מחר בוועדת שרים: הצעת חוק של ח"כ אלהרר המבקשת לשרטט מחדש את שיטת התקצוב של שירותי הרווחה מהמדינה לרשות המקומית בהתאם למצב הכלכלי- חברתי של האוכלוסייה ברשות

כלים
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), יו"ר הוועדה לביקורת המדינה
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), יו"ר הוועדה לביקורת המדינה

מחר, יום א', ה- 19.6.16 תדון וועדת שרים לענייני חקיקה בהצעת החוק של ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), יו"ר הוועדה לביקורת המדינה.

הצעת החוק מבקשת לתקן עוול היסטורי ולשנות את המצב הקיים, בו משרד הרווחה משתתף במימון של 75% משירותי הרווחה, ואילו הרשות המקומית מחויבת במימון בשיעור של 25%. המצב החדש, יהיה מותאם למצב הכלכלי של הרשות המקומית, כך שתושבי הרשות יוכלו ליהנות משירותי הרווחה במלואם תוך ניתוק הקשר למצב איתנותה הכלכלית של הרשות באופן שכל אזרחי המדינה יהיו זכאים לשירותי רווחה שוויוניים.

ח"כ אלהרר אמרה על הצעת החוק: "בימים אלו, צועדים ראשי ערים רבים ואזרחים כאות מחאה על עוול שמתקיים לאורך שנים ברשויות המקומיות. כל רשות מחויבת להשתתף באופן זהה במימון החלק היחסי בשירותי הרווחה ובפועל אנו עדים למצב על פיו רשויות איתנות מעניקות לתושביהן שירותים במימון גבוה מחובתן על פי דין ולעומתן רשויות חלשות שאינן מסוגלות אף למינימום הנדרש. פועל יוצא הוא שאזרחים אינם זוכים לשירותים שוויוניים בכל רחבי הארץ ולא ניתנת להם הזדמנות שווה. ילד שחי ברמת השרון וילד שחי בנתיבות מתוקצבים באופן שונה לגמרי בגלל תקציבי עירייה אחרים ויכולת כלכלית אחרת. המצב הזה פוגע באופן ישיר באלפי ילדים בישראל, שנהנים משירותים ירודים, מפחות אפשרויות, ומקושי מאוחר יותר לגשר על הפערים העצומים.

הצעת החוק הזו באה להגשים את האני מאמין שלי עמו הגעתי לכנסת ישראל ועליו דיברתי כבר בנאום הבכורה שלי. לכל אדם בישראל מגיעה הזדמנות שווה מבלי כל קשר למיקומו הגאוגרפי, מצבו הכלכלי, שם משפחתו ומצבו הבריאותי. זהו הצעד הראשון לשוויון הזדמנויות אמתי, כזה ויורגש בכל בית בישראל ובכל חלקי הארץ."

חוק שירותי הסעד, התשי"ח–1958, מטיל על כל רשות מקומית את האחריות לקיים לשכת רווחה על מנת לספק שירותי רווחה לנזקקים בקרב אוכלוסייה המתגוררת בשטחה. על פי המצב הקיים משתתף משרד הרווחה במימון של 75% מהשירות, ואילו הרשות מחויבת במימון בשיעור של 25%.

לא אחת נאלצות רשויות במצב סוציו-אקונומי נמוך בכל רחבי הארץ, לוותר על שירותי רווחה חשובים, בשל היעדר יכולת תקציבית לגייס את התקציב המשלים–המצ'ינג. משמעות המילה מצ'ינג– בהקשר של יחסי רשויות מקומיות עם משרדי הממשלה היא הסכם למימון תואם של פרויקטים ושירותים, כלומר העברת כספים מתוקף התקשרות חוזית בין המדינה והרשות – העברת כספים ממשרדי הממשלה לרשויות מקומיות לקיום פרויקטים שהרשויות מקיימות בעבור משרדי הממשלה.

בדו"ח מבקר המדינה על היעדר שוויון בתקצוב שירותי הרווחה לרשויות המקומיות נמתחה ביקורת חריפה על שיטת המימון התואם בתקצוב שירותי הרווחה ברשויות המקומיות. בבדיקה נמצא כי ההוצאה הממוצעת שלמשרד הרווחה בעבור כל מטופל ברשויות החזקות גדולה מההוצאה הממוצעת ברשויות החלשות. הפער הגיע עד פי ארבעה בין הרשויות החזקות ביותר והחלשות ביותר. בדוח צוין כי פערים אלה אינם סבירים, וכי הם מצביעים על כך שבמשך שנים רבות הוקצו עשרות מיליארדי שקלים באופן שאין בו כדי לצמצם את הפערים בהיקפם ובאיכותם של השירותים הניתנים מטעם הרשויות.

הצעת חוק זו באה לתקן את העיוות הקיים ולקבוע מצ'ינג דיפרנציאלי, בהתאם לחלוקת הרשויות לאשכולות המצב החברתי כלכלי. חלוקה דיפרנציאלית תוביל לצמצום הפערים וחיזוק שירותי הרווחה ברשויות המקומיות באשכולות הנמוכים. ההקצאה תסייע בהשגת שוויון בין הרשויות בהיקף ובמגוון שירותי הרווחה שהן מספקות.