"שאלנו אותו - מי אתה? והוא אמר 'ראש צוות מנהלת גרעינים' מטעם אורי אריאל" - בעוד נציגי משרד השיכון והמשפטים טומנים ראשיהם בחול - כספים שיועדו לפריפריה הגיעו ישירות לידיהם של מקורבי אורי אריאל ומפלגת הבית היהודי. כמו כן, עלה בדיון בוועדת השקיפות כי גרעינים עסקו בהחזרה בתשובה בבתי ספר חילוניים במימון המדינה.

ח"כ סתיו שפיר
ח"כ סתיו שפיר

הבוקר התקיים דיון בוועדת השקיפות בראשות ח"כ סתיו שפיר בנושא: "מדוע הממשלה מעבירה את כספי שיקום הפריפריה למרכז? שקיפות בתקציבי הגרעינים וקריטריונים לתמיכה". הדיון נערך בהמשך לפרסומים לגבי הקצאת תקציבים חריגה לגרעינים תורניים המקורבים לבית היהודי ביישובים מבוססים במרכז הארץ על ידי משרד השיכון והחטיבה להתיישבות, זאת מתוך תקציב בגובה 100 מיליון שקלים שיועד לחיזוק הפריפריה.

יו"ר הוועדה ח"כ סתיו שפיר פתחה את הדיון: "גרעיני ההתיישבות בפריפריה הם המשימה הציונית של הדור שלי. לכן כל כך מרתיח לראות כיצד הממשלה הפכה את המשימה החשובה הזו לעוד קומבינה פוליטית. עשרות מיליוני שקלים שיועדו לחיזוק הגרעינים בפריפריה מצאו את דרכם לרמת אביב ג', לשינקין להרצליה ולרעננה, במטרה אחת: לבנות את התשתית הפוליטית של מפלגת הבית היהודי ולצ'פר את העסקנים שלה. זהו שוד הפריפריה."

עו"ד חנן ארליך ממשרד המשפטים התייחס לחוקיות הקצאת הכספים: "מה שאני יכול להגיד זה שהחלטת הממשלה עצמה לא מגבילה את המימון לגרעינים המשימתיים דווקא לפריפריה. מי שיעיין בגוף ההחלטה יראה שלא נאמר שם שהתמיכה מוגבלת אך ורק לפריפריה."

על כך השיבה יו"ר הוועדה: "החלטה שהכותרת שלה נועדה לחיזוק ההתיישבות - כיצד החלטתם לפרש את זה כך שניתן להעביר את התקציב למרכזי ערים מבוססות?"

על כך השיב ארליך: "כל עוד היא לא נסתרת והחלטת ממשלה לא הגבילה אותה אני לא יכול לומר שההתנהלות הזאת סותרת את ההחלטה."

בהמשך הדיון התייחס ארליך לקריטריונים של החטיבה לתמיכות ואמר: "בוא נאמר שזה לא היה הרף המקובל אצלנו בשנים האחרונות לגבי מבחני תמיכה" כמו כן ציין ארליך שבמשרד "בוחנים אפשרות שיהיה איחוד של כלל מקורות תמיכה הממשלתיים השונים וכלל הקריטריונים לאכסניה אחת ולסט נורמות אחיד וכללי." המטרה העיקרית של התהליך הזה היא יצירת שיוויון."

בהמשך הדיון התנער אסף יצחקי, נציג החשבות ממעורבות החשבות בהעברת הכספים: "במסגרת החלטת הממשלה ניתנה אפשרות להעביר הכספים גם באמצעות החטיבה להתיישבות." והוסיף "ברגע שעושים דבר כזה אין פה מעורבות של חשבות."

רונית גדוליאן מנהלת אגף שיכון שכונות במשרד השיכון הוסיפה: "התקציב עבר מאגף תקציבים ישירות לחטיבה להתיישבות בלי מגע יד אדם במשרד השיכון."

יצחקי הוסיף: "ב- 2013 ההעברה הייתה בין גגות שזה למעשה לא עובר דרך החשבויות אלא ברמת התקציב, וב-2014 נפתחה תקנה ייעודית במשרד השיכון שנקראית השתתפות בחטיבה להתיישבות- ובתקנה הזאתי שמו את הכסף לגרעינים החברתיים. אנחנו בסוף השנה הוצאנו התחייבות לחטיבה להתיישבות והעברנו להם את הכסף כנגד זה שהם הראו לנו שהם אכן פרסמו קול קורא בהתאם להחלטת הממשלה."

ליאת שלזינגר מנהלת התחקירים במכון מולד: "76% מהתקציבים לגרעינים התורניים שיועדו לפריפריה היו קשורים באופן אינהרנטי למפלגת הבית היהודי, אנחנו יודעים שמירב הכסף עבר ליישובים מבוססים. מי שעסקו בהקצאת הכספים הם מקורבים של אורי אריאל. ובאופן ישיר- מי שהשר אורי אריאל מינה להיות אחראי על מנהלת הגרעינים הוא הרב דורפמן שהוא עסקן במפלגת הבית היהודי. נציגת משרד השיכון ודאי מכירה את הרב דורפמן..."

על כך הגיבה נציגת משרד השיכון רונית גדוליאן: "הוא הסתובב במשרד, את צודקת." שלזינגר: "אנחנו גם יודעים שהוא חילק הוראות". גדוליאן: "שאלנו אותו - מי אתה? והוא אמר 'ראש צוות מנהלת גרעינים' מטעם אורי אריאל."

עדויות חוזרות על דחיקה של אוכלוסיות חלשות על ידי הגרעינים התורניים

שמואל שטח, מנאמני תורה ועבודה: "אני רוצה להרחיב רגע את הדיון - גם כסף שהוקצה לפריפריה יש לשים לב לאן הוא באמת הגיע. במקומות מסויימים הגרעינים חיזקו את האוכלוסיה החלשה אבל ברוב המקומות בפריפריה הגרעינים העמיקו את הפערים החברתיים בתוך העיר." במיפוי שעשה מצא שטח כי בתי ספר דתיים שקולטים את האוכלוסיה החלשה בבית שמש, שדרות וגבעת אולגה לדוגמא, משתמטים בהדרגה מלקלוט אוכלוסיות חלשות מיד עם הופעת האוכלוסיות "החזקות".

גבי לצקי מעיריית תל אביב: "לרוב כאשר יש פרוייקט לשיקום שכונות שואלים אותנו מה הצרכים שלנו לפני שקובעים את הקריטריונים. הפעם הכל נקבע במשרד השיכון, מבלי להתייעץ עם העירייה מה הצרכים שלנו. הקהילה ברמת אביב הביעה התנגדות גדולה להכנסת הגרעינים האלו לתוך העיר: מתוך עשרה גרעינים בתל אביב חמישה מהם הם באופן מובהק מנגנוני החזרה בתשובה וקירוב לבבות עם ההתנחלויות. מטרת אחד הגרעינים זה ייהוד יפו, מבלי לקחת את הצרכים הפנימיים של הקהילה עצמה. זה נפלא לשקם קהילות מקומיות - אך אך ורק בדיבור עם הקהילה והרשות המקומית."

יו"ר הוועדה שאלה את נציג משרד המשפטים האם חזרה בתשובה נחשבת בכפעילות חברתית. והאם היו מקרים בהן תמיכות נפסלו על ידי משרד המשפטים?

ארליך השיב: "במבחנים שהם יותר בתחום חינוך, חברה ורווחה ההגדרות הן כלליות. פעילות חברתית יכולה להיות כינוי לכל מיני סוגים של פעילויות." והוסיף: "אנחנו מאשרים את מבחני התמיכה. לא את הפעילות של אותן עמותות נתמכות."

דינה דיין מגרעין משימתי במצפה רמון: "אני רוצה רק לבקש ממשרד המשפטים לא לשפוך את התינוק עם המים. יש גרעינים של אתיופים וקווקזים שנמצאים כולם בפריפריה הגאו-חברתית - אני מבקשת לא להקפיא את תקציבי 2016, אין לנו את הפריבילגיה של הארגונים שמקבלים תקציבים ממקומות אחרים. היינו רוצים לראות תהליכים של שקיפות יתר ושיוויוניות אבל שלא יסגרו עלינו את השיבר. אני מדברת בשם בעלי התשובה, לא המחזירים בתשובה, שיושבים במעלות וברמות."

יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון: "מזעזע שדווקא אלו שעוסקים בעבודת קודש ושלא היו מעורבים בסיפורי השחיתות והמסחרה הפוליטית הזו הם אלו שנקטעו התקציבים שלהם, בשעה שחלק מהגרעינים שתוקצבו שלא כחוק בשל קרבתם הפוליטית המשיכו להינות מכספי ציבור. העדויות היום רק ממחישות את היקף הקומבינה שנעשתה על חשבון הציבור החלש ביותר במדינה. אני מתקשה להבין איפה האחריות המוסרית והמקצועית של העוסקים במלאכה וכמובן של נבחרי הציבור - שעל כתפם הוטלו משימות לאומיות כבדות. החטיבה להתיישבות הפכה לחור שחור ששאב מיליונים לפעילות מפלגתית טהורה בעלת תרומה אפסית ואף שמזיקה לקהילות בפריפריה - המהלך הזה בלתי נסלח והוועדה תמשיך לעסוק בנושא עד שנגלה לאן הלך כל שקל."