ראש עיריית רהט: ''החוקים לא ישתיקו את המואזין, אם החוק יעבור אציב רמקול על כל בניין ברהט''. כנס רהט-אג'יק לחנוכת אזור התעשיה היהודי-בדואי עידן הנגב, נפתח בהתקפה חריפה של ראשי רשויות בנגב על הממשלה והעומד בראשה, על רקע הזנחת הנגב ומדיניות האנטי דו-קיום שבראשה חוק המואזין.

כלים
כנס רהט-אג'יק לחנוכת אזור התעשיה היהודי-בדואי עידן הנגב. צילום:  יח"צ
כנס רהט-אג'יק לחנוכת אזור התעשיה היהודי-בדואי עידן הנגב. צילום: יח"צ

הבוקר נפתח באזור התעשייה החדש 'עידן הנגב' כנס בנושא שיוויון הזדמנויות בנגב המאורגן ע"י אג'יק - מכון הנגב.

הכנס נערך לציון השקת אזור תעשייה יהודי-בדואי המשותף לעיריית רהט והמועצה האזורית בני שמעון ומשתתפים בו בכירים כגון ח"כ איימן עודה, פרופ' אבישי ברוורמן, לשעבר שר המיעוטים, יאיר סרוסי – יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, ד"ר אהוד דודסון - מנכ"ל המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה וראשי רשויות.

טלאל אלקרינאוי, ראש עיריית רהט תקף בנאומו את ראש הממשלה נתניהו ואמר "לפני חצי שנה הזמנו את רה"מ נתניהו להשתתף בטקס הפתיחה של אזור התעשייה החדש או לבקר בו, מאז הוא היה לפחות 5 פעמים בנגב אבל לכאן הוא לא הגיע. מה לעשות יש כאן ישובים של ערבים ויש ישובים של קיבוצניקים, אין כאן מתפקדי ליכוד. אנחנו התפקדנו למדינת ישראל ולדו-קיום. המפעלים, העסקים, בתי החולים והישובים בנגב הם שמקיימים את הדו-קיום הזה, יום יום ושעה שעה ואנחנו נמשיך בכך".

אלקרינאוי תקף בחריפות גם את חוק המואזין: "החוקים לא ישתיקו את המואזין בישובים הערביים, גם אם תעביר את החוק, אדוני ראש הממשלה, אשים רמקול על כל בניין ברהט שישיר אללה הוא אכבר, כי חופש הפולחן חשוב לנו, חשוב מאוד שגם אזרחי המדינה הערבים יהיו חלק ממנו."

"אנו מובילים פיתוח של עוד כ-4,000 יחידות דיור בעיר רהט ופועלים לחבר את רהט ואת אזור התעשייה החדש עידן הנגב לכביש 6 וכמו כן לפתח את אזור התעשייה. אנו מקימים היכל תרבות חדש ברהט בעלות של כ-31 מיליון ש"ח על מנת שנוכל להיפגש בו בכנסים הבאים כדי שייתן מענה גם לרהט, גם לבני שמעון וגם ללהבים, כולנו חיים כאן ביחד. כולו פועלים כדי לפתח כלכלה, תעסוקה, בריאות, חינוך ורווחה", סיכם אלקרינאוי.

סיגל מורן ראש מועצת להבים, אמרה בכנס: "עשינו הרבה דברים עד היום גם למרות הממשלה, נמשיך לעשות עם ולמרות הממשלה. נקודת המוצא של כולנו היא שותפות הגורל אנחנו חייבים להציב אלטרנטיבה של שכנות טובה לגל המתלהם ששוטף אותנו. בימים קשים אלה בהם האינטרס של ההנהגה הוא לפלג בין השבטים השונים בחברה הישראלית, כך לדעתם ניתן למשול בקלות, אנחנו בונים אלטרנטיבה שפויה יותר, מעשית, של לנהוג אחד בשני בכבוד ולעסוק במציאת המכנים המשותפים. הם (הממשלה) מסרבים להצטרף אבל אנחנו ממשיכים בלעדיהם. מזה כשני עשורים המועצה האזורית בני שמעון פועלת למיגור אי-השוויון הכלכלי בנגב מתוך הבנה שלא נוכל להמשיך באורח חיינו מבלי להכיר בכך שיש אנשים בצד השני של הכביש שעברו הזנחה מכוונת של עשרות שנים. כל הנגב הוזנח ובמיוחד המגזר הבדואי וזה מתחיל להשתנות. מפעלים מתחילים להיפתח. הדוגמא הטובה ביותר היא המקום שבו אנחנו נמצאים ויש אזורי תעשייה נוספים שקמים בימים אלה."

חיר אלבאז מנכ"ל משותף אג'יק - מכון הנגב, אמר: "אנו מאמינים שבאמצעות עשייה ערבית-יהודית אפשר ליצור נגב משותף שבה כולם ירוויחו. רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, משקיעים עסקיים וארגונים חברתיים צריכים לפעול במשותף כדי לקדם את כולנו למען כולנו. אנו בטוחים שבעזרת כל השותפים נעמוד במשימות ונמשיך לפתח את הנגב שנה אחרי שנה."

פרופ' אבישי ברוורמן, שר המיעוטים לשעבר, אמר "הכינוס כאן הוא הכי חשוב במדינת ישראל. אזור התעשייה הזה יהיה הבסיס לתעשייה, התיירות, המים, החקלאות וכל הדברים שהנגב מיוחד בהם. אם תצפו שהממשלה תוביל אתכם לא תגיעו לשום מקום. בדואים צריכים להוביל את הנושא הבדואי בנגב. לא יהודים, בדואים. יש פה מנהיגות נפלאה שיכולה להתחבר למנהיגות היהודית בנגב. צריך ליצור פה חזון, לחשוב בגדול להביא תעשיות כדי שיהיו פה אלפי מקומות עבודה בשנים הקרובות, כי אם לא יהיו, אללה ירחמו", סיכם.