לפני מספר ימים, יצא פסק דין מעניין מפתחו של בית המשפט העליון בעניין ניסיון של בנק לממש משכנתא. איש עסקים ועקרת בית, זוג נשוי, ניהלו משך שנים משק בית משותף כאשר הבעל ניהל את עסקי המשפחה והאישה את משק הבית. במסגרת ענייני בני הזוג, הזמין יום אחד הבעל את האישה לחתום על משכנתא על בית המגורים לצורך הלוואה שבכוונתו הייתה לקחת כאשר שטר המשכנתא היה בנוסח הסטנדרטי של הבנק הכולל הבטחת כל הסכומים שבני הזוג היו חייבים לבנק, בעבר או בעתיד בנוסח גורף ומקיף, כפי שבנקים נוהגים להכתיב ללקוחות

כלים

לימים, עלו יחסי בני הזוג על שרטון והם החלו בהליכי גירושין ובתביעות הדדיות ובין השאר, לא עמדו בפירעון חובם לבנק וזה התחיל בהליכי כינוס לבית המגורים של בני הזוג, ע"פ שטר המשכנתא עליו חתמו, במסגרתם, ביקש הבנק למנות כונס נכסים על בית המגורים ולמכור אותו ע"מ שבאמצעות תקבולי המכירה, ישולם החוב לבנק. הבעל תמך בהליכי הכינוס והאישה, בניסיון להתגונן בפני הליכי הכינוס, פתחה הליכים בבית המשפט בניסיון לכפור בתוקף שטר המשכנתא עליו היא חתמה בטענות מלוא החופן.

בין השאר טענה האישה כי לא ידעה על מה היא חותמת משום שהיא, לאורך כל השנים, הייתה עקרת בית ובעלה הוא זה שניהל את עסקי בני הזוג אולם טענה זו נדחתה ע"י בתי המשפט בכל הערכאות שכן חזקה היא שאדם יודע על מה הוא חותם, קל וחומר שהמסמך נשא כותרת שטר משכנתא ולא היה מקום לשום ספק בעניין תוכנו- משכון בית המגורים.

אולם, טענה מעניינת אחרת שהעלתה האישה הייתה כי במועד שבו חתמה על שטר המשכנתא, חשבונו הפרטי של הבעל(בניגוד לחשבון המשותף של בני הזוג), עמד ביתרת חובה של 490,000 ₪.

עוד טענה האישה שעל הבנק חלה חובת הגילוי במסגרתה, היה על הבנק לגלות לה, בטרם חתימתה על שטר המשכנתא על חובו זה של הבעל. לטענתה לו ידעה כי חשבונו של הבעל נמצא כבר בחוב של 490,000 ₪, לא הייתה מסכימה למשכון החצי שלה בבית מגוריהם.

בחקירתו על דוכן העדים התבקש מנהל סניף הבנק, ע"י עורך הדין של האישה, להציג מסמך שבו הוא מודיע לאישה כי בחשבון של הבעל יש חוב של 490,000 ₪ ומנהל הסניף ענה: "מדוע אני צריך להודיע לאישה על אשראי של 490,000 ₪ שיש בחשבון של בעלה עוד לפני שהיא מעורבת? הרי זה חשבונו הפרטי עם רכוש ממושכן על שמו?"

אולם, מנהל הסניף לא ידע כי על הבנק חלה חובת הגילוי וזאת לצד שורה ארוכה של חובות שבסיסן נעוץ בעוצמתו של הבנק לעומת הלקוח וכך קבע בית המשפט העליון:

"הבנק כפוף לחובות גילוי מוגברות אשר נועדו לשקף את עוצמתו של הבנק אל מול הלקוח, כמו גם את עוצמת ההשפעה הנודעת להתנהלותו ביחס למשק כולו. העוצמה הרבה אשר בידי הבנקים מונעת מהלקוח, במקרים רבים, יכולת להתמודד עם הבנק בצורה שווה. הבנק מחויב לפעול בתום לב, לא להטעות את מקבל השרות, לגלות כל פרט בעל חשיבות לשרות הניתן ולא פחות חשוב- עליו לפרט את מכלול הסיכונים הכרוכים בשירות זה".

בית המשפט בפסק הדין מצא לנכון לאזכר מקרה בו אב משכן דירה לטובת עסקו של בנו אלא שהבנק, לא גילה לו כי במועד החתימה על שטר המשכנתא לבן היו חובות בסך של 275,000 ₪ לטובת הבנק ושם נקבע:

"הפרת חובת הגילוי בנסיבות אלה, מביאה לבטלותו של שטר המשכנתא באופן מוחלט הואיל והנתון בדבר חובות קיימים בחשבונות במועד החתימה על שטרי המשכנתא הינו מהותי ביותר, קל וחומר כאשר מדובר בעסק המצוי בקשיים פיננסים ויתכן כי אילו היה המנוח מודע למצב החוב בחשבונות, כפי שהיה עובר לחתימה, לא היה ממשכן את הנכס שבבעלותו". (ר' ע.א. 8546/06 סולטאני נ' בנק לאומי לישראל בע"מ)

קוראים יקרים, הבנק מעוניין לתת הלוואות ולהרוויח- זה עסקו. הבנק גם זקוק לבטחונות נאותים כנגד ההלוואות אותן הוא מעניק. כאשר לבנק יש לקוח שהספיק לצבור חובות ומעוניין בעוד אשראי וכנגד זה מציע למשכן את דירת המגורים המשותפת לו ולאשתו זוהי סיטואציה שכיחה ונפוצה אולם אסור לשכוח שבמצב זה יש ניגוד עניינים מובנה בין הבנק לבין אשתו של הלקוח.

הבנק יודע כי אם יגלה לאישה על חובות הבעל האישה עלולה לסרב למשכן את הדירה. הבנק גם עלול לאבד את יכולתו לגבות את חובות העבר ואילו האישה זקוקה למידע זה בכדי לקבל החלטה מושכלת.

בסופו של יום קבע בית המשפט כאן כי כאשר מגיעה האישה לבנק, למשכן את ביתה ובית ילדיה, אין זה מופרז לבקש מן הבנק לגלות לה כי לבעל קיים חוב של חצי מיליון ₪ ובשל כך יש לבטל את שטר המשכנתא כלפי האישה וחציה בדירת המגורים מוגן מהבנק.

הכותב הוא עו"ד שלי נחום