simfonetraתזמורת סימפונט רעננה הוזמנה על ידי שגרירות ישראל בקנדה והפדרציה היהודית של אוטוווה לפתוח את אירועי שבוע החינוך לשואה בקנדה. הקונצרט, בניצוחו של דוד זבה יתקיים בסיום מפגש בנושא אנטישמיות שיתקיים בפרלמנט הקנדי באוטווה. במסגרת הסיור תקיים התזמורת קונצרט גאלה חגיגי בן שני חלקים ב-9 בנובמבר. הקונצרט יתקיים במעמד שגרירת ישראל בקנדה ושגרירים נוספים, שרים ונציגים מהפרלמנט הקנדי לצד שרים וחברי כנסת ישראלים

כלים

תכנית הקונצרט כוללת את: המחווה לאלמה רוזה- מווינה לאושוויץ, במסגרתה תבוצענה יצירות שנוגנו על ידי תזמורת נשות הוואלס של אלמה רוזה בסיוריה ברחבי אירופה לפני מלחמת העולם ה- 2 לצד יצירות שבוצעו ע"י תזמורת הנשים באושוויץ בירקנאו בזמן המלחמה.

ביצוע הקונצרט בקנדה מרגש במיוחד שכן אחיה של אלמה רוזה ז"ל שהיה פרופסור למוסיקה באוניברסיטת "וסטרן אונטריו" חי בקנדה במשך 30 שנה. כיום נמצא בארכיון ספריית המוסיקה של האוניברסיטה אוסף "מאהלר- רוזה"- מפעל ההנצחה של משפחות מאהלר ורוזה הכולל מכתבים אישיים, מסמכים, תצלומים ותוכניות קונצרטים שביצעה אלמה, שנתקבל אישור לעשות בהם שימוש לרגל הקונצרט.

כמו כן תבוצע בבכורה עולמית היצירה "הוואלס האחרון" מאת המלחין אורי וידיסלבסקי. היצירה "הוואלס האחרון" הינה סוויטה תזמורתית המבוססת על שישה ואלסים שנכתבו על ידי אורי וידיסלבסקי במהלך 20 השנים האחרונות. היצירה מבוססת על ה"ואלס" כצורה מוסיקלית, שבאמצעותה הוא מתמודד עם זיכרון השואה כדור שלישי לשואה.

וידיסלבסקי סבור כי כיום, 65 שנה לאחר סיומה של המלחמה, הזיכרונות לצד הטשטוש והשכחה בונים את עצמם מחדש ויוצרים תמונה עכשווית. הוא בחר לכתוב יצירה המבוססת על האימה לצד האושר, הבדידות לצד היחד, תהומות הייאוש האנושי ולצידם התקווה והמשכיות החיים. הסוויטה היא זיכרון לתקופה, לעולם, להלך רוח, לרגע אחד בודד רחוק, בתקווה שתקופה אפלה כזו לעולם לא תחזור עוד.

בנוסף תקיים התזמורת קונצרטים נוספים תחת הכותרת, "אלמה רוזה מוינה לאושוויץ " במסגרת אירועי השבוע. מטרתו של שבוע החינוך לשואה היא להבטיח את זיכרון העבר באמצעות חינוך הדורות הבאים. באמצעותו הם מבטאים את מחויבותם לזכור את הקורבנות, להוקיר את המורשת שהותירו אחריהם הניצולים ולחנך להבנת הסכנות הטמונות בגלויי גזענות, אנטישמיות וחוסר רגישות לאחר ולשונה. האירועים במסגרת שבוע זה מתקיימים בכל רחבי קנדה.

תזמורת סימפונט רעננה מקפידה מאז היווסדה לשלב בין משמעות ובין עשייה במטרה להפוך את העשייה למשמעותית, וכך לצד הרפרטואר הקלאסי, היא מקפידה לעסוק במורשת היהודית ובזכר השואה. זאת מתוך אמונה, כי דרכו של העם היהודי אל העתיד נעשית כשפניה אל העבר. בשנת 2007 זכתה התזמורת בפרס "אנגל" היוקרתי על "תרומתה הייחודית בטיפוח מורשת המוסיקה היהודית לדורותיה".

"אלמה רוזה- מווינה לאושוויץ"

קונצרט המחווה לאלמה רוזה, מלבד היותו תיעוד מיוחד במינו על חיי אמנית ותקופה השזורים זה בזה ללא הפרד, הפך עבור תזמורת סימפונט רעננה לשליחות.

האינפורמציה העשירה והנדירה ששימשה רקע לקונצרט נשאבה הן מהספר "אלמה רוזה - מווינה לאושויץ" - פרי עבודת מחקר בת 22 שנה של החוקר הקנדי ריצ'רד ניומן, ובעיקר מעדות חיה בזמן אמת מאחת הניצולות הבודדות שעודנה בחיים, הגב' הילדה שמחה, שהייתה המקורבת ביותר לאלמה, וניגנה בנסיבות הנוראיות ההן.

אלמה רוזה נולדה למשפחת אצולה מוסיקלית. היא הייתה בתו של ארנולד רוזה, ואחייניתו של גוסטב מאהלר. אלמה, שהפכה לכנרת מוכרת בזכות עצמה, הקימה את תזמורת הנשים- Die Wiener Walzermaedeln, עמה הופיעה בכל רחבי אירופה.

לאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה הצליחו אלמה ואביה לברוח ללונדון, אך אלמה נאלצה להרוויח כסף כדי לתמוך באביה ונסעה להופיע בהולנד. כשהגרמנים כבשו את הולנד היא נלכדה שם, ומאוחר יותר ברחה לצרפת, אך בסוף שנת 1942 היא נעצרה על ידי הגסטאפו. ב- 1943, לאחר כמה חודשים במחנה בצרפת, נשלחה אלמה לאושוויץ.

הכישרון המוסיקלי של אלמה רוזה הוכר גם באושוויץ, והיא הנהיגה את ה-Madchenorchester von Auschwitz (תזמורת הנשים של אושוויץ שמטרתה העיקרית הייתה לנגן בשער המחנה לאסירים היוצאים לעבודה וממנה). אלמה עיצבה את התזמורת, ניצחה עליה, תזמרה לה ולעיתים ניגנה בקונצרטים סולו כינור. בתקופה זו לא הוצאה להורג אף אחת מן הנגניות, וכאשר חלו הן נשלחו לטיפול בבתי החולים. למרות כל זאת, אלמה רוזה, שבשנות השלושים עצרו עבורה את התנועה בווינה ושזכתה להערצתם של מנגלה ובכירי האס-אס, מתה באושוויץ בשנת 1944.

נסיעת התזמורת מתקיימת בתמיכת משרד החוץ, יד ושם, קרן ריץ' והקרן לשימור מורשת השואה של תזמורת סימפונט רעננה.