"ה". זה לא מפני שאני אוהב את גלנט, וזה המקום להבהיר שאנשים כמוהו אינם כלל "כוס התה" שלי. כי לי, יש כלל (מטופש) בחיים: אני לא אוהב אנשים כוחניים ש"יודעים להסתדר", וככל הנראה גלנט הוא "מלך המסתדרים". אבל זה שאני לא אוהב אותו, לא אומר שאני אוהב את העוול שעשו לו. עוד פחות מזה אני אוהב את אלה שעשו לו את העוול הזה: המתחסדים שקמו עליו לא משום שהם חושבים שאינו מתאים להיות רמטכ"ל, אלא משום תיעובם לאיש שמינה אותו.
ויש לי עוד כלל בחיים: אני לא אוהב אנשים צבועים שמעמידים פנים של "חסידי אומות העולם". אני לא אוהב אנשים שהאיבה מעוורת את עיניהם. אני לא אוהב אנשים שמבחינתם המטרה מקדשת את האמצעים. אני לא אוהב אנשים מרירים שבמר לבם על ברק קמים ואומרים: "ברק אכל בוסר ושיני גלנט תקהינה".
