26 החוק קובע כי עד שנת 2021 על הרשויות המקומיות להנגיש מוסדות קיימים, אולם מרכז השלטון המקומי עתר כנגד הממשלה כדי שזו תעמיד תקציב לשם ביצוע העבודות ואף תימנע לבינתיים מנקיטת הליכים כנגד אלו שלא ביצעו את ההנגשות היועץ המשפטי להסתדרות, עו"ד יחיאל שמיר: "השעיית הסמכויות הפליליות, או מתן חסינות מפני תובענות אזרחיות, משמעה בפועל דחייה של הנגשת מוסדות הציבור ושל המשך ההרחקה של עשרות אלפי עובדים מעולם העבודה.

כלים

ההסתדרות לא תוכל לעמוד מנגד" ההסתדרות הגישה בקשה לבג"ץ ובה מסרה את התנגדותה לעתירה של מרכז שלטון המקומי נגד ממשלת ישראל בנושא הנגשתם של מקומות ציבוריים ושירותים ציבוריים לאנשים עם מוגבלות. הבקשה הוגשה על ידי היועץ המשפטי להסתדרות עו"ד יחיאל שמיר ועו"ד יפתח הלינג.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, בפרט לאחר תיקון שהתקבל בו בשנת 2010, קובע כי מוסדות ציבור שונים יהיו נגישים לציבור האנשים עם מוגבלות. החוק חל הן על מוסדות בבעלות של רשויות המדינה והן על מוסדות פרטיים. החוק קבע לוח זמנים להנגשת מוסדות הציבור הקיימים, כאשר פרק הזמן שניתן לרשות המקומיות כדי להנגיש את מוסדותיהן הוא הארוך ביותר – עד לשנת 2021.

מרכז השלטון המקומי עתר לבג"ץ בחודש יוני השנה כנגד הממשלה כדי שזו תקצה לרשויות המקומיות תקציב פיתוח ייעודי רב שנתי למימון התאמות הנגישות שהחוק דורש מהן. עוד ביקש מרכז השלטון המקומי כי עד להקצאתו של תקציב ייעודי לא יינקטו סנקציות כנגד הרשויות המקומיות שנמנעו מהנגשת המוסדות. במסגרת זו, המרכז ביקש כי נציג שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות יחדול מלהוציא "צווי נגישות" המופנים כלפי רשויות מקומיות ומורים להן לפעול להנגשת מוסדותיהן, וכי היועץ המשפטי לממשלה יימנע מנקיטה בהליכים פליליים נגד הרשויות המקומיות.

לצד זאת ביקש מרכז השלטון המקומי להורות לשרת המשפטים לקבוע תקנות שלא יאפשרו בינתיים לאנשים עם מוגבלות להגיש תביעות לפיצויים ללא הוכחת נזק נגד הרשויות המקומיות בגין אי הנגשת מבני ציבור.

לעמדת ההסתדרות, יש לדחות את עתירת מרכז השלטון המקומי. בבקשתה נטען כי עניינה של העתירה הוא במחלוקת כספית בין הרשויות המקומיות לבין ממשלת ישראל, כאשר אין לאפשר לרשויות המקומיות לנהל משא ומתן כלכלי עם הממשלה על גבו של ציבור האנשים עם מוגבלויות, תוך פגיעה חמורה בשילובם בשוק העבודה.

ההסתדרות העריכה בבקשתה כי הנגשת מוסדות הציבור עשויה לסייע בהעסקתם של עשרות אלפי עובדים עם מוגבלות כאשר דחייה בהנגשה כאמור תמנע מהם את פרנסתם בכבוד, ותפגע במשק בכללותו.

על פי הערכותיו של גיא שמחי, הממונה בהסתדרות על תעסוקת אנשים עם מוגבלות, כ-18% מאזרחי ישראל מוגדרים כאנשים עם מוגבלות. שיעור התעסוקה בקרב ציבור זה הוא נמוך - 51% לעומת 74% בכלל האוכלוסייה – נתון הפוגע בכבודו ובפרנסתו. בנוסף, על פי דו"ח מבקר המדינה משנת 2014, הדרתם של אנשים עם מוגבלות פוגעת בתוצר הלאומי הגולמי בכ-5 מיליארד שקל, באופן הפוגע בחברה הישראלית בכללותה.

היועץ המשפטי להסתדרות, עו"ד יחיאל שמיר: "השעיית הסמכויות הפליליות, או מתן חסינות מפני תובענות אזרחיות, משמעה בפועל דחייה של הנגשת מוסדות הציבור ושל המשך ההרחקה של עשרות אלפי עובדים מעולם העבודה. ההסתדרות לא תוכל לעמוד מנגד ולא תאפשר זאת".