סגן שר הביטחון לשעבר, ד"ר אפרים סנה, המשמש כיום כיו"ר המרכז לדיאלוג אסטרטגי במכללה האקדמית נתניה תוקף את הנסיגה החד צדדית מלבנון השבוע לפני עשר שנים. ד"ר סנה שימש אז כסגן שר הביטחון. בדברים במכללה אמר ד"ר סנה, "מה שנשחק בארבע השנים שקדמו לנסיגה, הוא יכולתה של החברה הישראלית לעמוד במחיר ההרוגים המתמיד שנגבה ממנה"

"מאז רצח רבין לא שידרה המנהיגות הפוליטית לציבור ולחיילים שום מסר של עמידה, שום אמירה כי המלחמה בשלוחיה של איראן היא צודקת וצריך להתמיד בה גם בהעדר ניצחון של "זבנג וגמרנו". את דעת הקהל, שתחושת הערבות ההדדית שלו התרופפה, עיצבה תנועת "ארבע אמהות". תנועה זו הציבה את הדאגה לחיי הבנים, הרגש הבסיסי האנושי העמוק ביותר, מעל כל שיקול של ביטחון לאומי, שנהפך כמעט למושג מבוזה. ההנהגה הפוליטית מימין ומשמאל, פרט לבודדים ואני ביניהם, לא הציגה בתגובה לטיעונים של "ארבע אימהות" ותומכיה שום תשובה ערכית ועניינית.

ההשלכה היתה שידור מסר של רפיסות לסביבתנו: אנו בורחים מהמקום שבו אנו מדממים. ב-30 ביוני 2000, חודש לאחר הנסיגה ושלושה חודשים לפני פרוץ האינתיפאדה השנייה, אמר לי יאסר עבד ראבו: "אתכם, הישראלים, צריך לדבר רק בלבנונית. זו השפה היחידה שאתם מבינים". יש האומרים כי טוב שהאינתיפאדה השנייה, שפרצה בספטמבר 2000, תפסה אותנו כשאנחנו מחוץ ללבנון. אבל ניתן בהחלט להניח, אם כי לא להוכיח, כי מסר החולשה ששידרה הנסיגה מלבנון עודד את הפלסטינים לשוב לדרך האלימות. כיום עוצמתו של החיזבאללה בלבנון עולה פי כמה על העוצמה שהיתה לו בקיץ 2006, בוודאי על זו שהיתה לו במאי 2000 איראן תמשיך ותרצה להפעיל את העוצמה הזאת נגד העורף הישראלי. בהבנה אמיתית של מהות העימות ובהצגתה הכנה והישירה לציבור יהיה צורך גם בעתיד". אמר סנה.