מזה 15 שנים שמספר ימים לפני היום הנורא ההוא, ה-4 בנובמבר, אנו מתעוררים לכותרות זוועה ופלצות בעיתונים. התרגלנו שהכותרות בדרך כלל הן של גאולה (עמיר) או של יגאל (עמיר) או של מרגלית (הר שפי) או של כל מיני אנשים מטורפים והזויים שינסו להסביר לנו כאילו לא היה רצח וכאילו לא נרצח כאן ראש ממשלה וכאילו לא נרצחה הדרך

כלים

גם בחלומותיי הנוראיים ביותר לא חלמתי שאתעורר ב6 בבוקר לכותרת מטורפת שיוצאת מפיך, חברת המפלגה שלו, חברת כנסת במדינת ישראל שאמורה להזכיר לכולנו כי יש כאלה ששוכחים, יש כאלה שאינם יודעים ויש כאלה שמעדיפים לשכוח. אבל במקום לעסוק בשליחותך שאף אחד לא ישכח, את בוחרת לומר מילים אומללות רק בשם עידן הרייטינג, שכולם ידעו מי זו חברת הכנסת עינת וילף (ואין לי ספק שאת יודעת שזה רק מה שמעניין אותך). עשית זאת כבר לפני חצי שנה בנושא הריכוזיות במשק, אז שתקתי למרות שליבי אמר שאסור לשתוק לך גם על זה. ניסית גם אז בעידן הרייטינג להלך אימה על ציבור שלם, לא בשם דעותייך האמיתיות אלא בשם עידן הרייטינג הנלוז.

אני הייתי איתך בתחילת דרכך הראשונה בעולם העיסקי שבה התחננת יום יום למיליארדרים, מיליונרים ושועי עולם שישקיעו בקרנות ההשקעה שאת היית אמונה עליהם בחברת ההשקעות בה עבדת.

היום, בעידן הרייטינג ורק בשל עידן הרייטינג, את יורקת לעברם ומנסה להעביר לכולם שיש במשק ריכוזיות הורסת ולא ריכוזיות בונה, ודווקא בימים קשים אלה, ימים של זיכרון וחרטה, את מבקשת להזיז תמונה. לא נותר לי אלא רק לדמיין את הפולנייה מהבדיחה שמבקשת להזיז את תמונת בעלה מהסלון לאחר מותו, על מנת שתוכל להתקשט בבעל חדש, צעיר וחתיך.

גברתי המכובדת, חברת כנסת במדינת ישראל, עינת וילף: גם אם תזיזי את התמונה לא תוכלי להזיז את ההיסטוריה מול פנייך, ההיסטוריה שקשורה ברצח תלך עם המפלגה שלך לכל אורך הדרך.

את כמו רבים אחרים לא היית שם כדי למנוע את הרצח, את היית שם רק בטקסים וקבלות פנים ולכן לא יעזור לך אם תזיזי את התמונה. אני מציע לך להתחיל לעבוד כחברת כנסת אמיתית, היוזמת ותורמת למען התעסוקה בישראל, למען החלש במדינת ישראל ולא למען עידן הרייטינג. הרי אם היה פסטיבל הרייטינג הישראלי את בוודאי היית זוכה במקום הראשון.

אני מתבייש בשבילך ויותר בשבילו.

הכותב הוא רני רהב, בעלי משרד יחסי הציבור "רהב תקשורת"