ערב עיון לזכרו של חבר האקדמיה פרופ' מאיר יעקב קיסטר ז"ל: יום חמישי, 10 בנובמבר 2011 בשעה 17:00 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

כלים

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תקיים יום עיון מיוחד לזכרו של פרופ' מאיר יעקב קיסטר במלאות שנה לפטירתו. מאיר קיסטר היה פרופסור לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לבלשנות ערבית ומזרחנות לשנת תשמ"א.

ערב העיון שיוקדש לזכרו ולפועלו של פרופ' קיסטר יתקיים ביום חמישי, 10 בנובמבר 2011 מהשעה 17:00 (התכנסות בשעה 16:30) בבית האקדמיה למדעים ברח' ז'בוטינסקי 43, ירושלים. בערב העיון ישתתפו חבר האקדמיה פרופ' שאול שקד, הבן פרופ' מנחם קיסטר שירצה על "אסלאם" – מונח קוראני והקשרו במדרש היהודי, ד"ר נורית צפריר שתדבר על תשלום כופר נפש כמקרה בוחן, פרופ' עמיקם אלעד שידבר על ההיסטוריוגרפיה של הכיבוש הערבי – המקרה של קיסריה ופרופ' שרה סבירי על התגבשותה של המיסטיקה המוסלמית.

מאיר יעקב קיסטר נולד בגליציה בינואר 1914 וגדל במשפחה דתית. ב-1939 עלה לישראל והתוודע לראשונה לערבים וללשונותיהם. הוריו שנותרו בפולין נרצחו על ידי הנאצים. ב-1940 החל קיסטר ללמוד באוניברסיטה העברית בחוג לשפה וספרות ערבית ובחוג לתרבות האסלאם. בשנים 1946–1958 היה מורה לערבית בבית הספר הריאלי בחיפה. ב-1954 הקים קורסי התמחות בערבית בבתי הספר התיכוניים.

לאור הצלחת התוכנית הוחלט על הקמת מגמה מזרחנית ברחבי ישראל וקיסטר מונה למפקח הארצי מטעם משרד החינוך. במקביל המשיך בלימודיו האקדמיים באוני' העברית בירושלים. בעבודת הדוקטורט שלו עסק קיסטר בשבט תמים בתקופת הג'אהליה. את תואר הדוקטור קיבל ב-1964 בהיותו בן חמישים ובשנת 1970 היה לפרופסור מן המניין. קיסטר לימד דורות של תלמידים שלמדו אצלו ערבית מודרנית, קוראן, ספרות ערבית קדומה, שירה ערבית קלאסית, קריאה בכתבי יד ועוד.

18 מהם הפכו לפרופסורים לערבית ולמקצועות קרובים. קיסטר ייסד גם את החוג לשפה ולספרות ערבית באוניברסיטת תל אביב ביחד עם פרופסור גדעון גולדנברג בשנת 1969 ולימד בו מספר שנים והיה ממקימי החוג לערבית באוניברסיטת חיפה. ב-1982 יצא לגמלאות.

עבודתו המדעית של קיסטר התנהלה בשני מישורים מקבילים, חקר כתבי-יד (כולל פפירוסים), ומחקר עיוני. כתבי היד שאותם וכמה מהם אף הוציא לאור נמצאים בספריות בפרס, טורקיה, אירלנד, גרמניה והולנד.

בשני המישורים התבסס קיסטר על מחקר פילולוגי פרטני של המקורות האסלאמיים הקדומים, כגון הביוגרפיה של הנביא מוחמד, המסורת (חדית'), ההיסטוריוגרפיה, פרשנות הקוראן וספרות לקסיקוגרפית. עצם חשיפתם וניתוחם הפילולוגי של הטקסטים הוא הישג מדעי שתרם להכרת עולמם הרוחני של המוסלמים.

פרופ' קיסטר עמד במשך מספר שנים בראש מפעל הקונקורדנציה לשירה ערבית. היה חבר המועצה המדעית של הוצאת מאגנס והמועצה המדעית של יד יצחק בן צבי. הוא נבחר כחבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנת 1975. קיסטר נפטר באוגוסט 2010.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS