בדיון משותף שיתקיים מחר בוועדה לזכויות הילד ובוועדת המשנה למאבק בסחר בנשים תוצג תמונת מצב קשה: אין כיום מסגרות טיפוליות-שיקומיות ייחודיות לקטינים המנוצלים לצורכי זנות

כלים

"בשנה בה מתרבות הכותרות בדבר תקיפות מיניות של קטינים וקטינות הדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (מצ"ב) מראה כי זהו רק קצה הקרחון של התופעה הקשה של ניצול מיני של קטינות בכלל ולזנות בפרט, כאשר גיל המנוצלות הולך ויורד", אומרת יו"ר ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים אורית זוארץ לקראת הדיון שיתקיים מחר בשעה 9:30.

"אני רואה בחומרה מציאות בה אין מסגרות ייעודיות לטיפול בקטינים וקטינות שמנוצלים לזנות. המסגרות הקיימות לטיפול בזנות בגירות לא מותאמות ולא נותנות מענה לקטינים וקטינות. הקטינים המנוצלים לזנות נופלים בין הכיסאות של השרים הממונים שבורחים מטיפול בתופעה".

"ניצול מיני של קטינים הוא פשע חמור בהיותו מדרון חלקלק הגורם להידרדרות הקטין לעבריינות וחיי פשע", אומר יו"ר הוועדה לזכויות הילד זבולון אורלב, "לכן יש להפעיל את כל האמצעים החוקיים למניעת ניצול מיני ולהעניש בחומרה את המנצלים".

ממסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שנכתב לקראת הדיון המשותף מחר של ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים והוועדה לזכויות הילד לקראת היום הבין-לאומי לזכויות הילד בנושא "ניצול מיני מסחרי של קטינים בישראל" עולה כי לגורמים המטפלים בבני נוער בסיכון מוכרים כמה מאות בני נוער המנוצלים למטרות זנות. ההערכה היא שהמקרים המוכרים הם קצה הקרחון של התופעה. להערכת משרד הרווחה והשירותים החברתיים מספרם של בני הנוער העוסקים בזנות בהגדרתה הרחבה הולך וגדל.

עם השנים גיל הקטינים במעגל הניצול המיני המסחרי הולך ויורד. במחקרים בארץ ובעולם נמצא כי גיל הכניסה לזנות הוא מ-11 עד 19. הגיל הממוצע הוא 14-13, כלומר מתחת לגיל ההסכמה לקיום יחסי מין על-פי חוק.

מאז שנת 2007 פועלת תוכנית בין-משרדית לטיפול בנערות, בצעירות ובנשים במעגל זנות. 2% בלבד (כמה עשרות) מכלל הנשים הנעזרות בתוכנית הן קטינות.

בשנים 2009-2000 נפתחו במשטרת ישראל כ-35 תיקים בגין עבירות ניצול מיני מסחרי של קטינים. מכלל התיקים שנפתחו, 19 נסגרו, רובם בשל חוסר ראיות או חוסר אשמה.

שני תיקים בלבד מאלה שנפתחו באותן שנים נפתחו נגד לקוחות של קטינים שנוצלו מינית באופן מסחרי. מתוך שלושה תיקים בלבד שנפתחו בגין סרסרות מחמירה בקטין, שני תיקים בפרקליטות, ואחד נסגר עקב חוסר עניין לציבור.

באותן שנים נפתחו במשטרת ישראל 69 תיקים בגין "שימוש בגופו של קטין" שמוגדר בסעיף 214א(ב) לחוק העונשין "פרסום פוגע" – פרסום תמונת עירום או תמונה של חלקי גוף אינטימיים של איש או אשה, תמונה שיש בה קיום יחסי מין או אלימות מינית וכדומה. 52 תיקים מהם נסגרו.

שירותי הרווחה אינם מקיימים פעילות איתור אקטיבית (reaching out) של בני נוער המנוצלים למטרות זנות. משרד הרווחה תומך במימון עמותות העוסקות באיתור קטינים בזירות הזנות, אולם גורמי איתור הללו פועלים כיום באזורים מעטים ועדיין אינם מגיעים לכל הארץ.