anat_ronkoבטקס מרגש במסגרת פסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה הוכרזו הזוכים בתחרות שעסקה השנה בנושא 'השכן ממול'. תחרות הסרטים הקצרים היא פרי שיתוף הפעולה הפורה בין המחלקה לקולנוע תיעודי במרכז האקדמי ויצו חיפה וקרן גשר לקולנוע רב תרבותי

כלים

יוצרי קולנוע צעירים הוזמנו להפנות את המצלמה למשתקף בחלון האחורי, לחצר ממול או לסביבה הרחוקה אשר נוגעת בכל אחד מאיתנו וליצור סרט בן 5 דקות. כ 60 סרטים הוגשו לצפייה מוקדמת של ועדת השיפוט, סרטים המאפשרים הצצה לעולמות ודמויות המרכיבות את החברה בה אנו חיים.

הסרטים הזוכים :

במקום הראשון: ביטחון המדינה של מיש רוזנוב וענת רונקו - זכה במענק פיתוח ליצירה קולנועית בסך 5,000 ₪ מטעם קרן גשר לקולנוע רב תרבותי -על מקוריות, עלילה בלתי צפויה והתייחסות ייחודית למציאות חברתית מורכבת.

הסרט העלילתי בן 5 דקות: יפו ד', בוקר יום שבת. משפחת אוסטרובסקי מתכוננת לארוחת בוקר כשלפתע זוג חיילים מתדפק על דלתה. חייל וחיילת משתלטים על ביתה של המשפחה בטענה שעליהם לבצע תצפית על שכונה ערבית שממול. משותקים על ידי צירוף מילים "ביטחון המדינה" , בני הזוג אוסטרובסקי משתפים פעולה, אך בנם, אלי, מגלה שהדברים לא תמיד הינם כפי שהם נראים...

במקום השני: Play Me של נועה יפה - זכה במחשב Mac Book Pro מתנת iDigital -על דיוק מרגש וביטויי נאמן של נושא התחרות המאפשר הצצה נדירה למורכבת התקשורת בחיינו.

הסרט מתאר את היום שבו שלי, 30 ,בחורה הרגילה להסתגר בביתה ולצלם את החיים של הבניין ממול, מקבלת שיחת טלפון לא מזוהה ואיתה קלטת וידיאו שבה היא מופיעה. מהשיחה היא מבינה כי מדובר במישהו או מישהי שהוא כמוה, המצלם את הבניין שלה ואותה. אותו בן אדם מתגרה בשלי ורוצה להוציא אותה משיגרת הבדידות שלה ולהצטרף אליו,לאחד כוחות ולהמשיך לתצפת על העולם ביחד. שלי מפקפקת בזהות הבן אדם ולאורך השיחה שמעמתת אותה עם פחדיה ,היא מחפשת באוסף הקלטות שלה את הבן אדם שמאחורי הקול ותוך כדי אנו נחשפים לאנשים השונים שעליהם היא מתצפתת.

השיחה נגמרת בסימן שאלה ושלי תוהה על עולמה, היא שומעת את קולות הרחוב הסואן, נעמדת מול החלון ומבחינה בצללית העומדת מולה ומנופפת לשלום,היא מביטה בדמות ולבסוף מרימה את ידה ומנופפת לשלום בחזרה.

במקום השלישי: השכן שלי שלמה, אהלן וסהלן של גלעד רונן - זכה בiPod touch מתנת iDigital על תיעוד נאמן ולא שגרתי של נושא הנמצא קרוב לכל אחד. תקציר הסרט:

"למטה, מתחת לבניין שלנו ראיתי אותו. עם כובע לבד. הוא סיפר לי, בלא שהכרנו עדיין, שבפרוץ מאורעות המרד הגדול בתרפ"ט, בחור ארמני בשם איברהים העלה אותו על הטנדר האדום שלו, והסיע אותו מאזור שוק הפשפשים לתוך תל אביב, ובכך הציל את חייו. שלמה היה השכן שלי.

וכך נפגשנו מדי שבוע, הולכים ביחד לבית הקפה השכונתי. שלמה עם אלת שוטר בריטי ואני עם מצלמה. שלמה סיפר לי אז על החיים שלו, תקופת השירות בהגנה. לאט התקרבנו, והוא הזמין אותי לתה חם בביתו, שתי קומות מתחתי. שלמה חי לבד, מאז שהוריו נפטרו. הוא מעולם לא התחתן. שלמה גם לא הפסיק לשתף אותי ברצון שלו למות, "נמאס לי כבר, גלעד, נמאס לי." ואז הוא עזב. יצא לבית אבות. עברו עוד שלוש שנים, ובכל פעם שאני מתקשר אליו, אני חושש שכבר זהו, שיאמרו לי בקול קר שהוא נפטר. אולי סיום הסרט הזה, יאלץ אותי לצאת קצת מעצמי, ולהתקרב סוף סוף לשלמה, לשכן שלי, שלמה."

במקום הרביעי: לנור האבודה של יותם שש - זכה בiPod shuffle מתנת iDigital על שפה קולנועית ניסיונית מרתקת. הסרט עוסק בעמית, בחור רגיל אשר רואה בעולם שמחוץ לחלונו משהו מעט פנטסטי. יום אחד הוא מבחין בכיסא בודד מתחת לביתו, הוא מחליט לרדת ולאסוף אותו לביתו. כאשר הוא חוזר הביתה הכיסא נעלם. מי לקח לעמית את הכסא? פורץ? שכן? האם הוא בכלל אסף אותו לדירתו מלכתחילה? ואם לקחו מה הטעם? אלו השאלות שאנו ועמית מתמודדים איתן לאורך הסרט.

במקום החמישי: ככה פשוט של חגי שומרוני – זכה לציון לשבח על מונולוג פנימי מסקרן וסיפור לא שגרתי. שומרוני על סרטו: "רגע קצר מן החיים, המכיל רגע קצר אחר. בפעם הראשונה ששמתי את ידי על מצלמת וידאו, הנצחתי רגע משמעותי בחיי. רגע בו לא חדלתי להרהר מספר שנים. הנצחתי אותו בדומה לאופן בו דמיינתי שהתרחש. כשלוש שנים לאחר יצירת הסרטון הוספתי לו קריינות, לאחר שבפעם הראשונה מזה עשר שנים המחשבות הניחו, ולרגע קל שכחתי... הצצה לתוך מחשבותיי, לתוך טראומה משפחתית, לתוך שברירי רגעים המשנים את חיינו ולאלה שאינם משנים דבר.

בסרטון: קריינות המתארת שיחה בין אימי לנציג חברת הסלולר ותלונותיה בפניו על רקע שחקנית המגלמת את דמותה של אחותי השמה קץ לחייה עשר שנים קודם לכן תוך הקשר מחשבותיי המתעוררות בעקבות שיחת הטלפון בקשר למתרחש על המסך."

סרטים בולטים נוספים: אהבה ממבט ראשון של ויטלי קריביץ , קצת שקט של מיש רוזנוב וענת רונקו.

ענת רונקו ומיש רוזנוב – "קצת שקט" סרט עלילתי, 2:20 דקות

בעידן בו מרביתנו נחשפים למלחמות דרך מקלטי הטלוויזיה, יושבים בבתי קפה מול המחשב הנייד, עסוקים בשליחת הודעות טקסט או בצפייה ב"אח הגדול", קבלו סרט נסיוני קצר על משפחה ישראלית אחת שמתיישבת לאכול ארוחת צהריים בזמן המלחמה בעזה. רק מה, בעוד שביד אחת בני המשפחה אוחזים במזלג, ביד השנייה הם מפעילים מצלמת וידאו. בשבילם, הדרך היחידה לאהוב היא דרך המסכים. מציאות מקבילה או אולי מציאות שבדרך?

אהבה ממבט ראשון – ויטאלי קריביץ'

אילת, אישה בשנות ה-40 לחייה, חיה לבד ומעולם לא הייתה מאוהבת. היא מנסה את מזלה דרך האינטרנט ובמפגשים עם אנשים, אבל היא עדיין לא מצליחה להתאהב או לזכות באהבה. באחד המפגשים היא פוגשת גבר, והיא מתאהבת במבט ראשון , לראשונה בחייה כאישה בוגרת.

לרוע מזלה, לפני שהיא מספיקה לנסות את מזלה אתו ולהציע לו להכיר אותה טוב יותר, חברתה הטובה מגיעה למפגש, והזיק שניצת בינה לבינו מיידי. מעתה ברור לה שהיא אינה יכולה לממש את אהבתה או לגלות להם ולהסתכן באובדן כפול. היא נותרת עם לב שבור, אבל לא מוכנה להפסיק להאמין שיום אחד עוד תהיה לה אהבה גולה.

חברי ועדת השיפוט של התחרות:

גב' זיו נווה – מנכ"לית קרן גשר לקולנוע רב תרבותי

מר בוריס מפציר – ראש המחלקה לקולנוע תיעודי- המרכז האקדמי לעצוב ויצו חיפה

גב' טרי שרויאר – ראש המחלקה לעיצוב גרפי ותקשורת חזותית - המרכז האקדמי לעצוב ויצו חיפה

פרופ' מיכה קירשנר – ראש המחלקה לצילום - המרכז האקדמי לעצוב ויצו חיפה

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS