לטענת ההסתדרות מטרת הצבת הקלפיות במקומות העבודה היא העלאת אחוז ההצבעה, אך הנתונים מוכיחים כי בפועל שיטה זו הביאה לתוצאה הפוכה. מעדויות שהצטברו עולה כי גם בבחירות הקודמות להסתדרות נעשו מעשים לא חוקיים שמטרתם הטיית התוצאות. פרופ' מנחם הופנונג, מומחה בתחום מערכות בחירות, שצרף את חוות דעתו לעתירה טוען: "על פי שיטה זו ספק אם ניתן לכנות את הבחירות להסתדרות כבחירות חופשיות".  כבל: "עיני יודע כי אם תתקיים הצבעה חופשית העובדים ישלחו אותו הביתה"

ח"כ איתן כבל עתר אמש, באמצעות עורכי דינו איתן לירז ואיתן ברוש ממשרד איתן לירז ושות' עורכי דין, כנגד החלטת הנהלת ההסתדרות, לנהל את מערכת הבחירות באמצעות הצבת קלפיות כפולות: מעבר לקלפיות במקומות המגורים, כמקובל בכל מערכת בחירות, מבקשת ההסתדרות להציב קלפיות כפולות גם במקומות עבודה וגם קלפיות ניידות – אשר יסתובבו ברחבי הארץ.

לדברי כבל: "הצבת הקלפיות במקומות העבודה מטרתה להלך אימים על העובדים ולהשפיע על תוצאות הבחירות בשיטות לא דמוקרטיות". כבל הוסיף כי החלטה זו "הינה נדבך נוסף בדרך החתחתים אותה נאלץ העותר לעבור בניסיונותיו הסיזיפיים להתמודד באופן שוויוני בהליך בחירות שאמור להיות דמוקרטי בארגון העובדים הגדול במדינת ישראל".

בעתירתו טוען כבל כי הטיעון היחידי שהעלתה ההסתדרות לתמיכה בהחלטה התמוהה להציב קלפיות כפולות במקומות עבודה, באופן בלתי דמוקרטי, תחת עינו הפקוחה ותחת השפעתו של וועד העובדים, הוא הטענה לפיה כביכול דרך פעולה זה תעלה את אחוז ההצבעה, אלא שבפעם היחידה שבה נעשה שימוש כזה הקלפיות במקומות עבודה בבחירות הקודמות אותן הוביל עופר עיני, אחוז ההצבעה דווקא ירד.

ח"כ כבל תומך את עתירתו בחוות דעתם של פרופ' מנחם הופנונג, מהחוג למדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים הידוע כמומחה בעל שם בתחום מערכות הבחירות ושל פרופ' קמיל פוקס, מומחה בעל שם עולמי בתחום הסטטיסטיקה.

בהקשר זה מציין כבל בעתירתו כי," מבדיקה של מומחים אובייקטיביים למערכות בחירות, ובראשם הפרופ' מנחם הופנונג אשר חוות דעת מטעמו תומכת בעתירה זו, עולה כי ניהול קמפיין הבחירות להסתדרות בדרך בה הוא מנוהל כיום מהווה חסם בחירות רציני בפני רשימות ומתמודדים חדשים ומשרת את בעלי השררה בהסתדרות."

ואכן, פרופ הופנונג כותב כי "האופן שבו מעוניינת 'החונטה השלטת' לנהל את הבחירות להסתדרות, תוך הצבת קלפיות במקומות עבודה, ושימוש בקלפיות ניידות, כפי שזה עולה ממסמכים שונים שהובאו לידיעתי, יוצר תמריץ כה חזק להדרכה מודרכת מלמעלה, עד כי ספק אם ניתן לכנות את הבחירות כחופשיות".

דרך נוספת באמצעותה ביקש כבל להוכיח כי מיקום הקלפיות במקומות עבודה, וקיומן של קלפיות ניידות הינו פסול היא ההוכחה על דרך הסטטיסטיקה כי הקלפיות הלל הובילו לתוצאות מוטות לטובת אחד המועמדים.

בהקשר זה פנה העותר לקבל את חוות דעתו של פרופ' קמיל פוקס ואכן פרופ' פוקס, קובע בחוות דעתו כך: "אם בהשוואה בין תוצאות הקלפיות שהוצבו במקומות שאינם מקומות עבודה, לבין תוצאות קלפיות שהוצבו במקומות עבודה, תתגלה שונות בצורה מובהקת ועקבית לטובת אחד המועמדים או לטובת אחת הרשימות, ניתן יהיה להסיק בצורה סטטיסטית שקיימת ראיה לכך שבקלפיות שבמקומות העבודה תוצאות ההצבעה בבחירות להסתדרות הושפעו, על ידי גורמים חיצוניים."

אלא שלצורך זה, היה על פרופ' פוקס, לקבל את הנתונים הרלוונטיים מההסתדרות אשר מנעה עד מועד זה מלהעביר את המידע הנדרש.

ח"כ כבל טוען כי, "את ההחלטות התמוהות של ההסתדרות, אשר מובאות בפני רשות השיפוט במקרה זה לא ניתן להסביר, אלא בניסיונות לשמר את כוחה של הנהגת ההסתדרות הנוכחית גם בחמש השנים הבאות והכל בבחינת התנהלות ששייכת לזמנים אחרים, ולמשטרים אחרים. עופר עיני יודע שאם תהיה הצבעה חופשית העובדים ישלחו אותו הביתה".