משרד הביטחון מציע להנהיג הצהרות דתיות לבוגרי מוסדות חינוך חרדיים בדומה להצהרות הדתיות של נערות חרדיות. התצהיר הזה יקנה לתלמיד הישיבה זכות לעשות שירות אזרחי ולא שירות צבאי. רק מכסה מוגבלת של בחורי ישיבות תידרש לעשות שירות צבאי.
כך עולה מתזכיר התיקון לחוק שירות ביטחון שהפיץ משרד הביטחון בין משרדי הממשלה ומיועד להחליף את חוק טל. כן מציע המשרד לקבוע מכסה של עד עשרה אחוזים מצטיינים מתלמידי כל ישיבה (כיום -כ 900 איש) שיקבלו דחיית שירות באופן קבוע, בלי לעשות שירות צבאי או אזרחי.
ההצעה של משרד הביטחון מפתיעה במיוחד לאור העובדה ששר הביטחון אהוד ברק העלה הצעה סותרת. על פי תוכנית ברק, כל בני ה-18 יחייבו בשירות והצבא הוא שיקבע מי יגויס ומי יעשרה שירות אזרחי. רק מכסה של 400 תלמידי ישיבות בשנה תקבל דחיית שירות לצורך לימודים בישיבה.
את ההצעה הבלתי שוויונית שלו מסביר המשרד בכך ש"בעשור השביעי לקיומה לא יכולה מדינת ישראל להסכין עוד עם אי השוויון בחלוקת הנטל בין אזרחיה. הצעת חוק זו באה לקבוע חובת שירות וליצור מצב בו חייבי גיוס אשר יקבלו פטור משירות צבאי, יהיו חייבים בביצוע שירות אזרחי".
מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון הרב עו"ד אורי רגב אמר בתגובה ש"משרד הביטחון מתעלם מפסיקת בג"צ, נוהג כאחרוני הפוליטיקאים ומציע למסד סוג חדש של אפליה בים דם לדם: חרדים ילכו לשרות אזרחי, לא חרדים ילכו לצבא ולסכן את חייהם".
לדבר רגב, "המשמעות הברורה של הצעת משרד הביטחון היא שההחלטה כמה חרדים יגויסו לצבא תמסר לידי הפוליטיקאים ולידי הקואליציות הנשלטות על ידי השותפות החרדיות. הצבא ורק הצבא צריך להחליט מי יעשה שירות צבאי ומי יעשה שירות אזרחי. ההחלטה צריכה להיות אישית לפי ההתאמה לשירות צבאי ולא לפי השתייכות מיגזרית".
רגב ציין שההצעה מלאה סתירות וליקויים משפטיים:
הגישה המבוטאת בתזכיר לפיה אורח חיים דתי הוא קריטריון להשתמטות משירות צבאי מעוותת ועומדת בניגוד לפסיקת בג"צ.
קשה להבין איך אורח החיים מונע מחלק לשרת ולא מונע מאלה שבמכסת המתגייסים שנקבעה על ידי הממשלה. אם אורח החיים מונע שירות צבאי איך יגייסו אותם. אם הוא לא מונע – מדוע שהצבא לא יגייס את כל מי שיכול להביא תועלת לביטחון המדינה"?
ההצעה מעגנת בחוק מסלול ישיר וקל לכל תלמיד ישיבה, גם לא חרדי, שאינו רוצה להתגייס, למשל משום שאינו רוצה להישמע לפקודות הצבא בנושאים מדיניים.
מכסת התלמידים המצטיינים שמציע משרד הביטחון תקבע על ידי ועד הישיבות ולא בהכרח על בסיס מבחנים אובייקטיביים וקיים חשש כבד שתהפוך למכסה של מקורבים ופרוטקציונרים.