תוכנית הביטחון העירונית של איתי סהר, המועמד לראשות עיריית אשקלון, הוצגה השבוע בפני הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר יעלון בעת ביקורו של יעלון באשקלון. התוכנית קוראת להקמת מערכת לניהול אירועים בעצימות משתנה, קבינט ביטחון עירוני ומערכת "עיר חכמה" ולשיפור התיאום בין הכוחות השונים בעת חירום, לצד השקעה ארוכת טווח בתשתיות עירוניות. יעלון: "התנהלות העירייה היא מרכיב קריטי בהתמודדות עם מצבי חירום". סהר: "מענה מיידי לאחר עימותים איננו מספיק, צריך לחזק את החוסן החברתי והכלכלי של אשקלון".

איתי סהר ובוגי יעלון - צילום: דובה
איתי סהר ובוגי יעלון - צילום: דובה

 איתי סהר, המועמד לראשות עיריית אשקלון, הציג אתמול (א') תוכנית מפורטת להיערכותה של אשקלון לאיומים ביטחוניים - אשר גובשה עם צוות אנשי ביטחון התומכים בסהר, תחת הכותרת "חוסן עירוני ותפיסת ביטחון באשקלון"  - בפני שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר, משה (בוגי) יעלון, בעת ביקורו של יעלון באשקלון ועוטף עזה.

בפגישה השתתפו אנשי ביטחון בכירים הגרים באשקלון: תא"ל במילואים אריה קרן, מפקד אוגדה בצה"ל לשעבר ולשעבר מועמד לראשות עיריית אשקלון בעצמו; סא"ל מנשה גלעד, יזם הייטק מאשקלון; סא"ל במיל רוני אליאב, קצין בכיר לשעבר ביחידת שלדג ומפקד הביטחון בנתב"ג; סא"ל משה מוטולה ששימש בעבר כמג"ד בשריון; סא"ל במיל' ד"ר קובי מיכאל מהמכון למחקרי ביטחון באוניברסיטת תל אביב ולשעבר המשנה למנכ"ל המשרד הממשלתי לעניינים אסטרטגיים, וגם אשת החינוך אווה טוטאי, ששימשה כמנהלת של שלושה בתי ספר.

"ההשפעה של אירועים מסוגו של 'צוק איתן' על הכלכלה העירונית וחינוך הילדים בעיר היא דרמטית והם משפיעים על הכלכלה ועל מבנה הקהילה לטווח ארוך", אמר סהר ליעלון, "המענה המיידי שניתן באשקלון לאחר עימותים אינו מספיק. המאמץ העירוני צריך להיות מגובה במאמץ  לאומי ליצירת מבנה הזדמנויות לתושבי אשקלון ומרקם עירוני חברתי איתן, המסוגל לספוג אירועי קיצון ולהתאושש מהם באופן שימנע נטישת אוכלוסייה ופגיעה מצטברת בתעסוקה. יכולתה של העירייה לנווט את העיר בעת שגרה, כך שתישאר אטרקטיבית לתושביה בזמן ולאחר אירועי חירום, היא מפתח חשוב ביצירת החוסן העירוני".

יעלון אמר בפגישה: "חסינות העורף היא מרכיב מאוד חשוב בחוסן הלאומי. ההתנהגות בעת אזעקה מאוד חשובה, כי צריך להיות ערוכים לפגיעה בשטח העירוני. התנהלותה של הרשות המקומית היא מרכיב קריטי בהתמודדות עם מקרה של התקפה על העורף. שאלת החוסן מתחילה ממנהיגות מקומית שמשדרת ביטחון, הבנה וידיעה מה צריך לעשות. מצבי חירום קורים בלי התראה מראש וצריך לשדר להם תגובה מהירה. מהירות התגובה והיכולת להתאושש מהר תלויה גם במנהיגות המקומית. התנהלות צוותי ההצלה בטווח הקצר והתנהלות צוותי החוסן בטווח הארוך הן קריטיות לתוצאה – כמה זמן לוקח לפנות את הזירה ואיך מטפלים בקורבנות של פוסט טראומה".

במהלך הפגישה העלה סהר בפני יעלון גם את חשיבות הטיפול בגורלו של תושב אשקלון אברה מנגיסטו, הנמצא בשבי ארגון חמאס בעזה מזה שנים. יעלון אמר כי הטיפול במקרה של מנגיסטו ובמקרים נוספים של שבויים וחללים הנמצאים בידי חמאס צריך להיות באמצעות הפעלת לחצים מדיניים על הארגון.

תוכנית ביטחונית לבירת עוטף עזה

סהר כתב תוכנית מפורטת תחת הכותרת "חוסן עירוני ותפיסת ביטחון באשקלון – הנחות, עקרונות ודרכי פעולה אפשריות" שאותה הציג בפני יעלון. התוכנית מיועדת להתמודדות עם ירי תלול מסלול מרצועת עזה, כולל האפשרות לפגיעה באתרי תשתיות חיוניות; פיגועי מל"טים; חדירות דרך הים; פיגועים בעיר ובסביבתה וכן אירועים אחרים כולל פשיעה אלימה, תאונות דרכים גדולות, סכסוכי שכנים אלימים, שרפות, הצפות וקריסות.

בין השאר, מציע סהר להקים קבינט ביטחון עירוני שיכלול בעלי סמכות מתחומים שונים שישמש כצוות חשיבה, תכנון וסיוע לצדו של ראש העיר, יסייע לשפר את המעברים בין שגרה לחירום, יגבש תפישת ביטחון עירונית, יפתח ויתכנן ויוביל את התרגול למענה הארגוני לאיומים.עוד קוראת התוכנית להתקין באשקלון מערכת "עיר חכמה" שתכלול מצלמות אבטחה ברחבי העיר, מוקד רואה, שליטה והעלאת כוחות על גבי מפות בזמן אמת, קשר מתקדם ועוד.עוד מצויין כי על העירייה להימנע מכפל מערכות להתמודדות עם אירועי קיצון ועליה להקים מערכות מתמחות בניהול אירועים על ציר של עצימות, משגרה ועד חירום, לחלק את הסמכויות בין המוקד העירוני למל"ח באופן ברור, לבצע תרגול מקדים של מערכות ואנשי מפתח ברשות בתרחישי חירום שונים ברמות עצימות שונות.סהר מציין בתוכנית כי ההתמודדות העירונית עם מצבי חירום כרוכה בסדר עדיפויות עירוני וממשלתי שישפר את מבנה ההזדמנויות והתעסוקה ואת החינוך וההשכלה באזור (כולל תוכניתו להקמתה של אוניברסיטה רב קמפוסית מחקרית באזור עוטף עזה).התוכנית ממליצה גם על הגברת תחושת הביטחון האישי של תושבי אשקלון באמצעות אכיפה חכמה, שיפור בתפקוד העירוני והטיפול בקריאות המוקד, טיפול מונע וטיפול באירועים קטנים ("חלונות שבורים") וחשיבות הדוגמא האישית המהווה המנהיגות העירונית בשגרה ובחירום.