צריך להפסיק את מסע הצביעות בנושא מכתב הרבנים. במרחק אופניים מלשכת רוה"מ, מביהמ"ש העליון, ומאולפני רשות השידור- נמצאים משרדי הרשות הפלשתינית, שם אסור עפ"י חוק למכור בית או קרקע ליהודים, כשהעונש הוא מוות

כלים
מדינת ישראל על משרדיה השונים לא נוקפת אצבע כנגד החוק האנטישמי והגזעני הזה, ומשרדי המשפטים והביטחון אפילו מגבים אותו (כמו בפרשת בית השלום בחברון, ועוד).

גם כל ארגוני זכויות האדם מהשמאל תומכים בחוק הפלשתיני הזה ומעולם לא התגייסו להצלת הנידונים למוות.

מעולם לא נשאלו שרי הממשלה ופרקליטיה, ובודאי שלא ראשי הרש"פ, שאלות מביכות בנושא זה ע"י התקשורת הישראלית. לאור זאת, יש להפסיק את ההתלהמות בנושא מכתב הרבנים.

לא אשתתף במצעד זכויות האדם כדי לא להיות שותפה למצג-השווא שבמסגרתו מדינות וגופים אנטי- ישראליים עתירי-ממון מפעילים בשלט-רחוק עשרות ארגוני-בת שמשתמשים במותג "זכויות אדם" באופן מעוות לקידום האינטרסים האנטי-ישראליים של בעלי המאה העומדים מאחוריהם.

בשנים האחרונות הפכה ישראל למדינה היחידה בעולם החופשי, בה ארגוני זכויות האדם קוראים ופועלים בגלוי לגירוש אנשים מבתיהם, ומתעלמים מהפרות זכויות אדם של מאות אלפי אזרחים יהודים וערבים, רק בשל עמדותיהם הפוליטיות.

הכותבת היא אורית סטרוק, פעילת ימין ויו"ר "הארגון לזכויות אדם ביש"ע"