מלאני דרהר, דיקן לסיעוד במרכז הרפואי שבשיקגו, ערכה מחקר במטרה לבדוק את השפעת צריכת קנאביס על העובר ועל האם בזמן ההריון ועל ההתפתחותו של היילוד. ד"ר דרהר עקבה במחקרה, אחר מהלך הריונן המלא של נשים בג'מייקה ואחר ההתפתחות של התינוקות ברחמן.

התמונה באדיבות freepikמחקרה של ד"ר דרהר על קנביס, הריון ובריאות היילוד, נערך על פי דגם של מחקר, שנערך על ידי רובין וקומיטס בשנת 1975. המחקר שילב:

השוואה קלינית בין תינוקות (עד גיל שלושה חודשים) של 30 אמהות שצרכו קנאביס במהלך הריונן לבין התינוקות של 30 אמהות שלא צרכו קנאביס בזמן הריונן

מחקר אתנוגרפי, בשלושה יישובים כפריים, אשר נבחרו בשל המגוון הייצוגי שאיפשר לערוך השוואות. הכללת רכיב האתנוגרפי במחקר, מבוססת על ההנחה כי בטרם נוכל להתעמק ולהבין את ההשלכות הביו-רפואיות של צריכת קנאביס בתקופת ההריון והלידה, הוא שלב הכרחי, המאפשר לקבוע את ההקשר החברתי לשימוש בקנאביס: מי הנשים שצורכות קנאביס, איזה תפקיד הן ממלאות בקהילה שלהן, מה התפקידים שהן ממלאות, מה הסטטוס שלהן בקהילותיהן ומה התכונות שמבדילות ביניהן לבין נשים שאינן מעשנות.

צריכת קנאביס בקרב נשים בג'מייקה

הגנג'ה (הכינוי לקנאביס בג'מייקה), אינו זר לנשות ג'מייקה, הן ידועות כבעלות ניסיון ארוך שנים בחליטת תה מריחואנה ובהכנת תרופות מרכיבי הצמח. אי לכך כמו הגברים כך גם הנשים נחשפות לגנ'גה כבר מגיל הינקות במשקאות של תה וטוניק. סביר להניח שחלקן מתנסות בעישון בשנות העשרה שלהם.

באופן מסורתי נשות ג'מייקה לא נכללו במפגשי פנאי ועבודה למבוגרים שבהם עישנו וסחרו בקנאביס. המקור לבלעדיות הזו שנשמרה לגברים בלבד, נבע מרציונליזציה שהתבססה על האמונה הרווחת (בקרב גברים) שלנשים "אין מוח" מספיק חזק לעישון וצריכת קנאביס ולכן יש להגביל אותן לעישון מזדמן בחברת בני זוגן. אפילו גברים שהיו בעצמם צרכני קנאביס שיגרתיים ואלו שטענו שהם מעדיפים אישה שיכולה "להשתוות", בכל זאת הסתייגו מהאפשרות שנשותיהם תפגשנה עם נשים אחרות לעישון קנאביס חברתי בדומה למפגשי הגברים.

הנשים הנדירות אשר עישנו קנאביס לצרכי פנאי לעתים קרובות נתפסו כ'מתגרות' וכ'לא מכובדות'. החשיבות של מכובדות כנושא מנחה בהתנהגותן של הנשים מעוגן בשיקולים כלכליים. הסיכויים של נשים צעירות ממעמד הפועלים להתקדם בסולם החברתי בכוחות עצמן, בלתי אפשריים כמעט.

מקובל שנשים תעסוקנה בעיסוקים נשיים טיפוסיים כמו זבנית או תופרת, כדי לזכות בעצמאות כלכלית, אך הדבר כמובן דורש השקעת הון שהינה מעבר להישג ידן של רוב הנשים הצעירות. בנוסף הנשים נדרשות לטפל בתינוקות ובילדים הקטנים, כך שהזמן והאנרגיה שנותר אם נותר, עלול להפריע לרצון שלהן לצאת לעבודה מחוץ לבית. לנשים כאלה, נישואים או קשר משפטי של ידוע בציבור היה האמצעי העיקרי שבאמצעותו הן יכלו לצבור עושר ולקדם את מעמדן החברתי.

המידה בה אישה צעירה עומדת בסטנדרטים המקובלים של 'הכבוד', משפיעה באופן מסורתי על ההצלחה שלה לזכות בחתן צעיר, מוצלח שיודע קרוא וכתוב, שמחזיק בעבודה קבועה ואולי אפילו אחד המועסק כעובד מדינה.

היות והתחרות על לבם של הגברים היא כזו אינטנסיבית, נשים המתעלמות מצווים חברתיים מקובלים, בנוגע לעישון קנאביס בחברה, מעמידות את עצמן בפני סנקציות חברתיות וחושפות את עצמן לגינויים ורכילות של מעשנים ושל לא מעשנים כאחד. יתר על כן, הן עלולות להינזף קשות על ידי בני זוגן למרות שהם עשויים להיות מעשנים שיגרתיים בעצמם אשר דורשים מנשותיהן לעשן איתם כהכנה לאקט מיני.

למרות שהמסגרת הנורמטיבית הטיפה נגד עישון גנג'ה של נשים, במחקר שבוצע בסוף שנת 1970 (Dreher 1984) נצפתה עלייה דרמטית במספר הנשים שעישנו קנאביס. מעריכים כי אחד הגורמים המאכזיים לעלייה זו היה הגידול במספר המאמינים בדת הראסטאפארי. כמשתתפות פעילות, לנשות הראסטאפארי לא רק שמותר לעשן גנג'ה אלא שמצופה מהן לעשות כן כחלק ממילוי אחר התחייבויותיהן הדתיות. נשות ראסטפרי נוהגות לעשן על בסיס יום יומי, על פי הסטנדרטים המערביים המקובלים הן היו נחשבות למשתמשות כרוניות.

עם הזמן הסחר והשימוש בגנג'ה בקרב נשים שאינן שייכות לקהילת הראסטאפארי עלה באופן דרמטי. השיתוף והעישון בצוותא הפך בקרב נשים אלו לערך חברתי המסמל ידידות ואחווה. העישון בקרב נשים היה עדיין יותר סדיר ופחות מזה של הגברים. אך בכל אופן, הן החלו לסגור את הפערים בהרגלי העישון החברתי ולהתקרב להרגלים הטיפוסיים, של עמיתיהן הגברים.

מעניין הוא, שלמרות שהריכוז הראשוני של נשים מעשנות היה בקינגסטון ובערים נוספות, השימוש בגנג'ה במרכזים העירוניים לא השפיעו באופן שווה על הפריפריה, הוא פשוט פרח בקהילות מסוימות ובאחרות לא. מחקר שנערך בסוף שנות השבעים (Dreher 1984) על ההבדלים הבין-הקהילתיים הללו איפשר לערוך השוואות בנושא כניסתן של נשים למעגלים של פעילויות שנחשבות גבריות מבחינה מסורתית ולהעלות השערות, בנוגע לאופיין של הנשים אשר נוטות להפר נורמות חברתיות ולעסוק במה שנחשב להתנהגות גברית מסורתית. עישון קנאביס חופשי של נשים נטה להתרכז ביישובים שבהם יש לנשים את האפשרות להשיג עצמאות כלכלית מבלי להיות תלויות בבני הזוג שלהן. כך בשכונות של הקהילות הצפופות המקיפות מחוזות הסוכר. עישון קנאביס בידי נשים היה שכיח יותר מאשר בקהילות החקלאיות המשפחתיות הקטנות שעל הגבעות.

בקהילות של מחוזות הסוכר, משפחות שניהלו את העסק המשפחתי סיפקו עבודה לנשים ממעמד הפועלים המבוגרות יותר בקהילה. נוכחותם של גברים רבים שהיגרו לאזור בחיפוש אחר מקורות פרנסה, ככל הנראה סיפקו לרווקות המקומיות מקורות להכנסה נוספות, החל בשיווק של מוצרים מתוצרת ביתית ועד לשירותי מין. היכולת להישתכר ולהשתחרר מהתלות הכלכלית בבני זוגן, איפשר לאותן נשים לשוב או להישאר בבית הוריהן או אפילו לתחזק משק בית משל עצמן.

אישה צעירה סיפרה שכאשר היא והחבר שלה רבו ונפרדו, היא לקחה את ילדיה לאכול יום אצל אביה ויום אצל אמה לסירוגין; ידיד ש'מבקר' אותה פעמיים בשבוע נותן לה בקביעות 25 דולר וקונה לה בגדים חדשים, בנוסף יש לה הכנסה מעבודות כביסה וגיהוץ שהיא עושה אצל מורה; לדבריה מצבה הכלכלי השתפר מאוד לאחר שבן זוגה עזב. המספר הגדול של גברים לא מקומיים, שהתגוררו באזור, לא פסלו נשים אלה, בשל כישלון קודם שלהן בזוגויות, כך גם הנשים לא התנגדו, לאיחוד יציב שבו הן וילדיהן נתמכים על ידי גבר המועסק בעבודה קבועה, זה כנראה היה האידיאל עבור רוב הנשים שהיו מודעות ליכולותיהן, ליצור קשרים זוגיים חדשים במהירות על מנת לייצר הכנסה ותמיכה כלכלית לילדהן באופן שהן אינן יוצרות תלות באדם אחד. עצמאות כלכלית, מאפשרת לנשים מידה רבה יותר של עצמאות חברתית (אם כי לא בהכרח עושר גדול יותר), בניגוד לנשים שחיו בקהילות הכפריות המרוחקות שעל הגבעות, בהן עישון קנאביס על ידי נשים עדיין היה נדיר ואפילו לא קיים כלל. פרט לעבודות מזדמנות בחקלאות, רוב עיסוקיה של האישה ממעמד הפועלים היה מרוכז סביב יחידת המשק הביתי שלה. היא טיפלה בילדיה ובנכדיה בישלה, ניקתה, עשתה את כל עבודות הבית עבור בני משפחתה ועסקה בשיווק התוצרת הביתית. כאשר הילדים הגיעו לגיל שבו הם אינם זקוקים לטיפול האינטנסיבי של האם, הנשים יוצאות לסייע בעיבוד האדמות החקלאיות של המשק הביתי. כל המאמצים הופנו לטובת היחידה המשפחתית, הנשים עצמן לרוב לא תוגמלו בשכר אלא במקרים שבהם הזדמנה עבודה מחוץ לבית, הסיבה לכך היא שהקהילות האלה מורכבות בעיקר ממשקי בית. ללא כישורים מיוחדים וללא שוק לכישורים רגילים, הכישורים הסוציואקונומיים של האישה הכפרית מאזור הגבעות קשורה קשר הדוק למשק הבית משותף.נשים היו קשורות בקשר בל יינתק למשק הבית השיתופי. האפשרויות המוגבלות להתפרנס בכוחות עצמן והתלות בגברים, הפכו אותן לפגיעות וחשופות בפני גינוי חברתי. נשים שבגיל ההתבגרות אולי הרשו לעצמן להתנסות בעישון קנאביס, נדרשו להפסיק לעשן ולדבוק בנורמה החברתית המקובלות האומרת שגברים מעשנים קנאביס ונשים שותות תה קנאביס.

חמש שנים לאחר מכן נשים מעשנות כבר לא 'נסבלות בחברה בחוסר רצון', אלא שהן אף זכו בתואר הכבוד: 'האשה השורשית' במשמעות של הבעת הערכה, לנשים שלכאורה יש להן 'מוח חזק' שמאפשר להן לעשן 'כמו גבר' עם גברים שיכולים לשבת איתן כפי שהם עושים זאת עם גברים אחרים. מודל 'האישה השורשית' אינו סמל פשוט לאישה שסתם מעשנת קנאביס, הכינוי נושא בחובו גם יחס של כבוד. היא 'חייבת לחיות על פי עקרונות מסוימים, בין היתר לדאוג לרכוש' ולשמור על כללים חברתיים מקובלים. "אם האישה השורשית חיה בזוגיות יציבה. בן זוגה עיצפה ממנה לצייתנות, ליעילות, ולנאמנות ביחסים האינטימיים. לדברי המקומיים אם אתה רואה 'אישה שורשית' משוחחת עם גבר אחר, אין לך שום סיבה לקנא כי אין לכך שום משמעות.

עצמאות כלכלית, הוא מאפיין נוסף של 'האישה השורשית', אשר לעתים קרובות מציגה את עצמה כ'לוחמת', 'עובדת', 'אישה עם אג'נדה'. הן נוהגות להשוות את עצמן, ל'נשים העצלניות, שלא מעשנות גראס אבל יושבות לחכות שאיזה גבר יגיע לתמוך בהן כלכלית'. עצמאות כלכלית זה מהמין השני, הוא שיחק במגוון של דרכים. חלק מיחידים "בנות שורשים", שדי מציאותי העריך את המידה, שבה הם יכולים לסמוך על איש כל אחד, והגיע למסקנה שהם טובים יותר בכוחות עצמם עם כמה "חברים" ממין זכר.

הנשים למדו 'לשחק' בעצמאותן הכלכלית במגוון דרכים. חלק מ'הנשים השורשיות' היו מספיק מציאותיות כדי להעריך את המידה שבה הן יכולות לסמוך על בן זוג קבוע, והגיעו למסקנה שעדיף להן להיות אדון לעצמן ולשמור על קשר עם כמה "חברים" ממין זכר. כאשר 'אישה שורשית' מקומית וגם בעליה של חנות פופולרית, נשאלה האם יש לה חבר היא הכריזה, אני לא מתעסקת בזה .. אין להם מה להציע לי. 'אישה שורשית אחרת', מעשנת כבדה שהייתה בתהליך מתקדם של בניית ביתה, דחתה על הסף שלושה בני זוג פוטנציאליים מסודרים כלכלית, היא הסבירה 'לאחר שתגיעי לגיל ארבעים הם לא רוצים אותך יותר ושוב ...את מוצאת את עצמך בשטח הפקר ... עדיף כשיש לך בית משלך כאשר את מזקנת'.

היא עדיין לא הייתה ארבעים. אני הסכמתי (ד"ר דרהר) איתה בעיניין העצמאות הכלכלית, מאידך, הן לא שללו מפגשים מיניים מזדמנים כמקור להשלמת הכנסה, או לצרכים חד פעמיים כמו הצורך לרכוש זרעים במזומן או על מנת לשלם את התשלום החודשי הנדרש על אחזקת מקפיא, אלא התייחסו לכך 'בשובבות'. באופן כללי, מעשנות ההגנג'ה גילו רגישות למחויבויות הכלכליות של הגברים המקומיים, הן היו כנות איתם ולא הסתירו את מערכות היחסים המרובות שלהן. אם לשלושה ילדים הסבירה: 'אם לא היו לי שני גברים לא היה לי מה ללבוש. ההבדל בין אישה שורשית לבין נשים אחרות הוא שנשים שורשיות, אנין מתיימרות להיות נאמנות ותלותיות אלא אם כן הן מוצאות זוגיות יציבה'.

אחד מהממצאים המדהימים במחקר שראוי לציון, הוא שאף אחת משבעים מעשנות ההקנאביס שרואיינו בחלק האתנוגרפי של המחקר, (כולל למעלה מארבעים נשים שניהלו זוגיות יציבה, לא הציגה את עצמה רק כרעייה ועקרות בית. בין אם בשל צורך או בשל העדפה, כל הנשים היו עצמאיות מבחינה כלכלית. חלקן היו חקלאיות, אחרות ניהלו חנויות, השכירו נכסים או ניהלו חוות בקר, הרוב עסקו באופן קבוע או לסירוגין בסחר בגנג'ה לשם השלמת הכנסה וכך הן הצליחו לפרנס בכבוד את עצמן ואת ילדיהן. כמעט בכל המיקרים לנשים שעישנו קנאביס היו מקורות רבים יותר של הכנסה מאשר לנשים לא עישנו והן היו יעילות וחיוניות יותר במובן של פרנסת המשפחה וסיפוק כל צרכיה וצרכי ילדיה.

קנאביס במהלך ההריון

מה משמעות של ההקדמה לעיל חשובה להבנת להבנת צריכת הגנג'ה במהלך ההריון והלידה וכן את המשמעות של צריכת הקנאביס, עבור הנשים ההרות מהאזורים הכפריים של ג'מייקה.

מהראיונות עם הנשים התברר כי הן היו מודעות היטב לאזהרה הרווחת שקנאביס עלול להזיק לתינוק. אחיות ומיילדות הונחו להזהיר את הנשים ההרות מפני צריכת קנאביס בזמן ההריון. הן היו מזהירות את הנשים ההרות באמצעות סיפורים על 'זקני הכפר' 'שראו' תינוקות שנולדו לכאורה עם 'פה שחור', 'מוח ספוגי', 'עור סדוק', ובנוסף איטיים ובתת משקל. ואף על פי כן, מתוך שבעים הנשים שרואיינו במחקרים האתנוגרפיים, רק אחת עשר נשים הפסיקו לעשן במהלך הריונן, שמונה עברו לשתיית תה קנאביס במקום ואישה אחת טענה שהיא מעשנת רק כאשר היא בהריון.

כחלק בלתי נפרד מהדוקטרינה שלהן, נשות הראסטאפארי מעודדות להמשיך לעשן גנג'ה במהלך ההריון, ושאת בשל המאמץ הבריאותי הכרוך בהריון ולידה והתכונות הרוחניות המיוחסות לקנאביס. נשים אחרות מקבלות מהרופאים ומהאחיות את ההמלצה לוותר על ההנאה המיידית הנגזרת מעישון הקנאביס לטובת הבריאות של ילדיהן.

ואכן נשים רבות יודעות לספר על התפקיד הפסיכולוגי המרומם של הקנאביס בזמן ההריון:

"זה עוזר לי לשכוח את הבעיות"

"זה שומר אותי ערנית"

"כאשר יש לך בעיה את לא שוקעת בתוכה"

"כשמרגיש לי עצוב העישון מעודד את רוחי"

"העישון גורם לי להרגיש נחמד"

"העישון גורם לי להרגיש יותר בנוח"

הערות הרומזות כי נשים מוכנות להציב את התינוקות שלהן בסיכון כדי להשיג סיפוק עצמי צריך להיבחן בהקשר של קהילות עניות בהן נשים עניות ממעמד הפועלים חיות את חיי היומיום שלהם. ראשית רוב ההריונות שמתרחשים בסביבות כאלה אינם רצויים. רק שתי נשים מתוך השישים שהשתתפו בחלק הקליני של המחקר, נשאו הריונות מתוכננים, בעוד שהרוב המכריע, קיבל את הבשורה על ההריון, ברגשות מעורבים ובדרגות שונות של התלהבות. באופן תיאורטי, נשים בהריון תופסות מקום מיוחד בחברה בג'מייקה, בקרב המגזר החברתי העני יותר,האישה זוכה בכבוד ופינוקים במידה מסוימת, רק לכבוד ההריון הראשון שלה. כל הריון נוסף לאישה שמגדלת את התינוק השלישי או הרביעי שלה, פשוט מהווה נטל נוסף על הקיים, היא חייבת להמשיך לטפל בילדים, לשאת במטלות של משק הבית השיגרתיות, אבל כעת עם תוספת של עייפות, עצבנות, כבדות ובחילות. אם היא שכירה, היא עלולה להידרש להפסיק את עבודתה ולא סביר שתהיה לה ההזדמנות לחזור לאחר הלידה. אבי התינוק אמור לתמוך ולספק תמיכה לאם, אלא אם כן הוא מתגורר באותו משק בית, התמיכה של האב לעתים רחוקות מספיקה כדי לכסות חלקית על הכנסתה האבודה של האם. בעוד שאישה שזהו לה ההריון הראשון עשויה להשיג יתרון מה בעמדה, הרי שהריון בלתי צפוי לרוב גורם לשינויים דרסטיים בתוכניות. אחת המשתתפות במחקר כבר נרשמה לבית ספר לאחיות מעשיות כשהיא גילתה שהיא בהריון, במשך כל ההריון שלה היא הייתה במצב רוח מדוכך, עשר מהשתתפות היו נערות מתבגרות שנדרשו לעזוב את בית הספר ללא אפשרות לחזור. בעוד שנשים צעירות אלה היו באופן כללי יותר נלהבות מנשים שכבר ילדו בעבר, הוטל עליהן להתמודד על בסיס יומי במהלך הריונן, עם האכזבה והביקורת של בני משפחותיהן. במיוחד אם אבי התינוק לא הכיר בילד או לא סיפק תמיכה כלכלית. שלוש בנות גורשו מבית ההורים בעקבות ההריון, שתיים מהן הורשו בסופו של דבר לחזור לפני הלידה.

כשהנטל גדל, ההנאות נמוגות. כמעט כל הנשים שהשתתפו במדגם דיווחו כי כאשר ההריונות 'היו וודאיים, הן הפסיקו ללכת למסיבות, לריקודים, לבארים, להופעות ואפילו לכנסייה, הן נמנעו לחלוטין מפעילות חברתית. הדיכאון המלווה הריון לא רצוי (עבור רבות: הריון לא רצוי נוסף) בסביבה כלכלית שבירה, שבו הגישה למקורות פרנסה אינה בטוחה. ייתכן והתפקיד שהקנאביס ממלא במתן תחזית בהירה מצריך הערכה מחדש של הצמח ולאו דווקא כמוצר לצרכי פנאי, אלא כאל מוצר רציני המאפשר להתמודד עם נסיבות חברתיות, פסיכולוגיות ופיזיולוגיות קשות ביותר.

אובדן תיאבון, בחילות, עייפות, "רגשות רעים" הן התופעות השכיחות שנשים בהריון מדווחות עליהן. עבור נשים רבות, הגנג'ה נתפס כאפשרות המספקת פתרון לתופעות האלה. למשל, מתוך 67 הנשים שהמשיכו לצרוך קנאביס במהלך ההריון, עשרים דיווחו שהתיאבון שלהן השתפר, שש עשרה דיווחו שהקנאביס מסייע להן להתגבר על הבחילות וההקאות המלוות בדרך כלל את השליש הראשון של ההריון. העייפות הייתה תופעה עליה התלוננו הן המעשנות והן הלא מעשנות, 31 נשים דיווחו על שימוש בקנאביס לצורך זה. לדברי נשים אלו, 'הגנג'ה מאפשר לך לעבוד, מחזק אותך ומעניק לך כוח לעבוד יותר טוב '. 12 נשים אמרוו שהן צורכות גנג'ה כדי להתגבר על בעיות בשינה ולהירגע. לא ספק יתרונות חשובים עבור נשים שהאחריות המלאה על משק הבית מוטלת על כתפיהן.

מאז תקלה התלידומיד, קיימת ערנות ציבורית משמעותית בנוגע להגנה על ילודים מפני חשיפה לחומרים רעילים אשר עלולים לגרום לתופעות לוואי שליליות פוטנציאליות. מכאן נובעת הגישה הנוקשה של הממסד לעישון קנאביס בזמן ההריון. עם זאת, הממצאים בג'מייקה מצביעים על כך שצריכת קנאביס במהלך ההריון מושפעת עמוקות מההקשר החברתי שבו היא מתרחשת. יש לערוך ניתוח קפדני שיבחן את הסיכון מול התועלת, ויחשוף לא רק את הסכנות הפוטנציאליות אם יש כאלה, אלא גם את היתרונות של הקנאביס עבור האם והתינוק.

רוב הנשים חשו שעישון קנאביס שיפר להן את התיאבון ואפשר להן לאכול, ללא בחילות והקאות בזמן ההריון. בנוסף הגנג'ה אפשר להן להתמודד עם האחריות של הטיפול בילדים ועבודות הבית, הבטיח שינה טובה, וסיפק נחמה פסיכולוגית.

שלא כנשים שאינן מעשנות, נשים הצורכות גנג'ה נהנות מכמה יתרונות:

יש להן אמצעי לפתרון המצוקות הנפוצות של תקופת ההריון כמו בחילות, הקאות ועייפות;

הסחר בגנג'ה מספק להן מקור ההכנסה שאינו מחייב עבודה מאומצת מחוץ לבית;

למעמד האישה ולתפקיד שהיא ממלאת בקהילה יש השפעה עמוקה על בריאותה ועל בריאותם של צאצאיה, צריכת גנג'ה בידי נשים, קשורה לביטחון כלכלי גדול יותר המאפשר רווחה וחיים טובים יותר.

כעת אפילו למי שצופה במקרה מהצד, ברור שיותר ויותר נשים החלו לעשן קנאביס באופן דומה לגברים. על פי אומדנים (שפירא 1983), עישון קנאביס על ידי נשים בקהילות הכפריות נע בין 15 ל- 50 אחוז כאשר הרוב מתקרב יותר לערך הגבוה. יתר על כן, נשים רבות נוהגות לעשן קנאביס במהלך הריונן בזמן הלידה ובתקופת ההנקה. צריכת הקנאביס מתרחבת בקרב נשים בגיל הפוריות, אך מידת ההשפעה של התופעה על הציבור מבחינה בריאות הציבור בג'מייקה עדיין לא נבחנה. בג'מייקה כמו בעולם המערבי, הסיגריות, האלכוהול, והקנאביס הם החומרים הנפוצים ביותר שבהם הנשים עושות שימוש בזמן ההריון. ההשפעות המזיקות של האלכוהול והסיגריות על העובר והיילוד, ידועות ומוכחות. המחקרים בהם נבדקה השפעת הקנאביס ונגזרותיו במהלך ההריון ובתקופת ההנקה הם מעטים יחסית אף על פי שהיום ידוע כי ה-THC יכול לפעפע ולעבור את השלייה וכי הוא נמצא בבלוטות החלב של נשים מניקות.

תוצאות המחקר

כאמור במחקר השתתפו 70 נשים שעישנו קנאביס במהלך הריונן ואחרות שנמנעו. בניגוד לבדיקות דומות בארה"ב, האמהות בג'מייקה צרכו רק קנאביס, הן לא צרכו טבק, אלכוהול או סמים אחרים. ד"ר דרהר ציפתה לגלות בתינוקות, שאמהותיהם צרכו קנאביס במהלך הריונן, בעיות של תת משקל ותוצאות שליליות בבדיקות הנוירולוגיות, למרבה הפתעתה: לא היו הבדלים בין שתי קבוצות התינוקות, שיצביעו על ממצאים שליליים כלשהם, בקבוצת ילדי הקנאביס.

המימצא שהעיר את תשומת לבם של החוקרים, היה שלתינוקות שהאמהות שלהם צרכו קנאביס במהלך הריונן, הייתה אינטראקציה יותר מהירה עם הסביבה, הם יצרו קשר עין מוקדם יותר והתחברו לזרים ביתר קלות. הנטייה הזו נצפתה בשכיחות גבוהה יותר אצל התינוקות של מעשנות הקנאביס הכבדות יותר. למעשה, התינוקות של המעשנות הכבדות, נטו להיות הרבה יותר חברותיים ויציבים מבחינה אוטונומית.

בבדיקה אחרת אשר בחנה את כושר ההסתגלות של התינוקות לסביבה חדשה, נמצא כי תינוקות הקנאביס השיגו את חבריהם, ב-30 יום. הם היו ערניים יותר, וגילו יכולות מוטוריות ואוטונומיות יציבות יותר. הם היו פחות עצבניים, צרכו פחות הנחיות ותשומת לב וגילו כושר התארגנות טובה יותר.

התינוקות של האמהות המעשנות, מגיל חודש בלבד, היו הרבה יותר מתגמלים וחביבים על מטפלות.

"הבדיקות שלנו הראו כי הילדים של הנשים שצרכו קנאביס, היו ערניים יותר ויציבים יותר בהשוואה לילדים של נשים שלא צרכו קנאביס", כך ד"ר דרהר בראיון למגזין "Cannabis Culture". "ביצענו בדיקות בילדים כאשר הם היו בני חודש. חזרנו על הבדיקות בגיל 4 ו-5 שנים, ומצאנו כי הילדים של האמהות שצרכו קנאביס לא הראו קשיים מיוחדים, למעשה, במובנים רבים, הם היו טובים יותר מהילדים של האמהות שלא עישנו.האמהות שצרכו קנאביס גם נראו טוב יותר מאלה שלא עישנו". המחקר של ד"ר דרהר הוא לא המחקר היחיד שבודק את השימוש בקנאביס בזמן הריון, והוא לא היחיד שיכה כל אם ואב בתדהמה. מחקרים אחרים מגלים כי סיכויי ההישרדות של תינוקות שנתגלה אצלם בבדיקות THC חיובי, היו גדולים כמעט פי שניים מסיכויי ההישרדות של תינוקות אחרים. הקנבינואידים מצויים באופן טבעי בחלב אם, הם מעוררים את התיאבון של התינוק (מנצ'ס), גורמים לו לרצות לינוק ומרגיעים אותו.

המחקר תורגם על ידי אמהות בעד קנאביס ומוצג לכם על ידי חברת ונקו, עסק חברתי לקידום לגליזציה בישראל.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS

עדכונים אחרונים

12 סיבות להתחיל להתאמן כבר מהיום / סמנתה קלייטון

סמנתה קלייטון מנהלת ראשית לחינוך גופני ב'הרבלייף'. כול יום אנו מוצאים את התירוץ המושלם…

קנאביס - רוב מוחלט בוועדת ארדן בעד אי הפללה

וועדת הסמים של הכנסת בראשות ח"כ תמר זנדברג ערכה הבוקר דיון בעקבות הקמפיינים השונים בעת…

השר ליצמן: קנאביס צריך להיות מונפק בבתי מרקחת

בדיון ועדת הבריאות של הכנסת, אשר עסק בנושא קנאביס רפואי, אמר היום השר ליצמן: "קנאביס הוא…

קורס אקדמי ראשון על קנביס רפואי באונ' אריאל

קורס אקדמי קנאביס רפואי - חדש וייחודי במחלקה למנהל מערכות בריאות הפקולטה למדעי הבריאות…

קנאביס - בשורה בוועדת הסמים של הכנסת: ישראל בדרך לאי הפללה

הרשות למלחמה בסמים הציגה בפני הוועדה עמדה מפתיעה וחדשה ובה היא מאמצת ותומכת במודל…

בקרוב בישראל: מסטיק קנאביס רפואי

AXIM® Biotech חותמת על הסכם הפצה בלעדית עם חברת התרופות הישראלית רפא. רפא תפיץ את גומי…