הרחק מאור הזרקורים, ביטלה הממשלה לפני שבועיים את חובת השירות הצבאי לבחורי הישיבות החל מגיל 22. לפי ההחלטה החדשה, כל בחור ישיבה שילמד בישיבה עד גיל 22, כפי שנוהגים כמעט כל הגברים החרדים, יוכל להסתפק בשנה של שירות אזרחי

ההחלטה התקבלה כמעט בחשאי כסעיף נחבא במסגרת חוק ההסדרים. לא פורסמה הודעה על קבלתה. חוק טל קובע כי כל תלמיד ישיבה שהגיע לגיל 22 יכול לצאת לשנת הכרעה, שנת הסתגלות לחיים האזרחיים.

במהלך השנה או בסופה תלמיד הישיבה יכול לעשות שירות צבאי או אזרחי מקוצר או לחזור לישיבה. לדרישת הצבא, נמסרה לו זכות הוטו על ההחלטה מי יכול לעשות שירות אזרחי. כללי הצבא קבעו עד כה שנשוי עם ילדים יוכל לעשות שירות אזרחי החל מגיל 22, ואילו נשוי בלי ילדים או רווק נדרש לעשות צבא עד גיל 26. את ההחלטה החדשה יזם משרד האוצר ובמסגרתה נשלל משר הביטחון שיקול הדעת, ועליו לשחרר כל בחור ישיבה שרוצה לעשות שירות אזרחי החל מגיל 22.

ההחלטה אינה כרוכה משפטית בשינוי חוק טל, כיוון שלשר הביטחון מוקנית הסמכות לתת את הפטור בכל שלב שהוא, עם זאת היא מרוקנת את החוק מתוכן לגמרי, ומגבירה מאד את הסיכוי שהחוק יפסל בבג"צ . סביר גם שיוגשו נגדה עתירות לבג"צ.

מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, הרב עו"ד אורי רגב, אמר כי "החלטת הממשלה פוגעת פגיעה אנושה בעיקרון צבא העם והשוויון בנטל ומנציחה את האפליה בין דם לדם. לא יתכן שהפתרון לבעיית ההשתמטות החרדית תהיה כניעה מחפירה וגורפת של הממשלה". רגב הזכיר שראשי הצבא הזהירו לאחרונה שוב ושוב שבלי לגייס חלק משמעותי מתלמידי הישיבות יחסרו לצה"ל חיילים ותגרם פגיעה קשה בביטחון הלאומי.

רגב הוסיף כי "המחשבה שאפשר לבטל כליל את חובת השירות למגזר החרדי ללא חוק מעלה את ההשערה שאנחנו חיים במדינת עולם שלישי. העברת החלטה מהפכנית כל כך במחשכים הוא סקנדל שבמדינה מתוקנת היתה גורמת לנפילת הממשלה".

מספר בחורי הישיבות בהסדר דחיית השירות בגילאי 18- 41 עומד השנה על 60 אלף. 41 הוא הגיל שבו מקבלים אברכים שלא עשו שירות צבאי או אזרחי את הפטור. שיעור בחורי הישיבות החרדים שהצטרפו להסדר עמד ב-2009 על 13% ונחזה כי יגיע השנה ל-14%, שהם שווי ערך לכ-6,000 מקבלי פטור חדשים לשנה.

סמנכ"ל מחקר והסברה של עמותת חדו"ש, שחר אילן, מציין שעל פי תחזיות הצבא יגיע שעור בחורי הישיבות שיצטרפו להסדר הפטור ב-2019 ל-25%, שהם כ-12 אלף איש, כלומר אחד מכל ארבעה בחורי ישיבות יתגייס לישיבה.

על פי דו"ח שפרסמה עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון בשנת 2009 שרתו כ-2,000 חרדים בשירות צבאי או אזרחי. מתוכם 1,100 בשירות אזרחי ו-800 בשירות צבאי. 400 מהמשרתים בצבא עשו זאת במסגרת פרויקט שח"ר (שירות חרדים) במסלולים תומכי לחימה. ככל הידוע, מאחורי תוכנית האוצר עומד בעיקר הרצון לחסוך את העלויות הגבוהות של פרויקט שח"ר (כ-4,000 שקלים לשנה לחייל) ולמנוע התרחבות של מסלולי שח"ר. החלטת הממשלה תקטין מאד את המוטיבציה של תלמידי ישיבות בני 22 להתגייס לצבא, כולל לשח"ר.

בטיוטת חוק ההסדרים הופיעה הצעה נוספת של האוצר לשחרר את בחורי הישיבות והאברכים מכל שירות שהוא, גם אזרחי, מגיל 25, במטרה לחסוך את עלויות השירות האזרחי ולקצר את הדרך שלהם לשוק העבודה. בלחץ משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון הוסרה הצעה זו והוחלט להסתפק בהקמת צוות שידון בנושא.