המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון מחר בחוק ערוץ הכנסת: "סעיף הביזוי מבטא אי הבנה שערוץ הכנסת שייך לציבור ואינו מוסד יחסי ציבור של הכנסת עצמה"

כלים

לקראת הדיון מחר (ג') בנוגע לחוק המסדיר את שידורי ערוץ הכנסת, נשלחה הערב חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה, לחברי ועדת הכנסת המברכת על הכוונה ליישם את מסקנות ועדת פריש. עם זאת, קוראת מחברת חוות הדעת, ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, ראש התכנית לרפורמות במדיה, לערוך מספר תיקונים מהותיים בנוסח החוק שידון מחר.

ראשית, טוענת שוורץ-אלטשולר, כי סעיף "הביזוי" המבקש להגביל את תכני הערוץ המבקרים את הכנסת, מבטא גם בגרסתו הנוכחית והמרוככת אי הבנה של מהותו של הערוץ, השייך לציבור ולא לכנסת עצמה: "מטרתו המרכזית של ערוץ הכנסת היא להגביר שקיפות ונגישות של עבודת הכנסת לציבור ולא להיות מוסד יחסי הציבור של הכנסת. מדובר בסעיף העלול להתפרש כהשתקה וככזה שייצור פוליטיזציה של ערוץ הכנסת".

עוד מוסיפה הכותבת, כי בדברי יו"ר ועדת הכנסת, יואב קיש, הנוגעים לתיקונים נוספים בהקשר זה, ישנם פגמים חמורים יותר מבהצעה המקורית, הפוגעים בחסינות חברי הכנסת ובתחרותיות של הערוץ מול הערוצים האחרים, שיורשו לשדר את אותן ההתבטאויות ללא כל סינון או בקרה.

בכל הנוגע לסוגיות של תמיכה בטרור והסתה, מסבירה שוורץ-אלטשולר, כי בישראל קיימים סעיפים פליליים האוסרים על הסתה לאלימות או גזענות ועל תמיכה בטרור ולכן אין צורך להוסיף מרחב איסור נוסף, הפוגע בזכות לחופש הביטוי ובחוק יסוד כבוד האדם וחירותו שהוא ייעודי רק לערוץ הכנסת. לבסוף, יוצאת הכותבת כנגד הסעיף העוסק באיסור מתן במה בערוץ לעמותות או אישים הפועלים לביזוי הכנסת: "מדובר במדרון חלקלק מכיוון שלא ברור מי יקבע מהו ביזוי הכנסת ואיפה עובר הקו בין ביקורת לגיטימית לבין ביזוי".

בהקשר אחר, כותבת ד"ר שוורץ-אלטשולר, כי אכן החוק מבטא תפיסה של התקדמות לעבר העולם הדיגיטלי ונותן ביטוי לצורך הנגשת המידע לציבור באמצעות האינטרנט. לבסוף, מדגישה כותבת חוות הדעת, כי במצב האופטימלי ישתייך מיזם התוכן מן הכנסת לתאגיד השידור הציבורי ועל כן, יש להגביל את תקופת הרשיון לארבע שנים שבסופן, ניתן יהיה לבחון האם ישנה היתכנות להעברת ערוץ הכנסת ותכניו לתאגיד החדש.