יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ מאיר שטרית הציג היום את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית ללא הסתייגויות בפני מליאת הכנסת.
לדבריו של ח"כ שטרית: "האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, כמו מוסדות מקבילים לה בעולם, הוקמה מתוך הכרה בחשיבות המדע ובחיוניות של קידומו באמצעות איגוד מיטב אנשי המדע בארץ ובין השאר כדי לייעץ לממשלה בנושאים מדעיים בעלי חשיבות לאומית. לצערי, בשנים האחרונות נחלשו עוצמת השפעתה של האקדמיה ויכולתה לקיים את תפקידיה, כפי שעלה גם מדוח מבקר המדינה לשנת 2004. בין הסיבות לכך - חוסר בהירות לגבי מערכת היחסים בין האקדמיה ובין הממשלה ומכשולים בירוקרטיים המקשים על האקדמיה לתפקד".
מטרת החוק המוצע שגובש בתיאום עם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר ועם האקדמיה, להתמודד עם בעיות אלה, וזאת באמצעות הרחבה ופירוט של מטרות האקדמיה ותפקידיה, כך שיכללו גם ביצוע הערכות מצב לאומיות בתחום המחקר והתכנון המדעי, ובמסגרת התפקיד הנוגע לקידום הפעילות המדעית, גם פעילות מדעית בין-תחומית ופעילות בתחומי דעת חדשים. תיקון זה מבוסס על ההמלצות בדוח הוועדה לבדיקת מטרותיה ותפקודה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (דוח אברמסקי), שהוגש לשר המדע והטכנולוגיה ביוני 2005.
עוד מוצע, כדי להדגיש את פעילות האקדמיה כגורם שנועד לייעץ ולספק מידע לממשלה בתחום המדע, לקבוע במפורש כי משרדי הממשלה רשאים לפנות לאקדמיה בנושאים שנדרש בהם ידע מדעי או שקשורים לפיתוח המדע בישראל שבתחום מטרות האקדמיה ותפקידיה. מתן מידע וייעוץ כאמור על ידי האקדמיה ימומן מסעיף תקציב המשרד הממשלתי שביקש את הייעוץ או המידע, ולא יהיה טעון מכרז.
האקדמיה תגיש מדי שנה דוח על פעולותיה ומדי שלוש שנים סקירה על מצב המדע והמחקר בישראל, בין היתר בהשוואה למצב המדע והמחקר בעולם. הדו"ח יוגש לממשלה, ועדת השרים למדע וטכנולוגיה ולועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת ואלו יהיו חייבים לקיים דיון על הדוח השנתי והסקירה.
ח"כ זבולון אורלב אשר יזם את החוק ברך על ההצבעה ואמר:"חוק האקדמיה הוא חוק מלפני 50 שנה ועדיין יש אבק רב שצריך לתקן, אני מקווה שזהו צעד ראשון בדרך ארוכה". הצעת החוק עברה ברוב של 15 ח"כים וללא כל מתנגדים.