סקר ארבעת השבטים: רוב הדתיים והחרדים חושבים שהערבים מהווים איום על החברה; 58% מהחילונים לא מרוצים מהמצב במדינה. צוות מיוחד, בראשות המכון למדיניות ואסטרטגיה בבינתחומי, שהוקם לאחר נאום "ארבעת השבטים" של הנשיא ריבלין, הגיש היום את המלצותיו לקידום האחדות. בסקר שערך הצוות עולה תמונת השסעים בחברה במלוא עוצמתה. 70% מהחרדים מתנגדים ליצירת חברה ישראלית אחידה. "אין לנו אפשרות אחרת ללאומיות", אמר ריבלין

 סקר ארבעת השבטים מוגש לנשיא ריבלין. צילום: מארק ניימן/לע"מ
סקר ארבעת השבטים מוגש לנשיא ריבלין. צילום: מארק ניימן/לע"מ

סקר עומק שהוצג היום (שלישי) לנשיא המדינה, ראובן ריבלין, חושף כי 83% מהחרדים ו-77% מהדתיים הלאומיים חושבים שהערבים מהווים איום על החברה הישראלית. הסקר, שנערך על ידי מכון סמית במיוחד עבור המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה, התבצע במסגרת עבודת צוות מיוחד, שהוקם לאחר נאום "ארבעת השבטים" של ריבלין בכנס הרצליה בשנה שעברה.

"אין לנו אפשרות אחרת ללאומיות", אמר ריבלין לאחר שהוצגו לו הממצאים. "חייתי כאן גם עשר שנים לפני קום המדינה והבטתי בכל עליה על הקשיים שבה. כבר אז הבנו שאין לנו ברירה אלא לחיות עם המחלוקות, מפני שהאיום מתדפק מבחוץ. הוכנסנו כולנו אל אותו הסיר, אבל במרוצת דור אחד הבנו שהדבר אינו אפשרי".

הסקר מצא עוד כי חלק גדול מהאוכלוסייה בישראל אינם שבעי רצון מהמצב הכללי במדינה. 58% מהחילונים ו- 54% מהערבים דיווחו שהם לא מרוצים, לעומת 20% בלבד מהדתיים-לאומיים ו-40% מהחרדים.

הישראלים, מסתבר, חלוקים לגבי האפשרות לשותפות בין המגזרים השונים בחברה. 70% מהחרדים השיבו כי לדעתם אין אפשרות ליצירת חברה ישראלית אחידה. לעומתם, רוב המשיבים בסקר השיבו כי הם תומכים בחזון הנשיא ליחס של שוויון והוגנות לכל ה"שבטים", מבלי להפלותם לטובה או לרעה (70% מהחילונים, 66% מהערבים, 56% מהחרדים ו- 54% מהדתיים).

בנוגע לעמדות כלפי פתרון מדיני, במגזר היהודי נרשמו פערים משמעותיים בין חילונים לדתיים וחרדים. עמדות החילונים דומות לאלו של הערבים: 56% מעוניינים ב"פתרון שתי מדינות". לעומתם, 67% מהדתיים-לאומיים ו-53% מהחרדים תומכים דווקא בפתרון המדינה האחת.

להשקיע את רווחי הגז בשילוב חרדים וערבים בהייטק

בתשובה לשאלה "האם ניתן לייצר ערכים משותפים על ידי חינוך משותף?" 79% מהחרדים ציינו שלא, 55% מהדתיים שללו גם הם, לעומתם 45% מהערבים ו- 39% שתמכו בחינוך משותף. בנוגע לצורך לייצר מפגש היכרות בין המגזרים השונים 84% מהערבים ו-66% מהחילונים מעוניינים, לעומת רוב החרדים (71%) ו-42% מהדתיים שלא מעוניינים.

"מערכת החינוך היא המפתח לסדר ישראלי חדש", אמר פרופ' אלכס מינץ, ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה, שריכז את עבודת צוות ההיגוי. "יש לחזק את ההשכלה הגבוהה המשותפת ולקדם את הישראליות המשותפת בבתי הספר, כאחד המדדים החשובים לכך".

צוות ההיגוי, שהורכב מנציגי כל המגזרים בחברה הישראלית, הסביר בדוח שהגיש לנשיא כי רווחה כלכלית היא תנאי הכרחי להתקיימות לכידות חברתית. על כן, הם ממליצים להשתמש בקרן רווחי הגז בשביל לקדם שורת צעדים, בהם הקמת רשות ממלכתית, שתוקם מכוח החלטת ממשלה ותהיה כפופה לנשיא המדינה, שתעסוק בקידום ישראליות משותפת. בנוסף, ממליצים בצוות לקדם את שילוב המגזרים השונים בהייטק וגיוון תעסוקתי במשק.

את נאום "ארבעת השבטים" נשא ריבלין בכנס הרצליה בשנה שעברה והוא נחשב לאחד הנאומים המכוננים של כהונתו. הנשיא דיבר על כך שהחברה הישראלית מפולגת כיום לארבעה מגזרים – חילונים, דתיים לאומיים, חרדים וערבים – שכמעט ולא נפגשים אלה עם אלה ומתנהלים במנותק האחד מהשני. בעקבות הנאום, החליט הנשיא על הקמת צוות ההיגוי, בהובלת המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה. הצוות קיים שורה של דיונים, מפגשים ומחקרים במשך שנה וגיבש דוח, בו מפורטים שורת צעדים שיובילו לאחדות בחברה הישראלית. הדוח המלא יוצג בשבוע הבא, במסגרת כנס הרצליה ה-16 במושב מיוחד של הכנס בבית הנשיא בירושלים.