אגף הנשים והיולדות ב'וולפסון' בחן את הניתוחים הקיסריים לפני ואחרי ההחלטה לקצר את הזמן שבין ניטור המצוקה לבין פעולת החילוץ,מ-22 ל-12 דקות, בממוצע. עפ"י החוקרים, לא חלה עליה בסיבוכים וחל שיפור בתוצאות היילוד.

כלים

ממחקר חדש שבוצע במרכז הרפואי 'וולפסון' עולה כי קיצור ההמתנה להוצאת היילוד במהלך מצב של "מצוקה עוברית" - מוכיח את עצמו. רופאי אגף נשים ויולדות החליטו לפני 3 שנים לפעול לקיצור זמן ההמתנה בניתוח קיסרי שהתגלה בו מצוקה, מרגע ניטור הבעיה ועד להשלמת פעולת חילוץ העובר. החוקרים בחנו בדקדקנות 593 אירועים שונים בהם היה קיים חשש למצוקה עוברית, במהלך השנתיים שקדמו להחלטתם ובשנתיים שלאחריה.

תוצאות המחקר הצביעו על כך שלצד ירידה חדה בהמתנה (מ-22 דקות ל-12 דקות), לא הייתה עלייה בסיבוכים תוך-ניתוחיים או לאחר הניתוח,ובתקופה האמורה חל שיפור ניכר בתוצאות היילוד - אם לפני יישום התוכנית 32.2% מהיילודים סבלו מתחלואה כלשהי, הרי שכעת רק 15.5% סובלים מתחלואים. הצוות החוקר כולל את ד"ר ערן וינר, ד"ר מיכל קובו, ד"ר נטלי פינשטיין ומפוקח בידי מנהל האגף, פרופ' יעקב בר.

לדבריהם, "התוכנית שביצענו קיצרה משמעותית את הזמן עד לחילוץ העובר בזמן ניתוח קיסרי בשל מצוקה עוברית.שיפור הדרגתי זה הביא, כנראה, לתוצאות טובות יותר מבחינת תחלואה עוברית ללא סיבוכים ליולדת". לצד זאת, הרופאים ביקשו להתייחס לתוצאות האלו בזהירות הראויה ולבחון כל מקרה לגופו.

"הסטנדרט המקובל בעולם לחילוץ היילוד הוא עדיין 30 דקות וישנן דרגות חומרה שונות של ניטור עוברי לא תקין,ולא כל מקרה מצריך יילוד כל כך מהיר. ניתן לסכם שתמיד יש לשאוף לקיצור הזמן עד חילוץ היילוד, אולם יש להחליט פרטנית בכל מקרה לגופו ולפי חומרתו".

עבודת המחקר זכתה להיות מוצגת בכנס החברה האמריקאית לרפואת אם ועובר בניו אורלינס בשנה שעברה ולפרסום בכתב העת היוקרתי American Journal of Obstetrics and Gynecology, בו זכתה אף למאמר מערכת נלווה.