עו"ד רן אפק וחמישה יורשים נוספים של המנוחה, ורדה בורשטין ז"ל, הגישו היום (יום א) ערעור לבית-משפט העליון, בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים בירושלים, באמצעות בא-כוחם, עו"ד חיים שטנגר, על החלטתה של סגנית נשיא בית-משפט לענייני משפחה, במחוז תל-אביב, השופטת, טובה סיון, שלא לפסול עצמה מלהמשיך ולשבת בדיון המתנהל בקשר לעיזבונה של אחות סבם, שהרכוש שהותירה נאמד בסכום של 40,000,000 ₪ וכן קרקעות באבן יהודה וברמת-גן אשר על חלק מהם ניתן לבנות כ-45 קוטג'ים

כלים

בני משפחתה של המנוחה טוענים, כי השופטת טובה סיון, מעדיפה את האינטרסים של מנהל העיזבון הנוכחי, עו"ד שמוליק קסוטו, שהחליף את מנהל העיזבון הקודם, שמונה על פי צוואתה של המנוחה, עו"ד רן אפק. כדוגמא מביאים הם את העובדה, כי למרות שניתנה החלטה של השופטת טובה סיון, על ידה עצמה, עוד בחודש ינואר 2008, לפיה ימכרו מטלטלין של המנוחה ותמורתה תועבר לבני משפחתה של המנוחה, על פי הוראות צוואתה, הרי מנהל העיזבון הנוכחי, עו"ד שמוליק קסוטו, מונע מהם לקבל את הכספים והשופטת טובה סיון, אפשרה לו להגיש בקשה לביטול ההחלטה שנתנה היא לפני למעלה משנתיים וחצי, המזכה אותם בקבלת כספים מרכושה של המנוחה, כקבוע בצוואתה.

בשעתו, נשלח מכתב תלונה ליועץ המשפטי בידי בא-כוחם של היורשים, עו"ד חיים שטנגר, בו נטען, כי עצם נכונותה של השופטת, טובה סיון, לדון ו"לפתוח" מחדש החלטה סופית, שנתנה היא עצמה, לפני למעלה משנתיים ימים והשתלשלות הדברים, נשוא בקשת מנהל העיזבון הנוכחי של המנוחה, עו"ד שמוליק קסוטו, להבהיר אם ההחלטה חלה גם על הכספים שנתקבלו ממכירת הספרים, בבית המכירות "סות'ביס" שבלונדון, יש בהם, משום ביצוע שלוש עבירות, לכאורה, של שיבוש הליכי משפט, בידי השופטת, טובה סיון.

במצב דברים זה, התבקש היועץ המשפטי לממשלה, לאפשר פתיחת חקירה ונקיטת הליכים פליליים נגד שופטת זו - דבר שמצוי בסמכותו בלבד לפי הוראת סעיף 12 לחוק יסוד: השפיטה וכן לפתוח בהליכי חקירה ונקיטת הליכים פליליים נגד מנהל העיזבון, עו"ד שמוליק קסוטו.

היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, הודיע לעו"ד חיים שטנגר, כי הוא מעביר את תלונתו לבדיקתו של פרקליט המדינה, עו"ד משה לדור.

מהערעור שהוגש לבית-המשפט העליון עולה, כי עורך-דינם של ששת הזוכים על פי הצוואה, יורשיה של המנוחה, ורדה בורשטין ז"ל, חיים שטנגר, הגיש ערר ליועץ המשפטי לממשלה על החלטתו של המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד יהושע למברגר, שלא לזמן את השופטת טובה סיון לחקירה פלילית, בגין שלושה מקרים, שלטענת יורשי המנוחה, פעלה היא, לשבש הליכי משפט, בין לבדה ובין באמצעות מנהל העיזבון, עו"ד שמוליק קסוטו.

עניין מפתיע נוסף עולה מהערעור והוא, כי ביום שבו הוגשה בקשה לפסילתה של השופטת טובה סיון, בידי יורשיה של המנוחה ועוד קודם שהתבקשה תגובתו של מנהל העיזבון הנוכחי, עו"ד שמוליק קסוטו, לבקשת פסילה זו, לא המתינה השופטת טובה סיון, עד למתן החלטה בבקשת הפסילה ושלחה תלונה למנהל בתי-המשפט נגד עו"ד חיים שטנגר, בה טענה היא, כי מזה זמן רב משתלח עורך-דין זה בה אישית, בכל כתבי בי-דין המוגשים על ידו בתיק העיזבון המתנהל בפניה, עד כי לטענתה, הוגדשה הסאה בהגשת הבקשה לפסילתה, כאשר היא סימנה את מספרי הסעיפים, אשר לדעתה יש בהם משום גדישת סאה כלפיה.

בכתב הערעור בו נדרשת פסילתה של השופטת טובה סיון, מהמשך דיון בעניין עיזבון המנוחה, נטען, כי שופטת זו נוקטת באפליה כלפי יורשי המנוחה, כאשר בא-כוחם הגיש תשובה לתשובתו של מנהל העיזבון, דאגה היא, לסלק מתיק בית-המשפט תשובה זו ולהורות למזכירות בית-משפט להחזיר תשובה זו, לבא-כוח היורשים, אולם כאשר עו"ד סיני אליאס, המייצג את ארגוני הנכים, שהינם יורשים על פי צוואת המנוחה, ביצע פעולה זהה והגיש תשובה לתשובתו של עו"ד חיים שטנגר, שביקש לסלק תשובה זו מתיק בית-המשפט, התעלמה השופטת טובה סיון ועברה על הדברים לסדר היום.

בערעור נטען עוד, כי בעוד שהאפוטרופוס הכללי הינו גורם אובייקטיבי ואילו מנהל העיזבון, שמוליק קסוטו הינו מינוי שמונה בידי השופטת טובה סיון, באופן אישי, למרות שלא כך ציוותה המנוחה, הרי לא ראתה השופטת סיון כל סיבה לקבל את תגובתו של האפוטרופוס הכללי, קודם שהיא דנה בבקשת הפסילה של היורשים והיא הסתפקה, בקבלת תגובתו של מנהל העיזבון, עו"ד שמוליק קסוטו בלבד, לצורך הכרעה בבקשת הפסילה, כאשר נימוק זה הינו אחד מהנימוקים המצטברים שבגללם טוענים היורשים, כי יש לפסול את השופטת מלהמשיך ולדון בענייני עיזבון המנוחה.

עו"ד חיים שטנגר, מסר בתגובה לתלונתה של השופטת טובה סיון נגדו, כי את תגובתו ימסור הוא, בפורום המתאים, אולם הוא הביע את תמיהתו על כך, כי שופטת מכהנת ופעילה בבית-משפט, אינה ממתינה עד שמסתיימים הליכי הערעור בבית-משפט העליון ונוקטת עמדה, בדרך של הגשת תלונה אישית נגדו, אשר יש בה כדי להשפיע על עניינם וסיכוייהם של היורשים, כאשר עניין זה, הובהר בהרחבה, על ידו בערעור שהגיש הוא לבית-המשפט העליון.