מה צריכים להיות גבולות חופש הביטוי במוסדות חינוך? איך מתמודדים עם כניסת גורמים פרטיים למערכת החינוך? נראה כי הדיון בכנסת שהיה אמור להתמקד בסוגיות הבוערות הללו, עומד להתמקד במנהלי תיכונים מתל אביב ובתנועה האסלאמית. האגודה לזכויות האזרח: "חשש מפני ניסיון לסמן עמדות ודעות מסוימות כבלתי-לגיטימיות"

הדיון בועדת החינוך של הכנסת ( "יום שני">יום שני בשעה 11:00) נועד בתחילה להתמקד בשאלת חופש הביטוי במוסדות חינוך. הוזמנו אליו מנהל גימנסיה הרצליה ד"ר זאב דגני, שמתח ביקורת על הכנסת קצינים לבתי הספר בתכנית לעידוד גיוס ליחידות קרביות, ו "רם כהן">רם כהן , מנהל עירוני א' מת"א, שדיבר עם תלמידיו על הכיבוש. בשבוע שעבר, הוחלט לצרף לדיון גם את נושא חדירת התנועה האסלאמית למוסדות חינוך.

במכתב ששלח הבוקר עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, הוא מציין כי הזמנת שני המנהלים הללו בלבד לוועדה, מעוררת חשש של ניסיון לדה-לגיטימציה לעמדות פוליטיות וחברתיות מסוימות; בנוסף, הוא מציין, כי שתי הסוגיות – חופש ביטוי במוסדות חינוך וכניסת גורמים פרטיים למערכת החינוך - הן סוגיות כבדות משקל, כל אחת מהן מצריכה דיון יסודי נפרד. הבחירה לצרף את שני הנושאים מעוררת גם היא חשש שנבעה משיקולים זרים ופסולים.

לדברי עו"ד יקיר "האגודה לזכויות האזרח פנתה בעבר מספר פעמים בבקשה לקיים בועדת החינוך דיון עקרוני בסוגיית חדירתם של גורמים פרטיים למערכת החינוך. בעוד שעבור דיון שכזה טרם נמצא זמן, בחר יו"ר הועדה לקיים דיון צר בתנועה ספציפית. הצירוף של נושא התנועה האסלאמית לדיון אחר בשאלת חופש הביטוי, רק מגביר את החשש שישיבת הועדה תשמש במה להשתלחויות – הן בתנועה האסלאמית והן במנהלי בתי הספר – כולם בבחינת 'אויב' אחד."

מנהל תיכון עירוני א', "רם כהן">רם כהן , הודיע כי בכוונתו להתייצב לדיון.