בישראל למודת המלחמות ומצב ביטחוני מורכב ומתמשך, קיימים רבים אשר לאורך השנים נפגעו באופן נפשי ו\או פיזי במסגרת שירותם. מקרים מצערים אלו מחייבים את המדינה לעזור ולשקם את אותם אנשים אשר סיכנו עצמם בחזיתות השונות.

משרד הביטחון
משרד הביטחון

אלו אשר נפגעו בצורה כזו או אחרת במשך השנים רשאים להגיש תביעה לקצין התגמולים באגף השיקום של משרד הביטחון וזאת במסגרת חוק הנכים בגין פגיעות, תאונות ומחלות של אלו המשרתים או שירתו בצה"ל ובמשרד הביטחון.

תביעות רבות המוגשות למשרד הביטחון כוללות בין היתר תאונות של חיילים בסדיר ומילואים, נזקי נפש וגוף של חיילים ולוחמים בצה"ל ומשרד הביטחון, נפגעי הלם, תאונות דרכים במסגרת השירות הצבאי ובמקרים בהם השירות הביא למחלה מסוימת.

משרדי עורכי דין, המומחים לתביעות מ. הביטחון ואף מסגרות פרטיות אחרות, מסייעים ללוחמים רבים בכל הנוגע להגשת התביעות, ייצוג בוועדות רפואיות והן בהגשת ערעורים.

כאמור, את התביעה להכרה וקבלת תגמולים יש להגיש על גבי טופס תביעה להכרה בנכות (ניתן להורדה באתר האינטרנט של אגף השיקום) וזאת עד כשלוש שנים מיום שחרורו של הנכה משירות שבמסגרתו חל המקרה שהביא לפגיעה פיזית ו\או נפשית. קיימים מקרים בהם קצין התגמולים אף רשאי להאריך את מועד ההגשה וזאת כשמדובר במקרה של חבלה רשומה (מקרים בהם חלף זמן מעבר לתקופת ההתיישנות של שלוש השנים, אך הרישומים במסמכים הצבאיים מעידים באופן ברור על קשר סיבתי בין השירות לפגיעה פיזית ו\או הנפשית).

הרצון בעת הגשת התביעה לקצין התגמולים הוא, קודם כל, בקבלת טיפול ראשוני לאותו מצב פיזי ונפשי (הדבר מקבל משנה תוקף במקרים יש צורך בהמשך טיפול גם לאחר תום השירות). בין היתר, נרצה כמובן בקבלת פיצוי כספי וכל זכויות נוספות שיש ויכולות להינתן וזאת בהינתן לקריטריונים הנוגעים לבעיה שנוצרה.

קיימת כמובן חשיבות רבה בעת הגשת התביעה לצרף אליה כל מסמך רפואי רלוונטי שיש ויכול לשפוך אור ולהעיד על אופן המחלה או הפציעה ומהם הטיפולים הרפואיים שניתנו בגינה עד כה. בין היתר, חשוב להוסיף מסמכים כמו דו"חות פציעה, סיכומי אשפוז בבתי חולים, דו"חות ניתוחים ועוד.

היבט חשוב שבו על התובעים לפעול הוא בתצהיר בשבועה החתום על ידם ועל ידי עורך דינם המייצג אותם. במסגרת אותו תצהיר, על התובע לפרט את מסגרת תנאי שירותו תוך הוכחה על קשר סיבתי שבו גרימה או החמרה בין הופעת הפציעה או המחלה לבין תנאי שירותו. במקרים בהם מדובר על חבלה שלא נגרמה עקב אירוע נקודתי וקונקרטי, אלא בשל מאמצים מתמשכים שהביאו לכדי גיבוש אותה חבלה, נדרש מן התובע להוכיח על קשר סיבתי בין החבלה עצמה לבין אופי ותנאי השירות באותן שנים. הצהרה על כך שהחבלה הופיעה בזמן השירות עצמו אינה מספקת ולכן קיימת חשיבות בהצבעה על אותו קשר סיבתי. ניסוח התצהיר באופן רשלני ולא ממצאי דיו עשוי להביא לדחיית התביעה כמו גם להפסקת כל טיפול רפואי שכבר החל.