האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים - דו"ח מצב המדע בישראל: תשע"ז – 2016 - נשיאת האקדמיה מגישה היום ליו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת דוח מצב המדע השני המוגש היום לוועדת המדע בכנסת ולשר המדע זהו פרי עבודת ועדה של חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, והוא מוגש על פי חוק האקדמיה. הוועדה כללה ארבע תת-ועדות, שכל אחת מהן עמלה על הכנת סעיף ייחודי מסעיפיו. הדוח נועד להצביע על הישגים מחד גיסא ועל פערים מאידך גיסא במחקר האקדמי בארץ בשלוש השנים האחרונות, למען קידומו וביסוסו.

כלים
עיקרי מסקנות הדו"ח הם אלה:  קיים פער גדל והולך בין ישראל לבין המדינות המתקדמות במחקר המדעי, בכל האמור בהצטיידות בתשתיות מחקר.  תמונה: אילוסטרציה
עיקרי מסקנות הדו"ח הם אלה: קיים פער גדל והולך בין ישראל לבין המדינות המתקדמות במחקר המדעי, בכל האמור בהצטיידות בתשתיות מחקר. תמונה: אילוסטרציה

כיווני הפיתוח של המחקר המדעי ושל מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל נקבעים במסגרת התקציב הרב-שנתי של ות"ת; תכניות הפיתוח של האוניברסיטאות, התלויות לא מעט בפילנתרופיה; פעילות תל"מ (הפורום לתשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח), ופעילותם של חברי הסגל. לאחרונה, בראשית שנה"ל האקדמית תשע"ז, אושרה על ידי הממשלה התכנית הרב-שנתית להשכלה הגבוהה של ות"ת, הכוללת הגדלה בתקציבי המחקר בשש השנים הקרובות.

הדוח נפתח בסקירת ההישגים הבין-לאומיים הנכבדים, והפרסים הישראליים הבולטים להם זכו מדעני ישראל בשנים האחרונות. סעיף מיוחד מוקדש לחסרים בתשתיות לאומיוֹת הנתפסות כקריטיות למחקר בתחומי המדעים, ולצעדים הנדרשים כדי להשלימם. סקירה נרחבת מוקדשת למצבם של מדעי הרוח, הניצבים בפני משבר מתמשך, ושל מדעי החברה בישראל. לאחר מכן נסקר מצבו של 'המחקר התרגומי' בישראל, המוגדר כמכלול הפעולות שמטרתן העברת ידע וטכנולוגיה המיוצרים במסגרת המחקר הבסיסי באוניברסיטאות המחקר ובמכללות למכוני מחקר יישומי ולתעשיות עתירות ידע. במסגרת זו נסקרת בקצרה התכנית הלאומית הייחודית בננוטכנולוגיה שהסתיימה זה עתה. סעיף נוסף מוקדש לסקירת קשרי המדע הבין-לאומיים, המתבטאים בשיתופי פעולה בין מדענים, בשיתופי פעולה ממלכתיים ומוסדיים, ובשיתופי פעולה במסגרת 'מדע גדול' – מיזמים בין-לאומיים בחזית המדע המקיפים, מטבע עיסוקם וייעודם, השקעות עתק ופעילוּת רבת-היקף בתשתיות ובכוח אדם. מוצג קובץ של נתונים בולטים המתייחסים לתשומות-תפוקות של המערכת המדעית ומערכת ההשכלה הגבוהה הישראליוֹת. כמו כן נסקרים הדוחות התחומיים של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים שבחנה לאחרונה שני תחומי מחקר מרכזיים: הפיזיקה הגרעינית והארכאולוגיה. לאחר מכן מובא תיאור קצר וממצה של מצבן העכשווי של האוניברסיטאות בישראל.

לבסוף מוצע סיכום לגבי מערכת המדע, מערכת ההשכלה הגבוהה, דו"חות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וקשרי החוץ המדעיים של ישראל. חותמת את הדוח רשימת חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחברי האקדמיה הצעירה.

סעיף הנספחים מצוי בסוף הדוח מפנה אל המסמכים הרבים שנאספו על ידי הוועדה והנמצאים בשלמותם באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ( ).

עיקרי מסקנות הדו"ח הם אלה:

קיים פער גדל והולך בין ישראל לבין המדינות המתקדמות במחקר המדעי, בכל האמור בהצטיידות בתשתיות מחקר יקרות, דוגמת מיקרוים אלקטרוניים רבי-עוצמה מחד גיסא, ובמפעלים תרבותיים גדולים דוגמת מילונים מדעיים במדעי הרוח ומסדי נתונים במדעי החברה. לפיכך אנו ממליצים על הקמת תכנית למימון תשתיות מחקר מדעי המבוססת על מצוינות מדעית בעבור המדעים המדויקים, ההנדסה והמחקר הרפואי; ובעבור תכניות ומיזמים גדולים במדעי הרוח ובמדעי החברה.

– טיפוח שיתופי פעולה בין מדענים ישראלים לבין עמיתיהם מחו"ל מהווה אחת מאבני היסוד החשובות של המחקר האקדמי בארץ. אנו קובעים כי שיתופי הפעולה הקיימים במסגרת הקרן הדו-לאומית ישראל-ארה"ב (BSF) אינם עונים על הצרכים של המדענים משני צִדי האוקיינוס. על כן אנו מציעים להרחיב את המסגרות למימון מחקרים משותפים בין מדענים מישראל ומארצות הברית על ידי הרחבת שיתוף הפעולה בין הקרן הדו-לאומית (BSF) לבין הקרן הלאומית למדע האמריקנית (NSF).

כמו כן מוצע לשקול הצטרפות למיזמים בין-לאומיים גדולים, שבהם יכולה לבוא לידי ביטוי מצוינות מדעית מובהקת של מדענים ישראלים.

– פיתוח מדעי הרוח והחברה ושמירה על מעמדם הראוי במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל חיוניים לדמותה התרבותית והחברתית של המדינה. יש למצוא דרכים נוספות כדי להתגבר על המשבר המתמשך במדעי הרוח. יחד עם זאת, אנו סבורים כי לא יהיה מנוס מהאחדת תכניות בתחומים מסוימים, ובכלל זה הקמת תכניות ביןאוניברסיטאיות.

– לנוכח ההשתנות המהירה של קווי המתאר של תחומי הידע במדעי החברה והשילובים הביןתחומיים המתרבים, ראוי לטפח תכניות לימודים ומרכזים בין-תחומיים, שהביקוש להם גדל והולך בעולם הידע ובשוק העבודה. תכניות או מרכזים כאלה חוצים בחלקם גבולות שהיו מקובלים בעבר בין פקולטות מדעיות. לדוגמה: חקר המוח, הקוגנציה והתנהגות אנוש כיחידים וכחברות.

– יש למצוא דרכים לתגבר את שיתוף הפעולה בין האוניברסיטאות לבין התעשייה, על ידי עידוד התכניות הממשלתיות הייעודיות לנושא – כגון תכנית קמי"ן (קידום מחקר יישומי נבחר), התחומים הטכנולוגיים הממוקדים (תמי"ם), תכנית נופר ומחקרים יישומיים אסטרטגיים שמקודמים על ידי משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל.

[ המסקנות המפורטות של תת-הוועדות מצויות בגוף הדוח; והמסקנות הכלליות-בסעיפו האחרון].

הדוח מצב המדע התלת-שנתי הראשון פורסם בשנת 2012, בתקופת כהונתה של פרופ' רות ארנון כנשיאת האקדמיה, וכדי לעקוב אחרי יישום המלצות הדוח ולהכין את הרקע לכתיבת הדוח השני הקימה ב-2014 פרופ' ארנון ועדה מקרב חברי האקדמיה. דוח ועדת המעקב, שכלל מספר המלצות, נמסר לממשלה ב-2015 (עיקרי דוח זה מצורפים לדוח הנוכחי).

הוועדה לכתיבת הדוח התלת-שנתי השני כללה את חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הבאים:

פרופ' רשף טנא – יו"ר; פרופ' רות ארנון (נשיאת האקדמיה לשעבר); פרופ' ידין דודאי; פרופ' דוד הראל (סגן נשיאת האקדמיה); פרופ' סרג'יו הרט; פרופ' שולמית וולקוב; פרופ' יהושע יורטנר (נשיא האקדמיה לשעבר); פרופ' נילי כהן (נשיאת האקדמיה); פרופ' זאב תדמור; ד"ר מאיר צדוק ( מנכ"ל האקדמיה).

נשיאת האקדמיה, פרופ' נילי כהן אמרה היום במעמד הגשת הדוח בכנסת: "האקדמיה הישראלית נמצאת בחזית המדע העולמית, אנו מתברכים בזוכי פרס נובל, טיורינג ומדליית פילדס. אנו שואפים לכך שתשתיות המדע הקיימות יצמיחו את זוכי הפרסים היוקרתיים בשנים הבאות".

יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ אורי מקלב: "פערים הולכים וגדלים בין ישראל לבין מדינות העולם המערבי בתחום המחקר, מחסור בתקציבים בכל התחומים, האטה בת עשור בגידול במספר הדוקטורנטים וירידה דרסטית בהשקעה במחקר ופיתוח בהשכלה הגבוהה. הדרדרות מהמקום הראשון ל-30 בעולם במספר הפרסומים המדעים לנפש וסכנה מידית להעלמות חקר הפיזיקה הגרעינית. זהו סיכום חלקי של הדו"ח של האקדמיה הלאומית למדעים שמציב תמרור אזהרה אחרון בפני מקבלי ההחלטות, לפני התהום". מחברי הדו"ח נזהרו מאוד בלשונם לאורך כל אורכו אך אני קורא לממשלה להתמקד במשפט אחד: "קיום מערכת המחקר המדעי וטיפוח ההון האנושי ברמה הגבוהה ביותר הם אתגר קיומי למדינת ישראל.