כבר בגיל חצי שנה צומחת בדרך-כלל השן הראשונה בפה, ועד גיל שלוש אצל מרבית הילדים כבר צמחו להן כל 20 השיניים הראשוניות (או בשמן הנפוץ יותר "השיניים החלביות"). ככל שאנו גדלים מתחילות לנשור השיניים הראשוניות בהדרגה, אחת אחרי השנייה, על מנת לאפשר לשיניים הקבועות לפלס את דרכן לחלל הפה.

כלים

בגיל 14, בדרך-כלל, כבר נמצאות 28 שיניים בפה, ובשלב מאוחר יותר מתווספות 4 שיניים נוספות הידועות בשם "שיני בינה".

צורת הבקיעה לכל השיניים אחידה ולרוב בוקעות השיניים בזוית הנכונה ובמרווח הנכון. למרות זאת, אצל מספר לא מבוטל של אנשים אין כך הדבר. חלק מהשיניים בוקעות בצורה עקומה או חופפת. אצל אחרים הן בוקעות בצורה מסובבת ואצל אנשים בעלי לסת קטנה, הגורמת לצפיפות בשיניים, ניתן לראות לעיתים לבקיעה בעמדה לקויה.

המנשך

לעתים אין התאמה בגודל הלסתות, היינו לסת תחתונה גדולה מהעליונה ולהפך. דבר זה מביא למנשך לקוי בעת סגירת שתי הלסתות. מנשך לקוי אינו באשמתו של איש, והוא מופיע לרוב על רקע תורשתי. מקרים נוספים העלולים אף הם לגרום להפרעות במנח השיניים: מחלות הפוגעות בשיניים בילדות, איבוד מוקדם של שיניים בתינוקות או מתבגרים, בעיות בריאות, תאונה או הרגלים שונים כגון מציצת אצבע.

מנשך לקוי עלול להוות בעיה מכיוון שהוא פוגע בפעולות הלעיסה. שיניים עקומות, אשר אינן נמצאות בעמדתן התקינה, אינן פועלות כשיניים ישרות. היות והלעיסה היא הפעולה הראשונה באכילה ובעיכול המזון, חשוב שהשיניים יבצעו עבודתן נאמנה.

באיזה גיל מומלץ לבצע בדיקה אורתודונטית ראשונית?

האגודה האורתודונטית בישראל והאגודה האורתודונטית האמריקאית ממליצות על בדיקה אורתודונטית ראשונה בגיל 8-7. בדיקה זו מאפשרת זיהוי מוקדם של בעיות והתערבות מונעת המקטינה את הצורך בטיפול מורכב ויקר יותר בעתיד.

בהמשך מומלצת בדרך-כלל ביקורת שנתית, ולפי הצורך התחלת טיפול אורתודונטי מלא סמוך להשלמת בקיעת השיניים הקבועות (גיל 12 לערך). בטיפול בילדים ובבני נוער רצוי להתחשב בתהליכי הגדילה להשגת התאמה מירבית בעמדת הלסתות ובהרמוניית פנים מיטבית. בגילאים אלו תזוזת השיניים מהירה, והתוצאה היפה מלווה את הצעירים לאורך שנים ומסייעת בשמירה על בריאות השיניים והחניכיים להמשך החיים.

להצלחת הטיפול חשובה השמירה על ניקיון השיניים. המכשור המורכב על השיניים דורש שימוש במברשות מיוחדות בעת הצחצוח להסרת הרובד המצטבר סביבו. להשלמת תהליך הצחצוח מומלץ שימוש יומיומי בשטיפות פה בנוסף מומלצים ביקורים סדירים אצל השיננית במהלך הטיפול האורתודונטי.

סימנים או הרגלים היכולים להצביע על הצורך בבדיקה מוקדמת:

איבוד ספונטני מוקדם של שיני חלב או עקירה מוקדמת שלהן

נשימת פה

מציצת אצבע או מוצץ

שיניים צפופות, חסרות או כלואות

לסתות המשמיעות רעש בסגירה ובפתיחה

שיניים שנפגשות בצורה לא תקינה או בכלל לא

לסתות ושיניים ללא פרופורציה ביחס לשאר הפנים

יתרונות הטיפול בגיל צעיר

מהטיפול האורתודונטי ניתן להפיק תועלת בכל גיל. יחד עם זאת קיימים מספר יתרונות לטיפול בגיל צעיר:

אפשרות להדריך את גדילת הלסתות - מכיוון שבגיל צעיר הלסתות עדיין בתהליכי גדילה ניתן להדריך את אופן גדילתן בהתאם לנדרש ולרצוי.

הדרכת בקיעת השיניים הקבועות לעמדה הנכונה ומניעה של טיפולים מסובכים יותר בהמשך.

תיקון הרגלים מזיקים כדוגמת מציצת מוצץ ואצבע.

הפחתה או העלמה של בעיות בליעה ודיבור.

שיפור המראה וההערכה העצמית.

הפחתת הסבירות לכליאת שיניים קבועות.

גודר לשון

גודר לשון הינו מתקן אורתודונטי, המיועד לטיפול במקרים של מנשך קדמי פתוח, בעיקר על רקע מציצת אצבע או מוצץ. המתקן מודבק על השיניים האחוריות בלסת העליונה ומהווה מחסום ללשון מלהיכנס לרווח בין השיניים הקדמיות. המכשיר יעיל גם לסייע בגמילה ממציצת אצבע ומליקוי הסגר העיקרי הנגרם כתוצאה ממציצת אצבע, שהוא הסגר הקדמי הפתוח.

שומר מקום

לפעמים "אובדת" שן חלבית של ילד לפני הזמן בשל עששת בשן או כתוצאה מפגיעה. אם הדבר קורה לפני שהשן הקבועה מוכנה לבקיעה, השן הסמוכה לרווח שנוצר עלולה להטות עצמה ולצמצם את הרווח שבו אמורה לבקוע השן הקבועה, ובכך ליצור חוסר מקום לבקיעת השן. בנוסף לכך, השן בלסת הנגדית עשויה אף היא לבקוע יתר על המידה על מנת "להשלים" את המרווח שנוצר. ברגע שנוצרת צפיפות במקום, השן הקבועה אינה מצליחה לבקוע בצורה נכונה. כתוצאה מכך יכולות לקרות התופעות הבאות:

השן בוקעת בצורה עקומה או לא בוקעת כלל.

שן הבוקעת עקום מקשה, בנוסף לכל, על אפשרות הצחצוח והשמירה על שן נקייה ומעלה את הסיכון לעששת.

שן עקומה יכולה לפגוע בפעולת הלעיסה, וכן היא גורמת לשחיקתה המוגברת.

אם הבעיה לא מטופלת ייתכן שיהיה צורך בטיפול אורתודונטי מורכב. באופן מפתיע ישנן שיניים חלביות אשר אינן מוחלפות על-ידי שיניים קבועות לפני שהילד מגיע לגיל 12 או 14!

שומר המקום הינו מתקן מתכתי קטן אשר מוכן ומותאם במיוחד לפה של הילד שלך. הוא מקובע באופן יציב בפה ויוסר כאשר השן קבועה בעמדתה הנכונה. המתקן עשוי להכיל רצועת מתכת הקשורה לשן בצד אחד של המרווח באמצעות טבעת מתכתית וקפיץ המגשר על המרווח של השן בצידו השני של המרווח. מטרתם לייצב את השיניים הנותרות מכל צד של המרווח ולמנוע מהן להטות עצמן לכיוון המרווח עד לבקיעת השן הקבועה לעמדתה התקינה.

ישנם מספר דברים שעל ילדכם לבצע על מנת לשמור על תקינות שומר המקום:

להימנע ממזון מתוק ודביק וממסטיקים.

להסביר לו שאין למשוך או לדחוף את שומר המקום באצבעותיו או בלשון.

לשמור על ניקיון שומר המקום באמצעות צחצוח ושימוש בחוט דנטלי.

להקפיד על ביקורת סדירה כל 6 חודשים אצל רופא השיניים.

טיפול אורתודונטי למבוגרים

אף פעם לא מאוחר מדי לבצע יישור שיניים. ניתן לתקן ליקויי סגר שלא טופלו בעבר או ליישר שיניים שזזו במהלך השנים. התוצאה - שיפור במראה החיוך, הפנים והפרופיל. שיניים ישרות וחניכיים בריאות תורמות לחיוך מקסים ושובה לב. חיוך יפה משדר מראה צעיר ובריא ומגביר את הביטחון העצמי. מבוגרים שעברו טיפול שיניים טוענים שזו ההשקעה הטובה ביותר שעשו למען עצמם.

הטיפול אצל מבוגרים מורכב יותר מבילדים ונוער, ובד"כ מצריך עבודת צוות ושיתוף פעולה בין רופא השיניים, רופא החניכיים והאורתודונט. מבוגר אשר מעוניין ליישר את שיניו יופנה בד"כ לייעוץ וחוות דעת של רופא חניכיים בטרם תחילת הטיפול היות ותזוזה מיטבית של השיניים ללא נזקים דורשת תפקוד תקין של מערכת האחיזה של השיניים. בנוסף, כאשר מעוניינים בשינוי בפרופורציות הפנים אצל מתרפא מבוגר ניתן לשקול שילוב של כירורגיית לסתות בטיפול האורתודונטי (אורתוגנטיה). אצל מבוגרים מושם דגש רב יותר על הצד האסתטי במהלך הטיפול.

הטיפול האורתודונטי

הטיפול האורתודונטי מתבצע לרוב ב- 2 פאזות:

הפאזה האקטיבית כוללת טיפול בסמכים ומתקנים אחרים על מנת להזיז את השיניים לעמדה נכונה וסדר נכון.

הפאזה הרטנטיבית בסיום הטיפול האקטיבי דרוש ייצוב השיניים בעמדתן החדשה לתקופה ממושכת כדי לשמור על התוצאה שהושגה.

האורתודונט יחליט עם סיום הטיפול, באם השמירה על העמדה החדשה של השיניים, תעשה ע"י קיבוע השיניים באמצעות פס מתכת עדין, המודבק בחלק האחורי של השיניים, או באמצעות מכשיר נשלף .

רטנציה - השלב האחרון בטיפול יישור השיניים

בסיום השלב הפעיל של הטיפול האורתודונטי השיניים נמצאות במקום אבל העצם והסיבים בחניכיים עדין לא עברו התאמה למצב. התוצאה של מצב זה שהשיניים עלולות לזוז ותוצאות הטיפול יפגעו. כדי למנוע תנועות שיניים לא רצויות לאחר הטיפול דרוש אמצעי / מכשיר שיחזיק את השיניים במקומן עד שהעצם והסיבים בחניכיים יתארגנו בהתאם למיקום השיניים החדש. שלב זה בטיפול נקרא שלב הרטנציה. זמן הרטנציה נע בין מס' חודשים קצר ועד לרטנציה לכל החיים, תלוי בתנועות השיניים שהיו בטיפול, במיקום השיניים הסופי בפה המטופל הספציפי ובהרגלים שונים של המטופל (למשל במטופל עם הרגל דחיפת לשון הסיכוי שהשיניים יזוזו לאחר סיום הטיפול גבוה יותר).

סוגי רטנציה: קיבוע / splint Retainer / Fixed

אחד האמצעים האסתטיים והנוחים יותר למטופל הוא הקיבוע. זהו חוט מתכת שמודבק לצד הפנימי של השיניים ולכן הוא לא נראה בחיוך או דיבור. חוט המתכת מכופף בהתאם לצורת השיניים הספציפית של כל מטופל ומודבק לשיניים ע"י חומר דומה לזה בו משתמשים בסתימות / שחזורים לבנים. חשוב להדגיש שהחוט מודבק לשיניים ולא נדרש בהן שום קידוח. משך הזמן שהקיבוע צריך להיות בפה משתנה בהתאם לתנאים הספציפיים בפה המטופל. כיום, באורתודונטיה מודרנית, מקובל שקיבוע, בעיקר בלסת התחתונה, הוא האמצעי המועדף לשמירה על תוצאות טיפול יישור השיניים. קיבוע ניתן בד"כ להתקין ללא בעיה בשיניים התחתונות אך לא תמיד ניתן להתאים קיבוע לשיניים העליונות. במידה ולא לבצע קיבוע לשיניים העליונות ניתן יש לבחור מכשיר אחר שישמור על השיניים במקומן.

הנחיות לשמירה על היגיינה בזמן טיפול יישור השיניים

חשוב מאד לנקות בין השיניים והטבעות, שכן לחיידקים יש נטייה גדולה יותר להימצא במקומות אליהם קשה לנו להגיע. פעולה זו תמנע בעיות ועששת גם לאחר סיום הטיפול והורדת הסמכים.

דר′ טובי קוכמן, מנהל תחום יישור שיניים באמריקן לייזר

בעל השכלה נרחבת: בעל תואר ראשון במדעי הרפואה בפקולטה לרפואה בירושלים, דוקטור לרפואת שיניים בפקולטה לרפואת שיניים בירושלים, מאסטר במנהל מערכות בריאות של אוניברסיטת קלארק בארה"ב, לימודי המשך באקופונקטורה באוניברסיטת בר אילן, לימודי ביו-אינפורמטיקה באוניברסיטת ת"א והשתלמויות בארץ ובחו"ל בתחומי ההשתלות ויישור שיניים.

דר' קוכמן חבר בהסתדרות לרפואת שיניים ועובד באמריקן לייזר משנת 2005.