נשיא המדינה ורעייתו ארחו הערב את המפגש השביעי של חוג התנ"ך במיזם 929. נשיא המדינה: "אתגר הריבונות והממלכתיות נראה לעיתים קשה מנשוא. קשה עוד יותר הוא אתגר הפילוג, המחלוקת, הריב והמדון המכלים כל חלקה טובה". "עלינו תמיד לזכור- המדינה הזו היא יגיע כפינו. אל לנו לפחד מהקוממיות והחרות"

כלים
צילום: מארק ניימן/ לע"מ
צילום: מארק ניימן/ לע"מ

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, ורעייתו, הגברת נחמה ריבלין, אירחו הערב, יום שני, ט"ו אייר, 23 במאי, את המפגש השביעי של חוג התנ"ך במיזם 929, המציע קריאה קבועה בתנ"ך מזווית חברתית ישראלית. המפגש עסק בנושא "שאלו שלום ירושלים" ובנבואות הנחמה של הנביא ישעיהו. במהלך המפגש נשאו דברים נשיא המדינה, הרב בני לאו, המשורר ארז ביטון, הסופרת אמונה אלון, וד"ר הלל מאלי.

"ישעיהו עצמו, הוא נסיך הצועד בירושלים, בירת יהודה, מנבא על ישראל ויהודה", פתח הנשיא את דבריו בהדגישו את חשיבות נבואת הנשיא ישעיה, והוסיף :"ישעיהו מוחה כנגד העוולות החברתיות המצויות, ולצד זה הוא מעצב חזון אחר, חזון אחרית הימים. מציאות בה ישתנו החיים לבלי הכר, זאב יגור עם כבש, נמר עם גדי ירבץ, אוטופיה עולמית- 'לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי'," לאחר מכן ציין הנשיא את הנחמה החשובה שהביא ישעיהו בנבואתו, נחמה הקשורה בעם ישראל עד היום, אשר לוותה את עם ישראל במשך אלפיים שנות הנדודים.

" 'עַל הַר-גָּבֹהַּ עֲלִי-לָךְ, מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן, הָרִימִי בַכֹּחַ קוֹלֵךְ, מְבַשֶּׂרֶת יְרוּשָׁלִָם; הָרִימִי, אַל-תִּירָאִי, אִמְרִי לְעָרֵי יְהוּדָה, הִנֵּה אֱלֹהֵיכֶם. הִנֵּה אֲדֹנָי אלוהים בְּחָזָק יָבוֹא, וּזְרֹעוֹ מֹשְׁלָה לוֹ; הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ, וּפְעֻלָּתוֹ לְפָנָיו.כְּרֹעֶה, עֶדְרוֹ יִרְעֶה, בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים, וּבְחֵיקוֹ יִשָּׂא; עָלוֹת, יְנַהֵל'", ציטט הנשיא מתוך הנבואה והקשה :"מדוע צריך לפנות למבשרת ציון ולומר לה הרימי בכוח קולך. והתשובה שאני מוצא, היא הפחד- הפחד במימושה של הגאולה. הפחד שיש בלקיחת הגורל אל הידיים, בחזרה אל המקום בקבלת האחריות. העמדה הציונית אינה מובנית מאליה."

הנשיא המשיך את דבריו והוסיף :"עוד מאז פרשת האזינו, הריבונות היוותה אתגר לעם ישראל. לכן, אומר ישעיהו למבשרת ציון, דמות אלגורית נשית, המבשרת על הגאולה- אל תחששי לבשר על השיבה אל ירושלים, על השיבה שלנו אל ערש הקיום שלנו, על אף החשש- קראי בקול. ישעיהו אכן התנבא על תקופתו ועל זמנו. אך עם הדורות והשנים נבואותיו הולכות ומשתבחות ומקבלות משמעות מלאת חיים אל מול עינינו המשתאות הרואות בשיבת ציון וקיבוץ הגלויות."

בסוף דבריו סיכם הנשיא ואמר "חיי היום-יום במדינת ישראל עם כל מורכבותם, החיים בהם אנחנו חיים במערכת ביטחונית, כלכלית וחברתית מורכבת כל כך, יכולים לזרוע פחד ואף ייאוש בלב. אתגר הריבונות והממלכתיות, נראה לעיתים קשה מנשוא. קשה עוד יותר הוא אתגר הפילוג, המחלוקת, הריב והמדון המכלים כל חלקה טובה. ואולם עלינו תמיד לזכור- העדר הזה, הוא העדר שלנו. הצאן הזה שייך לנו, המדינה הזו היא יגיע כפינו. אל לנו לפחד מהקוממיות והחרות. בוא ננהיג את האומה כאותו רועה רחום שאת עדרו שלו הוא רועה, 'בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים, וּבְחֵיקוֹ יִשָּׂא; עָלוֹת, יְנַהֵל'."