הקבלנים לוחצים, המהנדסים עוצמים עין, הרשויות נמנעות מאכיפה והמדינה, כנראה שלא אכפת לה, הכסף חורץ גורלות ומסקנות ועדת זיילר לא מעניינו של שום משרד ממשלתי, כל משרד מטיל האחריות על משרד אחר ובינתיים? אנשים נהרגים. אנשים שיוצאים לעמל יומם מסתכנים ומסכנים גם ילדים בדרכם לבית הספר. משפחות נהרסות והחרפה של סטנדרט פיקוח לקוי בישראל הפך לנורמה.

כלים
צילום: אילוסטרציה
צילום: אילוסטרציה

דובר ארגון מפעילי עגורן צריח, מתריע ביתר שאת בחודשים האחרונים על סיכונים רבים ולא רק של העוסקים בענף אלא גם של אזרחים תמימים עוברי אורח, הם ילדיהם ואף רכושם. רועי ויינשטיין זועם וזועק מדם ליבו ושולח אצבע ישירה ומאשימה אל הרשויות המקומיות ומצביע על פקודת העיריות בנושא בניינים.

בסעיף 236: (7) תקבע אמצעי זהירות שיש לנקוט נגד תאונות בשעת הקמת בנינים, הריסתם, שינוים ותיקונם; (8) תפקח על בנייתם ופעולתם של מעליות, פירי מעליות, מנופים ומסוקים בבנינים, תסדירם ותדאג לבדיקתם ככל שתראה צורך בה כדי להבטיח מפני תאונות בקשר אתם, ותדאג לביטוח מפני סכנת מוות או חבלה לאדם העלולה לבוא מהם.

הרשות המקומית לא רק שאינה חפה מאחריות לחיי התושבים, היא מגדילה עשות ועוצמת עיניים אל מול החוק ועוד יותר לנוכח איבוד חיי אדם.