גירושין בין בני זוג עלולים להתדרדר למאבקים מכוערים וממושכים, ובמרכזם על פי רוב - הילדים. לדברי עו"ד עינבר לב, מאבקים אלה הופכים לסבוכים ביותר כאשר ההורים הם חד-מיניים, בייחוד כאלה שלא טרחו להסדיר משפטית את מעמדם של ילדיהם. "כאשר שני הורים נאבקים על הילד – המאבק הזה תמיד יזיק לילד, ועלול להימשך שנים. כאשר אין שני הורים, אלא שלושה או ארבעה הורים – התסבוכות הנוצרות הן עצומות" מסבירה עו"ד לב. לדבריה, במקרים רבים, זוגות חד-מיניים מביאים ילד לעולם, אך לא מסדירים משפטית את ההורות הילד על ידי כלל ההורים – וכאשר החבילה מתפרקת, והיא מתפרקת פעמים רבות – נוצרים מאבקים קשים, קורעי לב ובעיקר מיותרים ויקרים. על התסבוכות הנוצרות סביב ילדים במאבקי גירושין של בני זוג חד מיניים – בכתבה הבאה

עו"ד עינבר לב
עו"ד עינבר לב

הורות – זאת יודע כל מי שהיה הורה – היא עסק מסובך. והיא מסתבכת עוד יותר כשמדובר בפרידות ובגירושים של זוגות חד-מיניים. לדברי עו"ד עינבר לב, החוק בישראל עדיין לא התאים את עצמו לשיוויון מוחלט בין זוגות חד מיניים לבין זוגות הטרוסקסואליים – והתוצאה – סבך חוקי הגורר סיפורים קשים ואף טרגדיות. לדברי עו"ד לב, הבסיס לרוב הסיבוכים נובע מכך, שרק הורה אחד מהשניים הוא הורה ביולוגי, בעוד החוק הכתוב מתעלם מההורה השני – כל עוד זה לא עושה צעדים משפטיים על מנת לבסס את הורותו.

לדבריה, הטרגדיות הקשות מתחילות במקרה של סכסוך גירושים או פרידה, ואז נפתחים מאבקי משמורת, הסדרי ראייה, ולעיתים אף מאבקים לתשלום מזונות – ההופכים קשים וסבוכים אף יותר מרוב המאבקים אותם מנהלים זוגות הטרוסקסואליים.

מהן הזכויות הנתונות להורה הלא ביולוגי במקרה של פרידה?

"התשובה לכך אינה חד-משמעית", מסבירה עו"ד עינבר לב, "למעשה, על פי חוק ההורות והאפוטרופסות, אין כל זכות לבן או בת הזוג לשעבר של ההורה הביולוגי לקבל את הקטין להסדרי ראייה, גם אם בפועל אותו בן או בת זוג היו אחראיים על גידולו של הקטין, והקשר ביניהם חזק יותר לעומת הקשר עם ההורה הביולוגי". במקרה שכזה, בן או בת הזוג תלויים לרוב בחסדיה של העובדת הסוציאלית ממחלקת הרווחה, שתידרש להכנת התסקיר בנוגע להסדרי הראייה.

"העובדת הסוציאלית יכולה לתת המלצות, אשר לפיהן לרוב יפעל בית המשפט", מסבירה עו"ד לב. "אם לאחר בדיקה מעמיקה, תגיע העובדת הסוציאלית למסקנה כי ייגרם לקטין נזק ממשי מהפרדתו באופן טוטאלי מבן או מבת הזוג של ההורה הביולוגי במקרה של פרידה - סביר שהיא תמליץ על הסדרי ראייה".

לדברי עו"ד עינבר לב, לפתרון המשפטי לסיבוך הזה יש לשאוף כבר עם הלידה, ועוד לפניה. לדבריה, חשוב שבני זוג חד-מיניים המחליטים להביא ילד לעולם, יחתמו על הסכם הורות עוד בטרם הלידה. כאשר מעורבים בהבאת הילד עוד הורים (למשל כאשר זוג לסביות בוחר להביא ילד עם זוג גברים הומוסקסואליים) חשוב מאד שההסכם יכלול את כל ההורים, הביולוגיים והלא ביולוגיים. "כמו כן, מיד לאחר הלידה, על ההורים הלא ביולוגים לבחור באחד משני ההליכים המשפטיים הבאים: בקשה לצו אימוץ של הילד על ידי ההורה הלא ביולוגי, או לחלופין, בקשה מבית המשפט להוציא צו הורות הצהרתי, המהווה למעשה הסמכה של ההורה הלא ביולוגי כאפטרופוס שווה זכויות על הילד – ממש כמו הורה הביולוגי" אומרת עו"ד לב. "מומלץ מאד הורים חד מיניים שעדיין לא ביצעו את אחד מההליכים הללו, למהר ולעשות כן, גם אם מערכות היחסים עם הפרטנרים שלהם יציבות, כי לא לעולם חוסן".

במקרה של תרומה

המורכבות המשפטית לא נפתרת גם כאשר זוג חד מיני בוחר להביא ילד לעולם מתרומת זרע או ביצית אנונימית. גם במקרה זה, מסבירה עו"ד לב, אם בן הזוג הלא ביולוגי לא פעל לאימוץ הילד, או להוצאת צו הורות הצהרתי עליו לאחר הלידה, יהיה לו קשה יותר להוציא צווים כאלה לאחר הפרידה.

לדבריה, בתי המשפט למשפחה לא ייטו יפריד בין הילד לבין ההורה הלא ביולוגי, וככל הנראה יאפשרו לו לאמצו – אך כל מקרה לגופו – ובמקרים שבהם העוינות בין בני הזוג זולגת אל הילדים ונוצר ניכור הורי, יהיה קשה מאד להורה הלא ביולוגי להשיג את מבוקשו בבית המשפט.

לאחר שמעמדו של ההורה הלא ביולוגי מוסדר על פי חוק, הוא יהיה זכאי להסדרי ראייה על פי דין, אך גם לפני כן. "הסדרי ראייה אפשריים גם אם הקטין לא הוכרז כמאומץ על ידי ההורה הלא ביולוגי", מבהירה עו"ד לב, "ועדיין, ובכפוף לבדיקה של פקידת הסעד, הוא יהיה זכאי לזכויות ביקור ולהסדרי ראייה, גם במקרה של התנגדות ההורה הביולוגי".

האם ההורה הביולוגי יזכה בכל מקרה למשמורת על הילד?

לדברי עו"ד לב, אם ההורה הלא ביולוגי אימץ את הילד, או זכה לצו הורות הצהרתי עליו, זכויותיו לגידולו שוות לחלוטין להורה הביולוגי. במקרה כזה, פקידת הסעד תצטרך לבדוק מהי טובת הילד, והאם יש להפקידו במשמורת יחידנית של אחד ההורים, תוך הסדרי ראייה להורה השני, או להורות על משמורת משותפת. אם ההורה הלא ביולוגי לא הסדיר את הורותו, סביר להניח שהמשמורת תועבר להורה הביולוגי.

ומה באשר למקרה של פרידה, שבו לשני בני הזוג ילדים ביולוגיים כתוצאה מתרומה?

בהקשר זה מספרת עו"ד לב על מקרה שבו טיפלה, של זוג לסביות אשר כל אחת מהן הביאה לעולם ילד ביולוגי משלה, באמצעות תרומת זרע. השתיים גידלו את הילדים יחד כזוג, אך כשנפרדו, עלתה השאלה מי תהיה ההורה המשמורן?

"מצד אחד, כל אם רצתה את הילד שאותו הולידה לעצמה, אך מצד שני –הן לא רצו להפריד בין הילדים, שגדלו כאחים לכל דבר", מספרת עו"ד לב.

בסופו של דבר, לאחר תסקיר של פקידת הסעד, הוסכם בין השתיים כי תחול עליהן משמורת משותפת על שני הילדים, ללא הפרדתם זה מזה. "החלטה נבונה זו מיטבה, ללא ספק, עם הילדים", מסכמת עו"ד לב.

רק טובת הקטין

החוק הישראלי מעניק זכויות פחותות להורה הלא ביולוגי, במקרה של פרידה, בהשוואה לזכויותיו של ההורה הביולוגי – זאת כאמור, כל עוד לא הוסדר מעמד ההורות של ההורה הלא ביולוגי.

כך למשל, להורה הטרוסקסואל שאינו משמורן (שמן הסתם הוא הורה ביולוגי) קיימת זכות בדין על הקטין - מכח חוק ההורות והאפוטרופסות. לעומת זאת לבני זוג חד-מיניים אין זכות להורות אוטומטית, והיא טעונה בדיקה של פקידת סעד, או של איש מקצוע אחר, שיבחן את טובת הקטין.

ומי ישלם מזונות?

זירה טעונה נוספת היא זירת תשלומי המזונות. לדברי עו"ד עינבר לב, בזוגיות הטרוסקסואלית, מזונות ילדים מוטלים באופן אוטומטי על האב הביולוגי.

אך כאשר בני זוג חד מיניים נפרדים, עלול להיווצר מצב סבוך ביותר. לדברי עינבר לב, כאשר בני זוג הומוסקסואליים מביאים למשל, ילד או מספר ילדים, עם בנות זוג לסביות – והחבילה מתפרקת, קיימים למעשה לכל ילד שני הורים ביולוגיים, ושני הורים לא ביולוגיים. המזונות לילדים במקרה כזה אמורים להיתבע מכלל ההורים – הביולוגיים והלא ביולוגיים, בהתחשב בזהותם של ההורים שמגדלים בפועל את הילדים. אך כאשר אין תשתית משפטית לגידול הילדים, אם בהסכם הורות משותפת, ואם בהחלטות בית משפט המאששות את הורות כלל ההורים – יהיה קשה מאד לגבות מההורים הלא ביולוגיים דמי מזונות.

עם זאת, לדברי עו"ד לב, בנסיבות מסוימות עשוי בית המשפט לקבוע, כי גם הורה שאינו ביולוגי מחוייב במזונות, וזאת גם אם לא הסדיר את מעמדו כהורה.

כך למשל, היא מספרת על פסק דין שניתן לפני כשנתיים, ובו חייב בית המשפט אישה בתשלום מזונות, עבור הבן הקטין של בת זוגה לשעבר.

בנות הזוג חיו יחד במשך 21 שנה, ערכו טקס נישואים אלטרנטיבי, ובמהלך השנים נולד לאחת מהן בן, באמצעות הפריה. עם פרידתן, הגישה האם הביולוגית תביעת מזונות נגד בת זוגה, בטענה שלידת הקטין היתה תוצר של רצון משותף, וכי שתיהן ראו בקטין את בנן המשותף.

"על אף שבנות הזוג לא ערכו ביניהן הסכם הורות, ולא פנו בבקשה לאימוץ או לצו הורות פסיקתי, בית המשפט הסיק מהנסיבות כי אכן נוצרה התחייבות חוזית של בת הזוג כלפי הקטין וכלפי האם הביולוגית", אומרת עו"ד לב. "התחייבות זו כוללת מילוי חובותיה כלפי הקטין, ובכלל זה את חובת המזונות, ולפיכך נפסק כי על בת הזוג לשעבר לשלם מזונות לילד".

כיצד לצמצם מאבקים?

כדי להימנע ככל האפשר ממאבקים סבוכים בבית המשפט, עו"ד לב ממליצה לזוגות חד-מיניים לערוך הסכם חיים משותפים, עוד לפני לידת הילדים המשותפים, ולו בכדי להעיד מה היו כוונותיהם לפני הבאת ילד לעולם. בנוסף, ולמען הסר ספק, היא ממליצה לעדכן את ההסכם לאחר הבאת הילד לעולם, וכן לבצע עדכון בכל פעם שחל שינוי בנסיבות החיים. כמו כן, ממליצה עו"ד לב להורה הלא ביולוגי, לפעול במהירות לאחר הלידה, ולקבע את מעמדו כהורה לכל דבר, אם בהליך של אימוץ הילד, ואם בהוצאת צו הורות פסיקתי על הילד.