נשיא המדינה נשא דברים הבוקר בכנס "שונים ביחד" לחינוך לשותפות של מכון "ברנקו וייס" בו הוענקו ל-450 תלמידים ממגזרים שונים תעודות זהות. נשיא המדינה לתלמידים: "תעודת הזהות הכחולה שאתם מקבלים היום היא תעודה של כבוד, אבל היא גם מטילה עליכם אחריות לעיצוב עתידה של החברה והמדינה שאתם אוטוטו אזרחיה". "תמיד תזכרו שזה הבית של כולנו ושכולנו שווים בבית הזה- כמו שאסור לנו לטשטש את המחלוקות בינינו כך גם אין לנו זכות לוותר על החיפוש אחר הישראליות שמשותפת לכולנו"

הנשיא ריבלין בטקס הענקת תעודות הזהות. צילום: מארק ניימן/לע"מ
הנשיא ריבלין בטקס הענקת תעודות הזהות. צילום: מארק ניימן/לע"מ

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, נשא דברים הבוקר, יום שני, כ"ב אייר, 30 במאי, בכנס "שונים ביחד" לחינוך לשותפות של מכון "ברנקו וייס", שהתקיים במוזיאון ארצות המקרא. בכנס השתתפו כ-500 תלמידים ואנשי חינוך מרחבי הארץ מכל קצוות הקשת הישראלית- יהודים, ערבים, דתיים, חילוניים וחרדים. במהלך הכנס, הוענקו לתלמידים תעודות הזהות הראשונות שלהם, כסמל ללקיחת אחריות על החברה הישראלית והתחייבותם לפעול בהתאם לערכים של שוויון ושותפות.

"היום הזה הוא יום חג," פתח הנשיא והדגיש את חשיבותו, "היום אתם מקבלים את תעודות הזהות שלכם. היום אנחנו חוגגים יחד את העובדה שאתם, כולכם, הופכים לאזרחים ואזרחיות של מדינת ישראל. תעודת הזהות הכחולה שאתם מקבלים היום, היא תעודה של כבוד, היא תעודה של בגרות, אבל, היא גם תעודה שמטילה עליכם, על כל אחד ואחת מכם, אחריות. אחריות לעיצוב עתידה של החברה והמדינה שאתם- אוטוטו- אזרחיה."

הנשיא התייחס להכנה שעברו התלמידים לפני קבלת תעודות הזהות: "עסקתם בשאלות שקשורות בזהות הפרטית שלכם. עסקתם במשמעות של הזהות הישראלית עבורכם: כישראלים יהודים וכישראלים ערבים, כישראלים דתיים או חרדים וכישראלים חילוניים." הנשיא הוסיף: "לא הסתפקתם רק בלבחון את השאלה, מה המשמעות של להיות ישראלי עבורי ועבור הקבוצה אליה אני שייך, אלא השכלתם גם להרים את המבט ולהסתכל סביבכם. העזתם לשאול ולחקור אילו עוד ישראלים חיים כאן, איך נראים החיים שלהם, מה המשמעות של להיות ישראלי עבורם? בחודשים האלה העזתם גם להיפגש אלה עם אלה ולבדוק יחד מהי המשמעות של העובדה שכולנו ישראלים, האם יש לנו גם ערכים משותפים, רצונות משותפים? בזכות המסע האמיץ הזה שלכם, המסע פנימה אל הזהות שלכם, והמסע החוצה אל הזהות הישראלית המשותפת של כולכם, בזכותו הגעתם לכאן היום."

"אתם יודעים היטב שגם בתוך האולם הזה, יש הרבה מחלוקות." הוסיף הנשיא והמשיך: "מחלוקות על אמונה, על דרך, על עבר ועל עתיד. אבל אני רוצה לבקש מכם היום בקשה. אני רוצה שתבטיחו לי שתמיד תזכרו שזה הבית של כולנו ושכולנו שווים בבית הזה. אני רוצה שתזכרו שכמו שאסור לנו לטשטש את המחלוקות בינינו כך גם אין לנו זכות לוותר על החיפוש אחר הישראליות שמשותפת לכולנו."

"אני גאה לפגוש נערות ונערים כמוכם," אמר הנשיא בסוף דבריו: "גאה להכיר את הצוות שלכם, שעושה עבודה חשובה ואמיצה, ומבקש להעניק בשמי לכל אחת ואחד מכם את תעודת הזהות שתקבלו היום. מי ייתן והיא תהיה עבורכם תעודה של גאווה ואחריות אישית. מי ייתן והיא תסמל עבורכם את ערכי השוויון והכבוד ההדדי שכולכם ראויים לו. ושהיא תזכיר לכם, את המחויבות שלכם, ליצירת תקווה ישראלית, לכולנו. חג אזרחות שמח".

שלושה מבין התלמידים שיתפו את הנשיא בתהליך שעברו בהם יובל פלג, מכפר ביל"ו שאמר: ״אני מאמין שהנוער בישראל, למרות מה שחושבים, הוא נוער איכותי בעל יכולת השפעה שמסוגל לעורר מהפכות גם לטובתו ובעיקר לטובת הכלל. יש מסגרות רבות שכל בן נוער יכול למצוא בהן את מקומו, להתנדב ולשנות, את המצריך שינוי לדעתו. התנדבות היא אחד הדברים שחשוב לטפח במדינה, למען הנוער ולמען החברה הישראלית בעשורים הבאים. אנחנו פה היום כשותפים בתהליך ״שונים ביחד״ של רשת ברנקו וייס, תהליך בו בדואים, ערבים, יהודים, דתיים וחילוניים קוראים לרב-שיח בין כל חלקי החברה, לתהליך הידברות, שמטרתו קודם כל היכרות עם האחר לצד הבנה שפתיחות אינה איום."

תסנים פיראס עבדללה, תלמידת ברנקו וייס עין נקובא עין ראפה הוסיפה: "מרגע שנולדנו במדינה הזו, נולדנו לתוך חיים משותפים של ערבים ויהודים באותו מקום. זו הזכות שלנו- ערבים ויהודים, לחיות בשלום, ולי תקווה, למרות כל הקשיים שיהיו ביננו סובלנות ויכולת לקבל את האחר. אני מאמינה שכל אחד מאתנו, ערבים ויהודים רוצים בטחון, שלווה, שלום וזכות לחיות כבני אדם. כמו אחים, לא כאויבים. אנחנו, בני הנוער, תפקידנו להוביל לשינוי."

"אני חושבת, שלהיות אזרחית במדינה שלנו זה אומר לקחת על עצמי אחריות ביחס לחוקים של המדינה, לקבל את שיטת הדמוקרטיה ולכבד כל אדם שנברא בצלם אלוקים," אמרה עינבר עוז, מבית-שמש והוסיפה: "עם הזמן הכרתי בעובדה שיש במדינתנו מגוון רחב של אנשים, אמונות ותפיסות עולם, והבנתי שיש לי חובה נוספת בתור אזרחית ובתור בן אדם בכלל- עלי לדעת לכבד כל אדם בלי קשר לאמונתו." עינבר המשיכה: "כבני-אדם עלינו להיות סובלניים כלפי האחר, לשתף ולהקשיב לצד השני כי רק כך נוכל באמת לחיות כאן כולנו על אף ההבדלים בינינו, להיות שונים ביחד."