בצלם מוציא היום (שני, 14.6.2010) את הדוח השנתי שלו אודות מצב זכויות האדם בשטחים ב-16 החודשים שבין ינואר 2009 לאפריל 2010. הדוח סוקר את האירועים מאז תחילת מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה. שנה וחצי אחרי המבצע, החשדות בנוגע להפרות דיני הלחימה על ידי ישראל וחמאס במסגרתו עדיין לא נחקרו כראוי, אומר בצלם

כלים

לפי הדו"ח, מתום המבצע חל שיפור במצב זכויות האדם בשטחים במספר תחומים. מספר הישראלים והפלסטינים שנהרגו בעימות הצטמצם מאוד בהשוואה לשנים קודמות, ומספר העצירים המנהליים שמחזיקה ישראל הוסיף לרדת. בגדה המערבית הוסרו חלק מההגבלות שהטילה ישראל על חופש התנועה של הפלסטינים, ושני שינויים שנערכו במכשול ההפרדה חיברו חלק מהקהילות הפלסטיניות שהיו מנותקות מהגדה המערבית כמעט שש שנים. עיריית ירושלים הקפיאה את הריסת הבתים במזרח העיר בתחילת 2010. עם זאת, רוב השיפורים אינם נובעים משינוי מהותי במדיניות הישראלית או משינויי חקיקה, אלא הם תוצאה של הרגיעה היחסית בעימות.

בתחומים אחרים נמשכו ההפרות כבעבר. המדיניות הפוטרת את אנשי כוחות הביטחון החשודים בפגיעה בפלסטינים ממתן דין וחשבון על מעשיהם, פרט למקרים חריגים, נותרה כשהייתה. אזרחים ישראלים שפגעו בפלסטינים וברכושם גם הם, ככלל, לא נשאו באחריות למעשיהם. על אף שישראל הכריזה על הקפאת הבנייה בהתנחלויות, נמשכה פגיעתו של מפעל ההתנחלות בזכויות האדם של הפלסטינים. עיריית ירושלים האיצה בשנה האחרונה את הטיפול בכמה תכניות להקמת התנחלויות בלב שכונות פלסטיניות במזרח העיר. מכשול ההפרדה מוסיף לבודד מספר כפרים בגדה המערבית מסביבתם ולנתק חקלאים מאדמותיהם. ישראל עדיין מגבילה את גישתם של פלסטינים לחלקים נרחבים בגדה המערבית, בהם מזרח ירושלים, בקעת הירדן והשטחים שממערב למכשול ההפרדה וככלל מתייחסת לחופש התנועה של הפלסטינים כאל פריבילגיה שהיא רשאית לשלול כרצונה.

המצור שמטילה ישראל על רצועת עזה נמשך גם השנה. האיסור הכמעט מוחלט על ייבוא חומרי גלם ועל ייצוא ממשיך לשתק את התעשייה המקומית, ולמעלה מ-70% מאוכלוסיית הרצועה תלויה בסיוע של ארגונים בינלאומיים כדי לרכוש מזון. בשל ההגבלות על הכנסת חומרי בניין, לא ניתן לשקם את המבנים שהרסה ישראל במהלך מבצע "עופרת יצוקה". מוצרים רבים שישראל איננה מתירה להכניס לעזה, כמו גם נשק ותחמושת, מוברחים לרצועה באמצעות המנהרות, שאינן יכולות לשמש בסיס לכלכלה יציבה. כלכלת המנהרות מתקיימת בשליטת חמאס ואף מגבירה את כוחו.

מנכ"לית בצלם, ג'סיקה מונטל, אמרה עם פרסום הדו"ח: "אנחנו מציינים בימים אלה 43 שנים ליום השביעי של מלחמת ששת הימים, שהיה גם יומו הראשון של הכיבוש הישראלי בשטחים. כל עוד ישראל שולטת על מיליוני פלסטינים, היא מחויבת לשמור גם על זכויותיהם. הכיבוש הממושך טומן בחובו סכנות ברורות לדמוקרטיה הישראלית ועל כן, לנו כישראלים יש חובה לדרוש דין וחשבון על הנעשה בשמנו בשטחים ושינוי של מדיניות הפוגעת בזכויות האדם".

מנתוני הדו"ח:

הרוגים פלסטינים וישראלים בין 1.1.09  ל-30.4.10 [לא כולל הרוגי "עופרת יצוקה" בעזה]

כוחות הביטחון הישראליים הרגו 83 פלסטינים, בהם 20 קטינים. 31 מהפלסטינים שנהרגו, כ-37%, לא השתתפו בלחימה. מרבית הפלסטינים שנהרגו בתקופה זו בידי כוחות הביטחון (67%) היו תושבי רצועת עזה.

פלסטינים הרגו שלושה אזרחים ישראלים, בהם קטין בן 16, וארבעה מאנשי כוחות הביטחון. בנוסף, שני שוטרים נהרגו ב-2009 בידי גורם לא ידוע בבקעת הירדן.

תשעה פלסטינים נהרגו ברצועת עזה על-ידי אנשי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים או אנשים שהזדהו ככאלה. בנוסף, שני פלסטינים הוצאו להורג לאחר שהורשעו בשיתוף פעולה עם ישראל.

האטה בקצב הקמת מכשול ההפרדה

בשנת 2009 הואטו באופן ניכר עבודות הבנייה של מכשול ההפרדה. לפי נתוני סוכנות האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים, נוספו לתוואי הגדר בשנה זו רק ארבעה ק"מ. אורך התוואי הבנוי מגיע עתה ל-413 ק"מ, שהם כ-58% מתוך 709 ק"מ המתוכננים. על אף שני שינויים שהושלמו בעקבות פסקי דין של בג"ץ, תוואי המכשול מוסיף לפגוע קשות בעשרות אלפי פלסטינים.

הכיבוש נעשה יותר נוח - הקלות מסוימות לצד המשך הגבלות על התנועה

נכון לתחילת פברואר 2010, בעומק הגדה ישנם 44 מחסומים מאוישים, לעומת 63 בשנת 2008, מתוכם 18 בתוך העיר חברון. בנוסף, נכון לאוקטובר 2009 ישנן 488 חסימות פיזיות – כולל מכשולי עפר, חסימות, שערים ומקטעי דרכים הסגורים בפני הפלסטינים – זאת לעומת ממוצע של 537 חסימות כאלה בתשעת החודשים הראשונים של 2008. לאורך מכשול ההפרדה ישנם 39 מחסומים נוספים, מתוכם 19 המשמשים נקודות בידוק אחרונות לפני הכניסה לישראל.

הגבלות על בנייה פלסטינית והריסת בתים

מתחילת שנת 2009 ועד לסוף אפריל 2010 הרס המנהל האזרחי 44 מבני מגורים שנבנו ללא היתר בשטחי C בהם שולטת ישראל שליטה מלאה, המהווים כ-60% משטח הגדה המערבית. 317 פלסטינים נותרו בלי קורת גג. מעל למחצית מההריסות בוצעו בקרב קהילות בדואיות בבקעת הירדן.

בשנת 2009 הרסה עיריית ירושלים 48 מבנים במזרח ירושלים בהם גרו 247 פלסטינים, לעומת 89 בתים שנהרסו בשנת 2008. מתחילת 2010 ועד סוף חודש אפריל לא הרסה העירייה אף בית במזרח העיר.

ירידה מתמדת במספר העצירים המנהליים

בשנתיים האחרונות ישנה ירידה מתמדת במספר העצירים המנהליים וב-30.4.10 הוא עמד על 222. נכון לסוף מארס 2009, אז היו 237 עצירים מנהליים, הוחזקו כ-55% מהם בין חצי שנה לשנה וכ-35% בין שנה לשנתיים. 25 עצירים הוחזקו בין שנתיים לארבע שנים ברציפות ועציר אחד הוחזק למעלה מארבע שנים וחצי.