כלים

ממשלת ישראל חתמה על הסכם עם סוכנות החלל הרוסית, רוסקוסמוס, בדבר שיתוף פעולה בחלל למטרות שלום. בין התחומים המוסכמים לשיתוף פעולה מוזכרים התחומים הבאים:  חקר החלל החיצון לרבות אסטרופיזיקה ומחקרים פלנטריים, חישה מרחוק של הארץ מהחלל, מדעי החומרים לשימושי חלל, ביולוגיה ורפואה בחלל, לווייני ניווט וטכנולוגיה ושירותים נלווים ושירותי שיגור

מטעם הממשלה חתם ד"ר צבי קפלן, מנהל סוכנות החלל הישראלית (סל"ה), ומטעם סוכנות החלל הרוסית חתם מר אנטולי פרמינוב, ראש רוסקוסמוס. החתימה התקיימה במשרד ראש הממשלה, במעמד ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושר המדע והטכנולוגיה פרופ' דניאל הרשקוביץ, שגריר רוסיה בישראל, פיוטר סטגניי, ומומחים בתחום החלל משתי המדינות.

במהלך הטקס ציין ראש הממשלה בנימין נתניהו את היחסים הטובים עם רוסיה על רקע ציון 20 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין המדינות. ראש הממשלה סיפר על השיחות החיוביות שניהל עם נשיא רוסיה דמיטרי מדבדב וראש ממשלת רוסיה ולדימיר פוטין בביקורו במוסקבה בשבוע שעבר.

ראש הממשלה ציין כי השילוב בין התעשייה המפותחת של רוסיה והתעשייה המתפתחת, הממוקדת והמתוחכמת של ישראל, ייתנו תמורות גדולות לשתי המדינות. הסכם זה משקף את ההתפתחות המרשימה של היחסים בין המדינות.

שר המדע והטכנולוגיה, פרופ' דניאל הרשקוביץ אמר כי "מדינת ישראל היא אחת המעצמות העולמיות בתחום החלל. יש לנו יתרונות ויכולות בתחום זה על פני מדינות רבות והעובדה שרוסיה, חלוצת חלל, מעוניינת לרכוש מאיתנו יכולות כחול-לבן, היא כבוד גדול למדינת ישראל."

מנחם גרינבלום, מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה: "הדרך הייתה אמנם לא היתה קצרה, אך השאיפה לעבוד יחד הייתה קיימת, ובשנה האחרונה שני הצדדים האיצו את הקצב, בשל הרצון להתחיל בעבודה. אנו צופים שההסכם יתורגם לפעילות משותפת למוסדות המחקר ולתעשיות בשתי המדינות."

ד"ר צבי קפלן, ראש סוכנות החלל הישראלית אמר כי "מגמת שיתופי פעולה בינלאומיים ואיחוד הכוחות לעשייה בחלל נעשית דומיננטית יותר ויותר ויש כיום כמה פרויקטים רב לאומיים חשובים כמו תחנת החלל, טיפול בבעיות אקלים והתחממות גלובלית והפעלת חלליות למחקרים באסטרו-פיסיקה וחקר מערכת השמש שנעשים במיזמים בינלאומיים או אזוריים, ועוד היד נטויה. לרוסיה יש ראשוניות בחקר החלל. כידוע, לוויין הספוטניק היה הראשון ששוגר לחלל וכן שוגר האסטרונאוט הראשון ע"י הרוסים ובימים אלה אנו חוגגים 50 שנה לטיסה היסטורית והירואית זו, והיא מהמפתחות הראשיות של החלל עד היום, יש לה זכות ראשונים, יחד עם בסיס טכנולוגי רחב בתחומים מסוימים, בעיקר בשיגורים, במערכות ניווט וכן מדענים מצוינים. אנו מודים לכל הגופים שהיו פעילים בהשגת ההסכם, בהם משרד החוץ ומשרד המשפטים."

בין התחומים המוסכמים לשיתוף פעולה מוזכרים התחומים הבאים:  חקר החלל החיצון לרבות אסטרופיזיקה ומחקרים פלנטריים, חישה מרחוק של הארץ מהחלל, מדעי החומרים לשימושי חלל, ביולוגיה ורפואה בחלל, לווייני ניווט וטכנולוגיה ושירותים נלווים ושירותי שיגור.

מבחינתה של ישראל, הסכם זה מצטרף להסכם שנחתם בכנס החלל האחרון עם ESA – סוכנות החלל האירופית ולהסכמים שנחתמו בשנים האחרונות עם סוכנויות החלל של צרפת ושל איטליה. הקהילה המדעית בארץ וכן התעשייתית עשויות ליהנות מפירותיו של הסכם זה בהגדלת שיתופי הפעולה.