באגודה לזכויות האזרח רואים בחומרה את החלטת הח"כים. לדברי עו"ד גיל גן-מור, ראש תחום הזכות לדיור באגודה לזכויות האזרח "הח"כים הביעו היום תמיכה מפורשת בחוק לעידוד אפליה. ועדות הקבלה ביישובים הקהילתיים ובהרחבות הקיבוצים קיבלו היום חותמת כשרות להמשך פסילתם של מועמדים ערבים, חרדים, מזרחים, בעלי מוגבלויות, הומואים, לסביות, אמהות חד הוריות וכל מי שאיננו "האנשים הנכונים", גם כשמדובר ביישובים פרבריים, ללא כל מאפיינים ייחודיים".
ח"כ שי חרמש: "כשם שיש לשמור על זכויות אזרח, יש לשמור על זכויות של קהילה להגדרה עצמית. הצעת החוק הזו מאפשרת לקהילות קטנות, מבודדות ופריפריאליות לקבוע את אופיין.
מתנגדי החוק תוקפים אותו כאילו הוא חוק גזעני שהוגש "בחוסר תום לב מוחלט"; אבל חוסר תום הלב, ואפילו צביעות בוטה, היא דווקא נחלתם של אותם מתנגדים. שכן "יפי נפש" אלה אינם מוחים על אפליה כאשר מנהל מקרקעי ישראל מקצה אלפי מגרשים ביישובים ערביים לבני המקום בלבד. ורבים מהם עומדים בראש המאבק כנגד התחרדות שכונות ויישובים חילוניים כגון קריית יובל ורמת אביב.
העברתה של הצ"ח זו בקריאה שנייה ושלישית לקראת הפיכתה לחוק היא מהלך מבורך, ואני מודה לחברי הועדה שהעבירו אותו למליאה".
ח"כ ישראל חסון (קדימה), ס' ראש השב"כ ויוזם ההצעה אמר כי "הצעת החוק משקפת את מחוייבות המדינה לפעול למען שימור היכולת להגשמת החזון הציוני במדינת ישראל הלכה למעשה. היישובים הקהילתיים נועדו להגשים את יעדי הממשלה בדבר פיזור האוכלוסייה ולאפשר לתושביהם קיום אורח חיים קהילתי-כפרי, המבוסס על לכידות חברתית ותרבותית. מימוש מטרות אלה חייב אותנו כמחוקקים לדאוג לקיום מנגנון של מיון בקבלת המועמדים להתיישבות ביישובים המאוגדים, ככלל, במסגרת אגודה שיתופית".
ח"כ חסון אף הדגיש כי: "הצעת החוק מאוזנת וממסדת תהליך ציבורי הכולל אפשרות ערר, כאשר נציגי השרים הם שיבטיחו את מהימנות התהליכים, יוודאו חוסר אפליה והטיות אסורות ויקפידו על יצירת הקהילה ביישוב קטן, שהיא התנאי ההכרחי לקיומו וצמיחתו".