חזקת הגיל הרך

משפטנים: הצעת החוק החדשה לשיוויון בתשלום המזונות בין אבות ואמהות – ברוכה – אך תביא לגל תביעות סרק ועומס על בתי המשפט כפי שהתפרסם היום, שרת המשפטים יוזמת הצעת חוק לשיוויון בנטל המזונות בין אבות לאמהות – המושתתת על חלוקת נטל ההורות ביניהם. החוק הקיים מפלה בין גברים ונשים – ומטיל ברוב המוחלט של המקרים את נטל המזונות על האב. לדברי עוה"ד ליאן קהת, העוסקת בדיני משפחה – החוק מבורך מאד, וייצור מצב של שיוויון אמיתי בין גברים ונשים, אך אם יתקבל הוא עלול ליצור גל גדול מאד של תביעות בדיעבד, ותביעות סרק מצד אבות לצמצום נטל המזונות. בנוסף החוק סותר את חזקת הגיל הרך, הלכה לפיה ילדים עד גיל 6 גדלים אצל האם כברירת מחדל.

שני פסקי דין שניתנו בצפון העניקו משמורת משותפת לאבות גרושים -למרות חוק חזקת הגיל הרך המעניק משמורת אוטמטית לאמהות

פרופ' דן שניט, יו"ר ועדת "שניט" בהתבטאות פומבית נדירה: "אחריות הורית משותפת לאחר גירושים - לא חלוקת זמן שווה בטיפול בילד, אלא מתן אפשרות לקשר אמיתי ומשמעותי בין שני ההורים והילד". בכנס שערך המרכז לחקר התפתחות הילד באוניברסיטת חיפה הוסיף פרופ' שניט כי בגלל ריבוי אינטרסים, הוועדה כמעט שותקה לחלוטין. פרופ' וורשאק, אחד המומחים הגדולים בעולם בנושא, אמר: "לאמהות אין מונופול על הורות טובה ונכונה והאבות יכולים להיות הורים לא פחות טובים"

האוכלוסיה החלשה מתעוררת. היא עדיין חלשה, היא עדיין מוחלשת, אבל היא לא מוכנה יותר לשתוק. בימים אלו מופץ מכתב ברשת: נשים וגברים פונים לביבי ומופז ודורשים למנות שרת רווחה לא על פי שיקולים קואליציוניים, ולא על פי שיקולים של שמור לי ואשמור לך, אלא, לשם שינוי, מסיבות עניניות: מי יודע לעשות את העבודה? מי מוכן להטות אוזן? המכתב לא מסתפק בדרישה הזו, אלא הוא גם מציין את שמה של שרת הרווחה הבאה: אישה שעוד טרם מינוייה לכנסת הייתה כר הדמעות של האוכלוסיה החלשה, של האזרחים הפשוטים, לא של העמותות המדושנות, ולא של הלוביסטים בשכר ולא בשכר - חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ' (קדימה)

נעל הושלכה על סדאם חוסיין. זה הגיע לו. נעל הושלכה גם על השופטת דורית ביניש, והיה גלום בה מסר: העם לא רוצה אותך. המשליך היה אבא גרוש שחש ששופט בית המשפט, פיליפ מרקוס, התעלל בו. המסר לא חלחל ואז באה מחאת יולי-אוגוסט 2011. העם רצה צדק חברתי, אבל העם גם רצה צדק שיפוטי. זה לא קרה, וגם זה לא יקרה. בייניש אמרה שבתי המשפט יהיו יותר קשובים לאזרח, ומייד אחר כך שתי עתירות חברתיות שהוגשו כמבחן רצינות לבית המשפט העליון, הושלכו לפח. תגובת הארגונים החברתיים לא איחרה לבוא: ארבל, נאמן וכחלון ואחרים נתבעו בארה"ב בעילה של פשעים נגד האנושות. כיצד קורה שבייניש פותחת את פרישתה מכס השיפוט, כאשר תחת השגחתה, שופטים ושרים בכירים נאלצים להתגונן בחו"ל בפני האשמות כה חמורות של פשעים נגד האנושות? מישהו נרדם בשמירה? מישהו חושב שעולם כמנהגו ינהג?

בשורת השוויון ההורי פרצה לתודעה בשנת 2008 כאשר פורסם דו"ח הבינים של ועדת שניט לבחינת האחריות ההורית בגירושין ופרידה, אשר המליצה על ביטול חזקת הגיל הרך, ושוויון הורי. בשנת 2012 עדיין ישנם שופטים אשר לא הפנימו ולא קראו את הדו"ח. בחיפה, השופטת אספרנצה אלון אשר צברה תלונות אין ספור מגברים וארגוני אבות, ממשיכה להתנהג כאילו אין שניט ואין שוויון. החלטה מקוממת במיוחד, מתאריך 7/3/2012 בתמ"ש 11995-09-09 המגלה לכאורה משוא פנים מובהק לטובת נשים, מעוררת חמתם של ארגוני הגברים, אשר דורשים העברתה לבית משפט שאיננו משפחה

לאחר שבחודש האחרון עסקנו בנושאי הגירושין והמזונות במסגרת "המדריך לגירושין", השבוע נעבור לעסוק במשמורת וסדרי ראיה. עם פרוץ המשבר בין בני הזוג, ובמיוחד כאשר מי מהצדדים עוזב את הבית, וכאשר לצדדים ילדים מתחת לגיל 18- יש להחליט בדבר משמורת על הילדים, וכן קביעת סדרי הראיה. כלומר- יש להחליט איזה הורה יהיה הורה משמורן, אצלו יגורו הילדים וישהו רוב הזמן, ואיזה הורה יקבל סדרי ראיה, ובאיזה היקף - כלומר באילו ימים ושעות ישהו עימו הילדים

אחד העיוותים הכי גדולים של מערכת המשפט בנוגע לילדים להורים גרושים הוא נושא המשמורת המשותפת. למרות הרוח החדשה שנושבת בבתי המשפט, שמהותה קבלה והפנמה של מסקנות ועדת שניט שמהותן אחריות הורית משותפת, עדין אנו עדים לאחד הפרדוקסים הגדולים ביותר - בכדי לקבל משמורת משותפת צריך לקבל את הסכמת האישה. או במילים אחרות: לצפות לסוג של גדלות רוח שאני לא בטוח כמה אנשים מכילים אותה, שמהותה ויתור בעת מאבק

בימים אלה פנתה הקואליציה למען הילדים והמשפחה, ארגון האבות הגרושים, ליו"ר הכנסת ראובן ריבלין בבקשה להכריז על נשות מרכז רקמן לקידום מעמד האשה כלוביסטיות לכל דבר וענין, ולאסור כניסתן לכנסת. זהו רק קצה הקרחון של מחלוקת חריפה סביב הצעת חוק חדשה מטעם חברות הכנסת הפועלות לקידום מעמד האשה, הפועלת לטרפוד המלצות ועדת שניט

התשובה לטענות ארגוני הנשים לגבי פערי שכר מגדריים, היא שישראל בכלל איננה חריגה לעומת מדינות אחרות. מצב שכר הנשים בישראל עומד סטטיסטית באותו מקום כמו כל מדינות סקנדינביה, הרבה יותר טוב ממדינות אירופיות אחרות, ולמעשה נשים בכלל אינן מופלות בשכרן. הן פשוט עובדות פחות, וגברים עובדים יותר. ומהו הפיתרון של גלי עציון, ח"כ זהבה גלאון, וח"כ ציפי חוטובלי להפרשי השכר המגדריים? לאסור על גברים לעבוד שעות נוספות, כדי להוריד את רמת השכר של הגברים לזו של הנשים