Amman_smallשיתוף פעולה ישראלי-פלשתיני-ירדני-גרמני ברבת עמון: קבוצת מחקר משותפת בוחנת היבטים הידרולוגיים של ים המלח, האגם הנמוך בעולם. קבוצת מהחקר של המעבדה לשיטפונות במחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בראשותו של  פרופ' יונתן לרון, קיימה בימים אלה מפגש עם עמיתי מחקר פלשתינים, ירדנים וגרמנים ברבת עמון.

כלים

המפגש התקיים במסגרת מחקר SUMAR Sustainable Management of Water ,Resources (Quantity and Quality) in the Dead Sea Area, הממומן על ידי  משרד המדע והתרבות הגרמני. מטרתו של המחקר המשותף לבחון היבטים הידרולוגיים של ים המלח, האגם הנמוך בעולם, שפניה יורדים בקצב מהיר מאד של כ-1 מטר בשנה.

חלקה של הקבוצה מבוסס על מחקריהם של תלמידי מחקר ומתרכז בהיבטים של מדידה ישירה והערכת ספיקת המעיינות התת-ימיים, הערכה של מהירות וספיקת מים בשיטפונות באמצעות ראדאר קרקעי,  הערכה של הנפח והאיכות של מי שיטפונות מואדיות בחוף המערבי של ים המלח, לימוד של התכונות המורפו-טקסטוראליות ודינמיות של נחלי פזרות, הזורמים לים המלח. החוקרים הראשיים, לרון וגייר, גאים שהמחקר הרב-לאומי כולל תלמידי מחקר רביםשעבורם קיימות מלגות, מימון להבאתם לכנסים ולמחקריהם.

המחקרים במסגרת הפרויקט מתבצעים בעיקר במי ים המלח הרדודים ובנחלים הזורמים אליו, אך כוללים סיורים, עבודת שדה ומעבדה בירדן, צרפת, איטליה וגרמניה. למחקר שותפים, כאמור, גורמים ישראלים (ד"ר יוסי גוטמן, המדען הראשי של חברת מקורות), פלשתינים מאוניברסיטת אל קודס וא-נג'ח, ירדנים מאוניברסיטאות ירדן ואל-בלקה וגרמנים ממכון המחקר בהלה ומאוניברסיטת גטינגן.

צוללנים זיהו את המעיינות התת-ימיים, שחלקם מאוד גדולים, עמוקים ודמויי מכתש, המהווים עדויות לאופן היווצרותם. אחת מתוצאות של המחקר, שנמצא עדיין בעיצומו, היא הקמה של תחנת ניטור אוטומטית של כמות ואיכות מי נהר הירדן, שעדיין מהווה את הספק הגדול ביותר של מים לים המלח. ייחודה של התחנה הינה יכולתה הטלמטרית – העברת מידע לכל חברי המחקר ובעתיד לאתר האינטרנט של המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטה-פרויקט ראשון מסוגוהמספק מידע חשוב על כמות ואיכות מים חופשיים ומקוונים לכל המדינות במזרח התיכון.