"זה תלוי" -תערוכה זוגית של האמנים טל איתן (קרמיקה) ודייב יעקב (איור) שמה במרכז את הפעולה הכל כך שגרתית ובו בזמן טעונה-רגשית של כביסה, היגיינה וטיהור, ומותחת את גבולות הפרטי/ציבורי · תוצג ב"בית ירין שחף" - גלריהPass, Port כחלק מאירועי שבוע האיור בתל-אביב (15-24/9/2016) וחודש נוסף לאחריהם

כלים
תחתונים מקרמיקה. מתוך תערוכת "זה תלוי". צילום: דייב יעקב
תחתונים מקרמיקה. מתוך תערוכת "זה תלוי". צילום: דייב יעקב

מלאכת הכביסה - אותה פעולה שגרתית וחוזרת שכולנו עושים בדרך זו או אחרת - עברה ברבות השנים שינויים מרחיקי לכת כתוצאה מהתפתחויות טכנולוגיות אך גם, ובעיקר, חברתיות וסוציולוגיות. בחינת האופן שבו אנשים מכבסים את מוצרי הטקסטיל שלהם, ובפרט בגדים, מגבות ומצעים, יכולה ללמד אותנו רבות על החברה: האם זו חברה פתוחה או סגורה, האם היא "מתקדמת" או "מסורתית", ואפילו איזה סוג של קשרים בינאישיים יש בה, מה אופי החיים היומיומיים של האנשים בה, ומה גודל המשפחה והרכבה. את טעמם של האנשים, העדפותיהם, סגנונם האישי, רמת הכנסתם, והמסרים שהם מבקשים להעביר לעולם בעזרת הבגדים שהם לובשים.

ירין שחף, אוצר התערוכה: "הגלריה לאומנות הוקמה בבית ספר למקצועות היופי. על מנת לקרב את תלמידיו לעולמות האמנות ולגרום להם לפתח השראות שונות. אנו שמחים לקחת חלק בשבוע האיור של עיריית תל אביב, ולחשוף את תלמידי בית 'ירין שחף' לסוגים נוספים של אומנות עכשווית"

בו בזמן שכביסה היא אינדיקציה לאנושיות ולתרבות, היא גם מתווך רגשי, פסיכולוגי ועמוק, הקושר אובייקטים עשויי בד לבין עולם הרגשות שלנו. שמלה אהובה, תחתוני מזל, חולצת סוף מסלול אהובה ויקרה לליבנו, גרביים מחוררים אך נוחים, מוכרים ומנחמים שאנו מסרבים להיפרד מהם. פריטים מסוימים מקפלים בתוכם זיכרונות עמוקים ורגעים קפואים הנצרבים אל תוך סיבי הבד. הם קרובים אלינו, אל גופנו, ופעולת הניקיון שלהם מרחיקה אותנו ואת הלכלוך שלנו מהם ומכינה אותם ללבישה חוזרת, עד שהם מאבדים עוד את יכולתם להכיל עוד זיהום, או שהם הופכים לבלתי-רצויים (או שפשוט אינם מתאימים למבנה גופנו המשתנה ולטעמנו המתעצב-תדיר), ומושלכים אל האשפה או נמסרים לאחרים.

בתערוכה זוגית שתעלה בשבוע האיור בתל-אביב (15/9-24/9) בגלריה "Pass, Port", ותימשך כחודש נוסף לאחר מכן, מפשפשים דייב יעקב (איור) וטל איתן (פיסול בחומר ופורצלן) בכביסה המלוכלכת ומציגים את האיכויות הרגשיות והחברתיות שלה. פריטים אנונימיים, גנריים ומוכרים - תחתוני סבא לבנים, חזיית קטיפה - שזורקים את המתבונן בהם אל תוך זיכרונותיו שלו, ובו בזמן גם מזמינים התבוננות אינטימית, פולשנית, אפילו מעט אלימה ולפעמים גם דוחה, על גופם הנעדר של הלובשים.

הדימויים בתערוכה זו הורכבו מתוך העולם הסמנטי העמוק של הכביסה ומקומה בחיינו. הם מרפררים מושגים של מיניות, גבריות ונשיות, נעורים מול זקנה, פונקציה מול אסתטיקה. התערוכה מחברת יחד סדרת איורים וציורים בטכניקות שונות ומגוונות עם אלמנטים פיסוליים שהורכבו יחד למאסף של כבסים, רגשות ומחשבות.

במוקד התערוכה מוצגים המימדים השיתופיים והאוניברסליים, וגם ההמשכיים, הבלתי-נגמרים, הסיזיפים משהו, של הכביסה: תהליך פשוט ומוכר שמבקש למחוק את כתמי החייתיות והגופניות שלנו, ולטשטש את העבר הנאחז בבד ומסרב לפעמים לשחרר.

"כביסה היא חלק כל כך מרכזי מהחיים שלנו, ובאופן פרדוקסלי, דווקא בגלל שהיא כל כך שגרתית וכל כך "רגילה", היא הפכה שקופה לנו ואנחנו נוטים פשוט להתעלם ממנה", מסביר טל איתן. "במסגרת העבודה על התערוכה גילינו עד כמה העיסוק של אנשים בכביסה, בבגדים מלוכלכים, בהפרדה בין בהיר/כהה, צבעוני/לבן, הוא משמעותי וחשוב. המגע בכביסה הוא אינטימי מאוד ומייצר סיטואציות שבבחינה ביקורתית נראות קצת מוזר. למשל, האופן בו פריטים אישיים שמסתתרים בדרך כלל בארונות ובתוך מגירות, מאבדים את הכוח המביך שלהם ומתנוססים בגאון כשהם תלויים לייבוש בפומבי. או הזיכרונות שעולים בנו כשאנחנו לובשים חולצה אהובה, תחתונים של האקס, או מריחים את ריח המרכך של אדם קרוב ואהוב על מישהו זר ברחוב".

"כשבחרנו להתעמק בכביסה ידענו שיש לנו כאן רעיון מורכב, אבל לא באמת הבנו עד כמה הנושא הזה מסקרן וטעון, ולא יכולנו לדמיין אפילו את ההתעניינות הרבה של אנשים בפרויקט שלנו", הוא אומר. "לכל אחד היה מה להוסיף, רעיון לדימוי חדש, רגשות שקשורים בכביסה, בהורות, בהיגיינה, וכמובן שיש גם מידה מסויימת של מבוכה ואפילו בושה, בעיקר סביב העבודות שעוסקות בבגדים תחתונים, שבגלל ההתניות החברתיות גורמים גם לאנשים מבוגרים להסמיק או לגחך, ממש כמו כשהיינו ילדים. כך שהתערוכה מביאה לקדמת הבמה את הרגשות האלו ואת המחשבות האלו, ומייצרת דיאלוג שבעיניי - כיוצר - מאוד מעניין לחוות ולראות ביחד עם המבקרים, ולא פעם אני מוצא את עצמי מתפתל ומסמיק במבוכה. בכל זאת, לא בכל יום אני מזמין את הציבור לפשפש לי בתחתונים".

על היוצרים:

דייב יעקב הוא אמן, מאייר, כותב ופעיל אמנות-חברתית. עבודותיו הוצגו במעל לעשר תערוכות קבוצתיות ותערוכת יחיד אחת, כדוגמת "בובה עם סדק" (2015, בית ההבראה לצעצועים, שבוע האיור), "OVERLOAD" (מזא"ה 9, 2016). השתתף באסופות איור וספר אמן. ב-2016 שימש כנציג של הביתן הישראלי ביריד ספרי הילדים הבינלאומי שנערך בבולוניה, איטליה, אותו הפיק ותפעל. בימים אלו עובד מספר פרויקטים אמנותיים ועל ספרו הראשון המשלב כתיבה ואיור.

טל איתן הוא קרמיקאי, כותב ויזם, העוסק בחקר תרבות חומרית (Material Culture) ואבולוציה תרבותית (Cultural Evolution) במסגרת היחידה למחקר התרבות באוניברסיטת תל-אביב. עבודותיו בוחנות את הדיאלוג שבין בני אדם לחפצים במרחב התרבותי, הסוציולוגי והפסיכולוגי, על פני רצף של זמן ומקום. הוא משלב גישות רב תחומיות לבדיקת האינטראקציה בין חברות-אנושיות, מגעים בין תרבויות, פסיכולוגיה של שימושיוּת ותרבות חומרית - ומחבר בין עיסוקו האקדמי לבין פעילותו כאמן ויוצר כדי לגשר על עולמות לכאורה מנוגדים, אך בפועל משלימים והרמוניים, של מחשבה שכלתנית מול יצירה רגשית, אינטימית ועמוקה.

גלריית PASS ,PORT, בית ירין שחף. רחוב בית הלל 10, ת"א. קומה 3. התערוכה במסגרת שבוע האיור 2016 - 15/9-24/9/2016.נעילת התערוכה: 15/10/2016.ימי ושעות הפתיחה - ראשון-חמישי: 19:30 – 9:30, שישי: 13:30 – 9:30. הכניסה חינם.